חשמל
צילום: Freepik

יוליוס בר: "צופים סיכונים בשוק החשמל עקב התרחבות הבינה המלאכותית"

התרחבות מרכזי המידע הנובעת מהעליה בביקושים לבינה מלאכותית מביאה לעליה בביקושים לחשמל בכל העולם - ביוליוס בר צופים שהתרחבות רשת החשמל לא תדביק את הקצב, עד לרמה שייתכנו שיבושים
רוי שיינמן |

הביקוש העולמי לחשמל צפוי לזנק במהלך השנים הקרובות, בעיקר כתוצאה מכמויות החשמל האדירות שדורשים מרכזי נתונים ברחבי העולם שתומכים בין היתר בשרתי בינה מלאכותית. ביוליוס בר צופים שיבושים באספקת החשמל מתוך כך שזו לא תדביק את קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית.

>>לעזריאלי יש חברת דאטה סנטרס שאולי אפילו עומדת לפני הנפקה - קראו עליה כאן

"עד 2026 הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע ל-3%-4% מסך החשמל, לעומת נתח של 1%-2% ב-2022. מצב חמור יותר צפוי בארה"ב, שם הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים עשוי להוות עד 10% מהביקוש", כותבים ביוליוס בר. "לכן, משקיעים שואלים את עצמם באופן טבעי האם סיכוני קיימות עלולים לעכב את הצמיחה בתעשיית הבינה המלאכותית. אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, ואנו מתייחסים לתרחישים שונים כאפשריים באותה המידה.

מרכזי נתונים המיועדים לאימון מודלים של בינה מלאכותית אינם רגישים להשהיות בזמן אמת, ולכן ניתן למקם אותם באזורים בהם זמינות האנרגיה גבוהה, מה שמאפשר לספוג יכולות קיבולת רזרביות. אולם, אם הקרבה למשתמשי הקצה הופכת למניע מרכזי, עלולים להיווצר אילוצים אזוריים בנוגע לזמינות חשמל", מוסיפים ביוליוס בר.

"מצב של אילוצי זמינות חשמל אזוריים נעשה חשוב אף יותר כאשר ענקיות הטכנולוגיה שואפות לא רק לעמוד ביעדי האיפוס של פליטות גזי החממה שלהן, אלא גם להמשיך ולהיות הרוכשות הגדולות ביותר של הסכמי אנרגיה מתחדשת. במקרה כזה, ביקושיהן הגבוהים עלולים ליצור חוסר איזון זמני בין היצע לביקוש של חשמל ולחצים על מחירי האנרגיה. כאשר תחרות על משאבים מוגבלים מתעצמת, יתכן סיכון שרגולטורים יצטרכו להתערב כדי להגן על צרכנים ומשתמשים אחרים, וזאת במיוחד אם יישומי הבינה המלאכותית בעתיד לא יצדיקו את הביקוש הגבוה לאנרגיה. ואכן, במדינות מסוימות כבר נאסרו מרכזי נתונים לכרייה מטעמים של חוסר יעילות אנרגטית.

כיום, עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות לגבי סיכון הקיימות מבינה מלאכותית. מלבד שישנם תרחישים אפשריים שונים, לבינה המלאכותית גם עשויות להיות השפעות חיוביות על צריכת החשמל, עקב היכולת שלה לייעל תהליכים תעשייתיים", מוסיפים ביוליוס בר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.