בנותיו של מאושפז מנעו מזוגתו לבקרו - זה הגיע לבית המשפט
בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דחה באחרונה תביעה נגד בית החולים לגליל המערבי בנהריה. התובעת היא אשה שהציגה את עצמה כרעייתו של מאושפז במחלקת טיפול נמרץ וסורבה להיכנס כדי לבקרו. הרשם הבכיר בנימין בן סימון קבע כי בית החולים היה מחויב לכבד את רצון החולה ובנותיו, שהחזיקו בייפוי כוח מתמשך ממנו.
לטענת התובעת, בספטמבר 2022 היא גילתה בהפתעה כי בן זוגה מאושפז בטיפול נמרץ בבית החולים. היא מיהרה להגיע לשם כדי לבקרו, אבל המאבטח במקום מנע ממנה להיכנס לחדר שלו בטענה כי ישנו צו האוסר זאת, והדבר אושר על ידי היועצת המשפטית של בית החולים. המאבטח הוסיף כי יש רשימת מבקרים שמורשים לבקר את האיש, ואילו היא לא מופיעה ברשימה הזו.
כשניסתה לברר באיזה צו מדובר, התברר כי מדובר בייפוי כוח מתמשך שבו מחזיקות בנותיו של החולה. והמאבטח ציין כי התובעת תוכל להיכנס לחדר של האיש רק בתנאי שתביא צו המאשר זאת מבית המשפט.
עוד טענה התובעת כי בית החולים איים שאם היא לא תעזוב את המקום הצוות יזעיק את המשטרה. לדבריה, בית החולים פעל בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והסב לה עוגמת נפש רבה. בשל כך היא עתרה בדרישה לקבלת פיצוי בסכום של 30 אלף שקל והוצאות משפט. מנגד, בית החולים טען כי התובעת הגיעה מחוץ לשעות הביקור שנקבעו במחלקה לטיפול נמרץ. משהציגה את עצמה כרעייתו של החולה, המאבטח בדק את האפשרות להכניסה לחדר, אך הוא נענה בשלילה.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדינה ציינה כי המאבטח ניגש אל החולה עצמו ושאל אותו לגבי הכנסת התובעת. החולה מסר כי הוא אינו מעוניין בביקור, וכי בנותיו הן אלה שאחראיות על כניסת המבקרים והן מחזיקות בייפוי כוח מתמשך, כך שרק הן יכולות להחליט מי רשאי לבקרו שם.
עם זאת, הוסבר לתובעת כי גם ללא קשר לייפוי כוח מתמשך, אי אפשר להיכנס למחלקה לאחר שעות הביקור, וכי היא יכולה להגיע בשעות הרגילות. על כך השיבה התובעת כי שעת הביקור מסתיימת ב-20:00 ואילו היא הגיעה עשר דקות לפני כן.
הרשם הבכיר בנימין בן סימון ציין כי תמונה שצילם קצין הביטחון של בית החולים והוגשה כראיה, נושאת את השעה 20:11 - מה שסותר את טענת התובעת כי הגיעה לפני 20:00. כמו כן, גם התובעת מודה כי הגיעה בסמוך לסוף שעות הביקור, כך שהמאבטחים פעלו בהתאם לנהלים שמחייבים אותם.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
מעבר לכך הוא ציין כי חוק זכויות החולה מחייב את בית החולים והעובדים מטעמו לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול. הוא קבע כי קציני הביטחון כיבדו את זכויות החולה כשפעלו לפי הוראות בנותיו של החולה, שצוידו בייפוי כוח מתמשך מטעמו.
בעניין זה הפנה הרשם לפסק דין שבו נקבע כי "אדרבה, דווקא אדם הנמצא במצב פגיע, עקב ליקוי בריאותי, זקוק להגנה מירבית על האוטונומיה שלו. רצונו של אדם - כבודו". לאור כל אלה, הגיע הרשם למסקנה כי לא נפל כל פגם בהתנהלות של בית החולים ושל המאבטחים מטעמו, והוא דחה את התביעה. לא נפסקו הוצאות משפט.
אדם מעל גיל 18 רשאי למנות לעצמו מיופה כוח, שיוכל בעתיד לקבל עבורו החלטות אם לא יוכל עוד לעשות זאת בעצמו. במסגרת ייפוי הכוח, יכול אותו אדם לקבוע מראש הנחיות למיופה הכוח כיצד לנהוג ואילו החלטות לקבל והוא יכול גם להשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת המלא בקבלת ההחלטות. ניתן למנות את אותו מיופה הכוח לכל העניינים הרצויים, אך ניתן גם למנות כמה מיופי כוח. ניתן להחליט על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול. ניתן וכדאי לקבוע אם מיופי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם. מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח.
את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, ושאין לו עניין אישי בייפוי הכח. האדם הממנה רשאי לכלול בייפוי הכוח הנחיות מקדימות. האדם הממנה מאשר בפני עורך הדין שעורך את ייפוי הכוח כי הוא מבין את משמעות מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו, וכי ייפוי הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו. עורך הדין שעורך את ייפוי הכוח יביא לידיעת האדם הממנה, בין היתר, את המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח, את החלופות הקיימות לכך, ואת העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח המתמשך. הגשת ייפוי הכוח תיעשה על ידי עורך הדין שערך אותו באופן מקוון.
בייפוי הכוח יפרט האדם באיזה עניין מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו (עניינים רכושיים, עניינים אישיים לא כולל עניינים רפואיים ועניינים רפואיים). בנוסף, יכול האדם לכלול הנחיות מקדימות לזמן שייפוי הכוח ייכנס לתוקף ולעניין פקיעתו. אדם רשאי לקבוע בייפוי הכוח הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי הכוח, לרבות מועד פקיעתו, אפילו אם לא הופעל עדיין.
- 1.אור 01/06/2024 11:37הגב לתגובה זוהעובדה שרק עורכי דין ספציפיים יכולים לערוך אותו, ואין אפשרות לבני אדם למלא טופס באתר או לכתוב בכתב ידם את משאלותיהם, מרחיקה אותו מהישג ידם של אנשים. דיברתי עם עורך דין כזה שפרש בפני את הנושאים השונים והמרובים שבהם צריך וחשוב לדאוג לעתיד, ואכן הדברים חשובים , אבל אין לי עכשיו אלפי שקלים רבים שנדרשים לתהליך. נותר לי לסמוך על ילדי שיכבדו את רצוני, ולסמוך על הצוות הרפואי שלא ידרוס את כולנו בהעדר מסמך משפטי מסודר

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
