השקעות פאסיביות: עדיף לפעול דרך קרנות סל או קרנות מחקות?
נהוג לחלק את עולם ההשקעות והמסחר בבורסה ל-2 סוגי ניהול עיקריים - ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. בעבר היה קיים רק הניהול האקטיבי (כלומר בחירה של מניות או אג"ח מסויימות, לבד או באמצעות קרן נאמנות כלשהי) אולם לפני עשרות שנים החל עידן הניהול הפאסיבי עם הופעתן של תעודות הסל העוקבות אחרי מדדים.
הניהול הפאסיבי החל, כמובן, בארה"ב, והגיע גם לארץ הקודש לפני כ-20 שנה. מאז הוא הלך והתרחב וכיום יש למשקיע מגוון עצום של קרנות סל וקרנות מחקות, בארץ ובחו"ל, העוקבות אחרי כמעט כל מדד אפשרי, מניות או אג"ח.
ניהול פאסיבי הוא למעשה ניהול "טיפש", אבל ניהול נכון יכול להניב תשואה עודפת, לעיתים משמעותית, על מנהלי הקרנות האקטיביים. באופן עקרוני משקיע מפזר את תיק ההשקעות על פני מכשירים עוקבי מדדים לאחר שהחליט על תמהיל שמתאים לו בין מכשירים מסוכנים יותר או פחות ומדי פעם (זה יכול להיות כל כמה שבועות, חודשים או שנים) הוא מאזן אותו. למשל, אם החלק המנייתי בתיק קפץ מ-40% ל-55% לאחר תקופה של עליות בבורסות המשקיע יכול למכור את חלקו ולהעביר לאג"ח.
אגב, אחד מכללי האצבע הידועים בהשקעות אומר שככל שהמשקיע צעיר יותר שחוסך לזמן ארוך יותר, מרכיב המניות בתיק שלו אמור להיות גבוה יותר. הסיבה - מניות מספקות לאורך זמן תשואה עודפת, גם אם יש מפולות בדרך.
עסקאות בקרן מחקה - פעם אחת ביום
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- איך להשקיע במניות הבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עדיף, השקעה באמצעות קרנות סל או קרנות מחקות?
בעולם ההשקעות הפאסיביות שהוא הנכון לרוב הציבור יש שתי אפשרויות עיקריות - קרנות מחקות וקרנות סל. קרן מחקה היא קרן נאמנות שמטרתה להשיג את תשואת המדד וזה יכול להיות כמובן מדד אג"ח, מדד מניות - לדוגמה - תל בונד 60 או מדד ת"א 35. עם זאת, במקרים רבים קיימים פערי עקיבה - פערים בין תשואת המדד והתשואה של הקרן המחקה.
קרן מחקה למעשה היא קרן נאמנות כך שהיא פועלת באמצעות חשבון נאמנות מופרד מפעילות הגוף המנהל. עסקאות בקרן מחקה ניתן לבצע פעם אחת ביום - לפי שער הנעילה של הקרן. דמי הניהול בקרן מחקה נמוכים.
אגב, קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של הגופים המנהלים קרנות נאמנות לקרנות הסל עוקבות המדדים שהחלו לנגוס נתח הולך וגדל משוק הקרנות. מנהלי הקרנות הבינו כנראה שאם אי אפשר להילחם במגמה אז כדאי לנסות להצטרף ולנגוס חלק מסוים מהכספים המופנים לסקטור הפאסיבי.
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א ביטוח ירד ב-3.5%, ת"א נדלן איבד 2.7%, הבנקים ירדו ב-1.4
קרן הסל מנגד היא מוצר שנסחר באופן רציף בבורסה. כלומר, אפשר לקנות ולמכור בכל רגע שרוצים ולא בנקודה אחת ביום כמו הקרן המחקה. גם קרנות הסל לא מחויבות לספק את התשואה של המדדים, אלא להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן למדד. גם בקרנות סל וגם בקרנות מחקות, לרוב מדובר בפערי עקיבה קטנים במיוחד.
