איילנד דן אמיגה מייק פיי
צילום: MKJ photography

הסייבר הישראלי לא עוצר: איילנד גייסה לפי שווי של 3 מיליארד דולר

החברה הישראלית שהוקמה בשנת 2020 מפתחת דפדפן ארגוני מאובטח, השלימה סבב גיוס של 175 מיליון דולר, לאחר שלפני פחות משנה הפכה ליוניקורן עת גייסה 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.5 מיליארד.
איתן גרסטנפלד |

חברת הסייבר הישראלית איילנד, המפתחת דפדפן ארגוני מאובטח, השלימה סבב גיוס של 175 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר, כך על פי דיווח ברשת בלומברג. זאת לאחר שבשנה שעברה הפכה ליוניקורן, עת גייסה 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.5 מיליארד.

איילנד הוקמה בשנת 2020 על ידי מייק פיי המשמש כמנכ"ל החברה ודן אמיגה, המחזיק בתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה פיתחה דפדפן ארגוני, אשר נועד לגשר על הפערים הטכנולוגיים בין דרישות המשתמשים לבין דרישות ה-IT והאבטחה המורכבות של ארגונים בעולם.על פי החברה, הדפדפן שלה מאפשר לארגונים שליטה באופן שבו המשתמשים מקיימים אינטראקציה עם אפליקציות SaaS ואפליקציות האינטרנט הפנימיות, מאבטח את הארגון ונותן למשתמש חווית עבודה חלקה,  תוך ייעול תהליכי העבודה.

בתוך שנתיים מאז הקמתה הפכה החברה ליוניקורן, לאחר שבאוקטובר אשתקד השלימה גיוס של 150 דולר לפי שוויו מוערך של 1.5 מיליארד דולר. עד היום גייסה איילנד בשני סבבים (A ו-B) כ-270 מיליון דולר, משורה של קרנות מובילות דוגמת אינסייט פרטנרס, סקויה, Stripes וסייברסטארטס. כיום, מעסיקה איילנד יותר מ-250 עובדים, מתוכם 150 בישראל והשאר בדאלאס ובערים נוספות בארצות הברית. בשנה הקרובה מתכוונת החברה להכפיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח שלה.

דיוויד שניידר, שותף בקוטו: ״איילנד פיתחה מוצר ייחודי שעונה בו-זמנית על כל צרכי מנהלת אבטחת המידע, מנהלי מערכות המידע ומשתמשי הקצה, ומספק ROI עצום בכל הענפים. המספר ההולך וגדל של לקוחות מעיד כי הצוות של איילנד יודע לחדש, להוציא לפועל ולצמוח בקנה מידה גדול. Coatue נרגשת להצטרף לאיילנד במסעה להגדיר מחדש את הדפדפן הארגוני". קוטו השקיעה עד היום בחברות כמו אובר, ספייס-איקס, סלאק, בוקס ואחרות.

מייק פיי, מייסד-שותף ומנכ״ל איילנד: ״ארגונים זקוקים לתכונות אבטחה ופרודוקטיביות מתקדמות שדפדפנים צרכניים מעולם לא נועדו כדי לספק. ידענו שניתן מענה לנקודות תורפה קריטיות, אך הופתענו לטובה מהקצב המהיר שבו לקוחות אימצו את איילנד - החל מרשתות מלונות גדולות ובנקים מובילים, ועד רשתות קמעונאות ארציות וחברות קטנות יותר. אנחנו בני מזל שיש לנו את החברות הדינמיות האלו בעיצוב המוצר, והמימון החדש יאפשר לנו להשקיע יותר במחקר ופיתוח ובתמיכה בלקוחותינו בכל העולם.״

תנופה מתמשכת בסקטור הסייבר המקומי

הגיוס של איילנד מגיע על רקע התנופה המתמשכת שמציג סקטור הסייבר הישראלי בשנים האחרונות, על אף הדשדוש של ענף ההייטק המקומי. בזמן שבשנת 2023 נרשמה ירידה של מעל 50% בהיקף המכירות וההנפקות של חברות הייטק ישראליות, שהסתכמו בכ-7.5 מיליארד דולר, 19 מתוך 45 העסקאות, בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר, המהווים כ-51% מהשווי הכולל של העסקאות הגיעו מתחום הסייבר. מתוך 12 עסקאות בשווי של 200 מיליון דולר ומעלה 10 הגיעו מעולמות הסייבר, כאשר שתי העסקאות הנוספות היו הנפקות של חברות ישראליות, אודיטי ופרייטוס, מעבר לים.

תנופה זו נמשכה גם אל תוך שנת 2024 עם ההודעות על שלושה אקזיטים חדשים בתחום בהיקף כולל של 900 מיליון דולר. בתחילת חודש פברואר דווח כי חברת פלואו סקיוריטי (Flow Security) נמכרה לחברת קראודסטרייק האמריקאית תמורת 210 מיליון דולר. שבוע לאחר מכן הצטרפו אליה החברות אבאלור וג'ם סקיורטי, שנמכרו כל אחת ב-350 מיליון דולר לענקיות הסייבר זיסקיילר ו-וויז (בהתאמה). בחודש שעבר, השלימה חברת Cyera (סייארה), השלימה סבב גיוס (C) בהיקף של 300 מיליון לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר ובכך הפכה ליוניקורן. 

העסקאות האחרונות מגיעות על רקע מגמה של קונסולידציה (התגבשות) שעוברת על התחום. זאת בשל העובדה שהשוק מוצף בכמות גדולה של חברות המציעות פתרונות לתחומים וענפים מגוונים, דבר שמביא את הלקוחות לחפש אחר חברות המציעות פתרונות רחבים ככל האפשר. מה שמביא את החברות הגדולות בתחום לחפש אחר חברות המספקות מענה בתחומים בהם הם חלשים. מגמה שרק עשויה לגבור בשנים הקרובות ולהביא למכירה ולמיזוג של חברות סייבר ישראליות נספות כבר השנה.

מתי נראה הנפקות?

העניין הגובר בחברות הסייבר הישראליות מעלה את התהייה מתי נראה הנפקה של אחת החברות הללו מעבר לים. זאת על הרקע ההתחממות בשוק ההנפקות הטכנולוגיות בארצות הברית. בסוף השבוע האחרון רשמה חברת אבטחת המידע רובריק (Rubrik) את מניותיה למסחר בבורסה בניו יורק במחיר של 32 דולר למניה, לפי שווי שוק כולל של כ-5.6 מיליארד דולר. מאז ההנפקה הראשונית עלתה מניית החברה בכ-9% והיא נסחרת כעת במחיר של 35 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של כ-6.1 מיליארד דולר.  

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)

סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?

מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה. 

ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.

במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.

שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".

החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.