בנותיו של מאושפז מנעו מזוגתו לבקרו - זה הגיע לבית המשפט
בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דחה באחרונה תביעה נגד בית החולים לגליל המערבי בנהריה. התובעת היא אשה שהציגה את עצמה כרעייתו של מאושפז במחלקת טיפול נמרץ וסורבה להיכנס כדי לבקרו. הרשם הבכיר בנימין בן סימון קבע כי בית החולים היה מחויב לכבד את רצון החולה ובנותיו, שהחזיקו בייפוי כוח מתמשך ממנו.
לטענת התובעת, בספטמבר 2022 היא גילתה בהפתעה כי בן זוגה מאושפז בטיפול נמרץ בבית החולים. היא מיהרה להגיע לשם כדי לבקרו, אבל המאבטח במקום מנע ממנה להיכנס לחדר שלו בטענה כי ישנו צו האוסר זאת, והדבר אושר על ידי היועצת המשפטית של בית החולים. המאבטח הוסיף כי יש רשימת מבקרים שמורשים לבקר את האיש, ואילו היא לא מופיעה ברשימה הזו.
כשניסתה לברר באיזה צו מדובר, התברר כי מדובר בייפוי כוח מתמשך שבו מחזיקות בנותיו של החולה. והמאבטח ציין כי התובעת תוכל להיכנס לחדר של האיש רק בתנאי שתביא צו המאשר זאת מבית המשפט.
עוד טענה התובעת כי בית החולים איים שאם היא לא תעזוב את המקום הצוות יזעיק את המשטרה. לדבריה, בית החולים פעל בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והסב לה עוגמת נפש רבה. בשל כך היא עתרה בדרישה לקבלת פיצוי בסכום של 30 אלף שקל והוצאות משפט. מנגד, בית החולים טען כי התובעת הגיעה מחוץ לשעות הביקור שנקבעו במחלקה לטיפול נמרץ. משהציגה את עצמה כרעייתו של החולה, המאבטח בדק את האפשרות להכניסה לחדר, אך הוא נענה בשלילה.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדינה ציינה כי המאבטח ניגש אל החולה עצמו ושאל אותו לגבי הכנסת התובעת. החולה מסר כי הוא אינו מעוניין בביקור, וכי בנותיו הן אלה שאחראיות על כניסת המבקרים והן מחזיקות בייפוי כוח מתמשך, כך שרק הן יכולות להחליט מי רשאי לבקרו שם.
עם זאת, הוסבר לתובעת כי גם ללא קשר לייפוי כוח מתמשך, אי אפשר להיכנס למחלקה לאחר שעות הביקור, וכי היא יכולה להגיע בשעות הרגילות. על כך השיבה התובעת כי שעת הביקור מסתיימת ב-20:00 ואילו היא הגיעה עשר דקות לפני כן.
הרשם הבכיר בנימין בן סימון ציין כי תמונה שצילם קצין הביטחון של בית החולים והוגשה כראיה, נושאת את השעה 20:11 - מה שסותר את טענת התובעת כי הגיעה לפני 20:00. כמו כן, גם התובעת מודה כי הגיעה בסמוך לסוף שעות הביקור, כך שהמאבטחים פעלו בהתאם לנהלים שמחייבים אותם.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
מעבר לכך הוא ציין כי חוק זכויות החולה מחייב את בית החולים והעובדים מטעמו לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול. הוא קבע כי קציני הביטחון כיבדו את זכויות החולה כשפעלו לפי הוראות בנותיו של החולה, שצוידו בייפוי כוח מתמשך מטעמו.
בעניין זה הפנה הרשם לפסק דין שבו נקבע כי "אדרבה, דווקא אדם הנמצא במצב פגיע, עקב ליקוי בריאותי, זקוק להגנה מירבית על האוטונומיה שלו. רצונו של אדם - כבודו". לאור כל אלה, הגיע הרשם למסקנה כי לא נפל כל פגם בהתנהלות של בית החולים ושל המאבטחים מטעמו, והוא דחה את התביעה. לא נפסקו הוצאות משפט.
אדם מעל גיל 18 רשאי למנות לעצמו מיופה כוח, שיוכל בעתיד לקבל עבורו החלטות אם לא יוכל עוד לעשות זאת בעצמו. במסגרת ייפוי הכוח, יכול אותו אדם לקבוע מראש הנחיות למיופה הכוח כיצד לנהוג ואילו החלטות לקבל והוא יכול גם להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת המלא בקבלת ההחלטות. ניתן למנות את אותו מיופה הכוח לכל העניינים הרצויים, אך ניתן גם למנות כמה מיופי כוח. ניתן להחליט על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול. ניתן וכדאי לקבוע אם מיופי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם. מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח.
את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, ושאין לו עניין אישי בייפוי הכח. האדם הממנה רשאי לכלול בייפוי הכוח הנחיות מקדימות. האדם הממנה מאשר בפני עורך הדין שעורך את ייפוי הכוח כי הוא מבין את משמעות מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו, וכי ייפוי הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו. עורך הדין שעורך את ייפוי הכוח יביא לידיעת האדם הממנה, בין היתר, את המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח, את החלופות הקיימות לכך, ואת העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח המתמשך. הגשת ייפוי הכוח תיעשה על ידי עורך הדין שערך אותו באופן מקוון.
בייפוי הכוח יפרט האדם באיזה עניין מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו (עניינים רכושיים, עניינים אישיים לא כולל עניינים רפואיים ועניינים רפואיים). בנוסף, יכול האדם לכלול הנחיות מקדימות לזמן שייפוי הכוח ייכנס לתוקף ולעניין פקיעתו. אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין.
- 1.אור 01/06/2024 11:37הגב לתגובה זוהעובדה שרק עורכי דין ספציפיים יכולים לערוך אותו, ואין אפשרות לבני אדם למלא טופס באתר או לכתוב בכתב ידם את משאלותיהם, מרחיקה אותו מהישג ידם של אנשים. דיברתי עם עורך דין כזה שפרש בפני את הנושאים השונים והמרובים שבהם צריך וחשוב לדאוג לעתיד, ואכן הדברים חשובים , אבל אין לי עכשיו אלפי שקלים רבים שנדרשים לתהליך. נותר לי לסמוך על ילדי שיכבדו את רצוני, ולסמוך על הצוות הרפואי שלא ידרוס את כולנו בהעדר מסמך משפטי מסודר
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