החיסרון העיקרי של קרנות הסל לעומת קרנות מחקות הוא בפער בין המחיר ההוגן של הקרן סל לבין המחיר שבו אתם רוצים לקנות או למכור. בקרן מחקה אתם רוכשים או מוכרים את הקרן לפי מחיר כלכלי, כלומר לפי שווי הוגן. בקרן סל מאחר שהיא נסחרת בשוק, המשקיע מוכר או קונה בשוק וזה יכול להיות שונה מהמחיר הכלכלי (במיוחד בימים של תנודתיות גבוהה).
דמי ניהול נמוכים בשני סוגי הקרנות
בנוגע לדמי הניהול והעמלות, אלה נמוכים למדי בשני המכשירים ותלויים במדדים שהקרנות עוקבות אחריהם. בקרנות אג"ח דמי הניהול בדרך כלל נמוכים יותר לעומת קרנות סל מניות. בגדול דמי הניהול נעים סביב 0.15%-0.25% לשנה בקרנות הסל והמחקות.
בקרנות מחקות יש מרכיב נוסף שלא קיים בקרנות הסל - דמי ניהול משתנים. המטרה של הקרנות המחקות, היא להגיע לתשואה כמה שיותר דומה לנכס הבסיס, אך יש טעויות עקיבה מכיוון שהן בדרך כלל לא מחזיקות בנכס הבסיס אלא עוקבות אחריו באמצעות אסטרטגיות שונות. מטרת דמי הניהול המשתנים (יכולים להגיע עד 0.3% במקרי קיצון) היא להגן על המשקיעים ממצב בו התשואה של הקרן יותר נמוכה מתשואת נכס הבסיס.
- 1.מס דיבידנדים 22/06/2024 13:51הגב לתגובה זוהאם מחקה לא משלמת מס דיבידנדים, כי אינני מחזיק במניות ובדיבידנדים

ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.77% עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.
ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל)
ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש
של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.
בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות
למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.
מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- נאוויטס הודיעה על הנפקה, המניה יורדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.

אדגר יורדת 7.5%, טראלייט עולה 4.6%; מדד הבנקים יורד 0.6%, הביטוח מאבד 1.7%
הגירעון התקציבי המצטבר ממשיך להצטמצם וירד ל-4.7% מהתוצר; להבדיל, פיגוע הטרור הרצחני בירושלים מעיב על המסחר והמדדים נסחרים בטריטוריה שלילית, כאשר סנטימנט הורדת הריבית לא מספיק כדי לתמוך בשוק; וגם - איפה ההלוואות היקרות ביותר בבנקים בישראל?
המדדים מאבדים גובה ברקע פיגוע ירי בירושלים, ועברו לירידות לאחר פתיחה חיובית. מדד ת"א 35 יורד 0.2% ומדד ת"א 90 יורד 0.5%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים
יורד 0.5%, מדד הביטוח יורד 1.7%, מדד הנדל"ן יורד 0.4% ומדד הנפט והגז גם הם יורדים 0.3%.
הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט.
הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל
אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.
להבדיל, בפיגוע ירי שאירע הבוקר
בצומת רמות בירושלים, נורו יריות לעבר אוטובוס וכתוצאה מכך נרצחו 6 בני אדם ועוד עשרות נפצעו, בהם 4 במצב קשה. צוותי מד"א הגיעו במהירות והחלו לטפל בפצועים ולפנותם לבתי חולים. שני המחבלים שביצעו את הירי נוטרלו, המשטרה חסמה את צירי הגישה לאזור וכוחות רבים פועלים
בזירה.
- פתיחה חיובית לשבוע המסחר - מטריסלף זינקה 13%, אלקטריאון 8% ואל על המריאה 3.4%
- מדד הביטוח עלה 2.4%, מדד הנדל"ן ב-2.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה חשובה - הלוואה זה משהו שגרתי עבור ישראלים רבים, אבל בודדים בודקים מה הריביות על ההלוואות האלה. איפה ההלוואות הכי יקרות, מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות? בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות. הריבית החציונית הגבוהה ביותר היא במזרחי טפחות, והנמוכה ביותר היא בבינלאומי. הריבית הממוצעת היקרה ביותר עדיין במזרחי טפחות, אך הפעם דיסקונט הוא הזול מבין הבנקים.