טיקטוק על סף חסימה בארה"ב - מה צפוי לקרות ומי ירוויחו מזה?
עתיד טיקטוק בארה"ב לוט בערפל לאחר שהקונגרס האמריקאי אישר הצעת חוק האוסרת על פעילות האפליקציה אלא אם כן החברה הסינית בייטדאנס תמכור אותה תוך 9 חודשים. חסימה של טיקטוק תטלטל את תחום המדיה החברתית ותשפיע על חברות ענקיות בתחום המדיה החברתית כמו מטא META PLATFORMS וגוגל GOOGLE , אפילו אם בייטדאנס תערער על החוק בבית המשפט.
איסור על טיקטוק עלה כבר בעבר בקונגרס, אבל עכשיו כשהוא צמוד לחבילת סיוע חוץ בסך 95 מיליארד דולר שמויעדת לאוקראינה וישראל שאושרה על ידי בית הנבחרים בשבת, האיסור נראה קרוב מתמיד. החבילת הסיוע צפויה לעבור בסנאט כבר ביום שלישי והיא תגיע לאחר מכן לשולחנו של הנשיא ביידן, כאשר הבית הלבן מסר שביידן יחתום על הצעת החוק. מאחר וחבילת הסיוע גוררת התנגדות רבה בקרב הציבור האמריקני, ההערכות הן שחסימת טיקטוק ירגיע את הציבור מהצד השני ובכך ישיג לנשיא ביידן שקט מבית.
עם זאת, חסימה או מכירה כפויה של טיקטוק לא יקרו במהירות. החוק יחייב את בייטדאנס למכור את טיקטוק תוך כ-9 חודשים, אם כי הנשיא יוכל להאריך את המועד ב-90 יום אם הוא מאמין ששישנה התקדמות לקראת מכירה. החוק עשוי לחול גם על אפליקציות אחרות בבעלות חברות סיניות אם הנשיא יקבע שהן מאיימות על הביטחון הלאומי.
מי בכלל יכולה לקנות את טיקטוק?
חשוב לציין שמכירה של טיקטוק תהיה מהלך לא פשוט בכלל, כפי שכבר ניתחנו כאן. לפי הפעילות של טיקטוק היום השווי שלה מוערך בכ-200 מיליארד דולר, ורשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.
- אורקל תפרוס 50 אלף שבבי AI של AMD
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין כמעט חברות שיכולות לממן עסקה כזאת היום, ועסקה של מזומנים+מניות תשאיר את בייטדאנס בתמונה, מה שחוטא למטרה של הקונגרס. לאורקל ORACLE CORP , שהייתה שחקנית מובילה בניסיום הקודם לאלץ את טיקטוק להימכר, יש חלקיק מהמזומנים בשביל העסקה, ואפילו למיקרוסופט MICROSOFT אין מספיק כסף - לה יש מזומנים ושווי מזומנים של בערך 81 מיליארד דולר. אם כן, אחת האפשרויות היא שילוב כוחות של מספר חברות, כמו למשל אורקל ווולמארט WALMART , או שהחברה אפילו תנפיק בוול סטריט ותיעזר בציבור המשקיעים למימון חלק מהעסקה.
האם בייטדאנס יכולה לעצור את כל הסיפור הזה?
בייטדאנס רמזה שתנסה לערער על החוק בטענה שהוא לא חוקתי, אך הפרטים הספציפיים של החקיקה מקשים על החברה לעכב את כניסתו לתוקף לזמן רב.
סיבה אחת היא שהחוק קובע שלבייטדאנס או לחברות אחרות שנפגעו או ייפגעו מהחוק שמורה על חסימה יש 165 יום לערער עליו או 90 יום לערער על קביעה שמחייבת אותן למכור את פעילותן. הערעורים עוברים ישירות לבית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, במקום לבית משפט נמוך יותר, מה שמקצר משמעותית את הזמן שהחוק עלול להיתקע במערכת המשפט.
מי תרוויח או תיפגע מאיסור?
אם בייטדאנס לא תוכל או לא תרצה למכור את טיקטוק והאפליקציה תיחסם, 170 מיליון משתמשיה, כמו גם המפרסמים ויוצרי התוכן של החברה, יצטרכו למצוא בית חדש.
בראש הרשימה לקלוט את הקהל ואת היוצרים נמצאות פייסבוק ואינסטגרם של מטא META PLATFORMS . Reels של אינסטגרם כבר מתחרה עם טיקטוק כאשר היא מציעה אותה חווית משתמש. כ-60% ממשתמשי טיקטוק הצביעו על פייסבוק או אינסטגרם כחלופה הסבירה ביותר שלהם במקרה של חסימת טיקטוק, לפי סקר שערך Wedbush.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
יוטיוב של גוגל GOOGLE כנראה גם תרוויח ממצב כזה, כאשר כ-19% ממשתמשי טיקטוק ציינו שיוטיוב היא החלופה הסבירה ביותר שלהם, לפי אותו סקר של Wedbush. יוטיוב אמרה במרץ ש-"YouTube Shorts", המתחרה שלה בטיקטוק, זוכה ל-70 מיליארד צפיות יומיות ושרבע מיוצרי התוכן שמרווחים כסף בפלטפורמה עושים זאת רק באמצעות Shorts.
מהצד השני, אחת החברות שדווקא עשויה להיפגע מחסימה של טיקטוק בארה"ב היא אותה אחת שהובילה במירוץ לרכישה שלה בסיבוב הקודם - אורקל. אורקל עובדת עם בייטדאנס כבר היום כאשר השרתים שלה משמשים את האפליקציה בארה"ב, אבל למעשה שלחברות יש פרויקט משותף שחסימה של טיקטוק בארה"ב עשויה לפגוע בו אנושות.
- 3.יריב 23/04/2024 21:12הגב לתגובה זואפליקציה שלא רק מקדמת טמטום אלא מקדמת אינטרסים של הממשל הסיני וגרורותיו. ארו מה קורה שם אחרי 7.10. שערוריה.
- 2.לחסום את טיטוק בישראל עכשיו (ל"ת)23/04/2024 20:15הגב לתגובה זו
- 1.אמן גם את פייסבוק בקרוב (ל"ת)לירן 23/04/2024 18:35הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
