בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים קיימים פערים משמעותיים בשוק העבודה. לפערים אלו מגוון סיבות כשאחת מהן היא הכישורים שמקנה מערכת החינוך החרדית. זו הסיבה שבגללה ערך משרד האוצר סקירה לגבי אפקטיביות מערכת החינוך החרדית לבנים.

בסקירה נבחנה יכולת ההשתכרות של צעירים יוצאי מערכת החינוך החרדית שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה. שכרם החודשי של חרדים צעירים (גילאי 18-25) שעובדים במשרה מלאה ושאינם בעלי תעודה על תיכונית כלשהי, נמוך בכ-16% ממקביליהם היהודים שאינם חרדים, או בכ-1,340 שקל בחודש. פער השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עומד על כ-47% פער זה יכול לנבוע משלל גורמים וביניהם איכות מערכת החינוך, שיעור ההשתלבות בהשכלה הגבוהה, היקף המשרה והרכב הגילאים. אגב, נמצא כי צעירים חרדים עובדים מעט יותר שעות מיהודים שאינם חרדים, כך שפער השכר השעתי הינו אף מעט גבוה יותר - 17%.

"ניכר שעבור אלו שמעוניינים לעבוד במשרה מלאה בגילאים צעירים ואינם פונים להשכלה על תיכונית, מערכת החינוך החרדית מספקת פחות כלים המותאמים לשוק העבודה, כשהמרכזיים מבין כלים אלו הם לימודי הליבה וזכאות לתעודת בגרות (אף אם יש סיבות נוספות לפערי שכר אלה), נמסר מהאוצר.

באוצר סבורים כי להשלמת התמונה אודות איכות הכלים שמספקת מערכת החינוך החרדית להשתלבות בשוק העבודה יש לבחון את הצלחת בוגריה בהשתלבות בלימודי השכלה גבוהה. ממחקרים קודמים של אגף הכלכלן הראשי עולה כי להשכלה אקדמאית ולהשכלה על תיכונית תרומה משמעותית להכנסות הפרט.

• 73% מהישראלים סבורים: לדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל
• הלמ"ס: מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה העל תיכונית של גברים חרדים נמוך משמעותית ממקביליהם היהודים שאינם חרדים. עוד נמצא, כי בקרב הגברים בוגרי מערכת החינוך החרדית כ-43% בלבד מהסטודנטים ומכלל המשתתפים במכינה אקדמאית הצליחו לסיים תואר אקדמי 6 שנים מתחילת לימודיהם במוסד אקדמי, זאת בהשוואה ל-65% עבור גברים יהודים שאינם חרדים.

"ממצא זה מהווה אינדיקציה נוספת לאפקטיביות הנמוכה יחסית של מערכת החינוך החרדית בשילוב איכותי של בוגריה בשוק העבודה, הגם שישנם גורמים אפשריים נוספים שמסבירים חלק מהפער בשיעור הסיום של המסלול האקדמי", הסבירו באוצר. "צמצום הפערים בשוק העבודה בקרב הגברים החרדים , שהינו בעל חשיבו ת משמעותית לצמיחה ארוכת הטווח של המשק, טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים . רכיב זה צפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה ובמערכת ההשכלה הגבוהה, שתגדיל את פריון העבודה באופן ניכר".