בורסה
צילום: שלומי יוסף

האם השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?

ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים
עו"ד ערן שחם-שביט |

בימים האחרונים התבשרנו כי כחלק מ"מהלך אסטרטגי לחיזוק האכיפה" הקימה רשות ניירות ערך מחלקה חדשה שתאחד את מערך האכיפה המנהלית ותחום הביקורת הרגולטורית תחת מחלקה אחת.

לגורמים המפוקחים, לנושאי משרה וכן לתאגידים המוצאים עצמם תחת פיקוחה של הרשות עשוי הדבר להיראות כשינוי ארגוני פנימי יעיל (המצמצם בעת מלחמה משרת מנהל מחלקה) אולם, מדובר בבשורה של ממש לשוק ההון הישראלי, המשתלבת עם מגמה קיימת במשטרה ביחס לאכיפה כלכלית, ועל כן הפעילים בשוק ההון נדרשים לעקוב בתשומת לב לפעילות מחלקת ביקורת ואכיפה. 

המגמה הידועה בכינויה "אכיפה משולבת" שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בפעילות האכיפה במשטרת ישראל ובגופים רגולטוריים נוספים הינה מתודה "מיובאת", בעיקר מארה"ב, שבה משתלבים ומפעילים סמכותם גורמים רגולטוריים שונים לצד גורמי האכיפה. שיטת החקירה המשולבת בין רגולטורים וגורמי אכיפה שונים ננקטה בעבר בישראל בהצלחה כנגד ארגוני פשיעה והתארגנויות טרור. אבל, החליט מי שהחליט, לאמץ אותה גם לטובת חקירות המתנהלות כנגד חברות על חשדות בתחום הפיננסי שלעיתים אפילו לא מגיעים לרף הפלילי.

מתחילתה של חקירה בתחום הפיננסי - תאגידי, נכנסת לפעולה, לצד אותה חקירה ובמקבילה לה, מערכת מאורגנת של רגולטורים הפועלת בתיאום מלא עם הפרקליטות. 

הבעיה היא שהרגולטורים נשענים על "ראייה מנהלית" (רף ראייתי קל באופן יחסי) שעל פי רוב - מדובר בפראפרזה משטרתית בדבר ליבת החשד שבבסיס החקירה ואל מול הדבר, כוחם לפגוע בפעילות החברה הוא עצום. 

הליכים אלה גורמים לרוב לחרושת שמועות בדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לאור זימונה, לשם הדוגמא לשימוע אצל רגולטור בהחלטתו לביטול רישיון בטענה שפעילותה של החברה נוגדת את אחד מהתנאים לקבלתו. 

עורך דין ערן שחם שביט

המשמעות של דרך הפעולה הזו, מחייבת את הנהלת החברה להתמודד עם פעילות אכיפה מגוונת, רב תחומית, שמפעילה לחץ עסקי, נוסף ללחץ חקירתי, מכיוונים שונים, בו זמנית ולאורך זמן ומחייבת את מייצגיה להתמודד ולהתמחות בהליכים מנהליים מול רגולטורים ורשויות מדינה כשהבסיס הוא אותה חקירה פלילית המתנהלת במקביל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ניתן לטעון כי מדובר בדרך מאבק ראויה בארגון פשיעה שלמען הכרעתו נדרש לגייס את כל משאבי מערכת אכיפת החוק. אולם, התנהלות זו אינה מנת חלקם של ארגוני פשיעה בלבד, אלא היא מופנית גם לחברות ציבוריות, שידוע כמעט מהשלב הראשון של החקירה, שאין בממצאים ובראיות כלפיה חשדות של פעילות פשיעה (ולבטח שלא פעילות פשיעה מאורגנת). נקיטת פעולות "משולבות" אלה כלפי מי שאינו ארגון פשיעה הן אקט דורסני שדווקא פוגע באמון הציבור ברשויות המדינה.  

אז איך הקמת המחלקה החדשה ברשות ני"ע משתלבת עם האמור? ברשות הייתה נהוגה הפרדה מהותית בין היחידות שעניינן "פיקוח" רגולטורי שוטף לבין יחידות האכיפה שבכוחן להטיל סנקציה. הפרדה זו איפשרה ניקיון מחשבתי, והפרדה שאינה רק רעיונית בין רגולציה לבין אכיפה. החיבור הנוכחי צפוי לבטל זאת ועולה חשש "פיקוח" יגוייס לשם האכיפה תוך ביטול החשיבה הביקורתית הנחוצה טרם הטלת סנקציה. 

המשמעות היא שפעולות פיקוח שגרתיות עשויות להתפתח לאירועי אכיפה ביתר קלות כשם שחקירה שינתה פניה לזירות רגולציה מכוחה: למשל חקירת קבלנים עשויה להוביל להליכים מנהליים בפני רגולטורים מקצועיים שונים כדוגמת החלטת רשם הקבלנים לבטל לאלתר רישיון של החברה הקבלנית, לרבות הליכי ערר על החלטה ולהליך משפטי בפני ועדת הערר בבית המשפט המחוזי.

לסיכומו של עניין, ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.