בורסה מסחר משקיע מניות
צילום: תמר מצפי

השקעות פאסיביות: עדיף לפעול דרך קרנות סל או קרנות מחקות?

משקיע שמעוניין בנזילות מקסימלית ובאפשרות להגיב לאירועים במהלך יום המסחר, בעיקר בתקופות של אי ודאות גבוהה ותנודתיות בשווקים, יעדיף השקעה באמצעות קרנות סל
קובי ישעיהו | (1)

נהוג לחלק את עולם ההשקעות והמסחר בבורסה ל-2 סוגי ניהול עיקריים - ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. בעבר היה קיים רק הניהול האקטיבי (כלומר בחירה של מניות או אג"ח מסויימות, לבד או באמצעות קרן נאמנות כלשהי) אולם לפני עשרות שנים החל עידן הניהול הפאסיבי עם הופעתן של תעודות הסל העוקבות אחרי מדדים. 

הניהול הפאסיבי החל, כמובן, בארה"ב, והגיע גם לארץ הקודש לפני כ-20 שנה. מאז הוא הלך והתרחב וכיום יש למשקיע מגוון עצום של קרנות סל וקרנות מחקות, בארץ ובחו"ל, העוקבות אחרי כמעט כל מדד אפשרי, מניות או אג"ח.

ניהול פאסיבי הוא למעשה ניהול "טיפש", אבל ניהול נכון יכול להניב תשואה עודפת, לעיתים משמעותית, על מנהלי הקרנות האקטיביים. באופן עקרוני משקיע מפזר את תיק ההשקעות על פני מכשירים עוקבי מדדים לאחר שהחליט על תמהיל שמתאים לו בין מכשירים מסוכנים יותר או פחות ומדי פעם (זה יכול להיות כל כמה שבועות, חודשים או שנים) הוא מאזן אותו. למשל, אם החלק המנייתי בתיק קפץ מ-40% ל-55% לאחר תקופה של עליות בבורסות המשקיע יכול למכור את חלקו ולהעביר לאג"ח.

אגב, אחד מכללי האצבע הידועים בהשקעות אומר שככל שהמשקיע צעיר יותר שחוסך לזמן ארוך יותר, מרכיב המניות בתיק שלו אמור להיות גבוה יותר. הסיבה - מניות מספקות לאורך זמן תשואה עודפת, גם אם יש מפולות בדרך.

עסקאות בקרן מחקה - פעם אחת ביום

אז מה עדיף, השקעה באמצעות קרנות סל או קרנות מחקות?

בעולם ההשקעות הפאסיביות שהוא הנכון לרוב הציבור יש שתי אפשרויות עיקריות - קרנות מחקות וקרנות סל. קרן מחקה היא קרן נאמנות שמטרתה להשיג את תשואת המדד וזה יכול להיות כמובן מדד אג"ח, מדד מניות - לדוגמה - תל בונד 60 או מדד ת"א 35. עם זאת, במקרים רבים קיימים פערי עקיבה - פערים בין תשואת המדד והתשואה של הקרן המחקה.

קרן מחקה למעשה היא קרן נאמנות כך שהיא פועלת באמצעות חשבון נאמנות מופרד מפעילות הגוף המנהל. עסקאות בקרן מחקה ניתן לבצע פעם אחת ביום - לפי שער הנעילה של הקרן. דמי הניהול בקרן מחקה נמוכים. 

אגב, קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של הגופים המנהלים קרנות נאמנות לקרנות הסל עוקבות המדדים שהחלו לנגוס נתח הולך וגדל משוק הקרנות. מנהלי הקרנות הבינו כנראה שאם אי אפשר להילחם במגמה אז כדאי לנסות להצטרף ולנגוס חלק מסוים מהכספים המופנים לסקטור הפאסיבי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קרן הסל מנגד היא מוצר שנסחר באופן רציף בבורסה. כלומר, אפשר לקנות ולמכור בכל רגע שרוצים ולא בנקודה אחת ביום כמו הקרן המחקה. גם קרנות הסל לא מחויבות לספק את התשואה של המדדים, אלא להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן למדד. גם בקרנות סל וגם בקרנות מחקות, לרוב מדובר בפערי עקיבה קטנים במיוחד.

החיסרון העיקרי של קרנות הסל לעומת קרנות מחקות הוא בפער בין המחיר ההוגן של הקרן סל לבין המחיר שבו אתם רוצים לקנות או למכור. בקרן מחקה אתם רוכשים או מוכרים את הקרן לפי מחיר כלכלי, כלומר לפי שווי הוגן. בקרן סל מאחר שהיא נסחרת בשוק, המשקיע מוכר או קונה בשוק וזה יכול להיות שונה מהמחיר הכלכלי (במיוחד בימים של תנודתיות גבוהה).

דמי ניהול נמוכים בשני סוגי הקרנות

בנוגע לדמי הניהול והעמלות, אלה נמוכים למדי בשני המכשירים ותלויים במדדים שהקרנות עוקבות אחריהם. בקרנות אג"ח דמי הניהול בדרך כלל נמוכים יותר לעומת קרנות סל מניות. בגדול דמי הניהול נעים סביב 0.15%-0.25% לשנה בקרנות הסל והמחקות.

בקרנות מחקות יש מרכיב נוסף שלא קיים בקרנות הסל - דמי ניהול משתנים. המטרה של הקרנות המחקות, היא להגיע לתשואה כמה שיותר דומה לנכס הבסיס, אך יש טעויות עקיבה מכיוון שהן בדרך כלל לא מחזיקות בנכס הבסיס אלא עוקבות אחריו באמצעות אסטרטגיות שונות. מטרת דמי הניהול המשתנים (יכולים להגיע עד 0.3% במקרי קיצון) היא להגן על המשקיעים ממצב בו התשואה של הקרן יותר נמוכה מתשואת נכס הבסיס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מס דיבידנדים 22/06/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    האם מחקה לא משלמת מס דיבידנדים, כי אינני מחזיק במניות ובדיבידנדים
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.