האם השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
בימים האחרונים התבשרנו כי כחלק מ"מהלך אסטרטגי לחיזוק האכיפה" הקימה רשות ניירות ערך מחלקה חדשה שתאחד את מערך האכיפה המנהלית ותחום הביקורת הרגולטורית תחת מחלקה אחת.
לגורמים המפוקחים, לנושאי משרה וכן לתאגידים המוצאים עצמם תחת פיקוחה של הרשות עשוי הדבר להיראות כשינוי ארגוני פנימי יעיל (המצמצם בעת מלחמה משרת מנהל מחלקה) אולם, מדובר בבשורה של ממש לשוק ההון הישראלי, המשתלבת עם מגמה קיימת במשטרה ביחס לאכיפה כלכלית, ועל כן הפעילים בשוק ההון נדרשים לעקוב בתשומת לב לפעילות מחלקת ביקורת ואכיפה.
המגמה הידועה בכינויה "אכיפה משולבת" שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בפעילות האכיפה במשטרת ישראל ובגופים רגולטוריים נוספים הינה מתודה "מיובאת", בעיקר מארה"ב, שבה משתלבים ומפעילים סמכותם גורמים רגולטוריים שונים לצד גורמי האכיפה. שיטת החקירה המשולבת בין רגולטורים וגורמי אכיפה שונים ננקטה בעבר בישראל בהצלחה כנגד ארגוני פשיעה והתארגנויות טרור. אבל, החליט מי שהחליט, לאמץ אותה גם לטובת חקירות המתנהלות כנגד חברות על חשדות בתחום הפיננסי שלעיתים אפילו לא מגיעים לרף הפלילי.
מתחילתה של חקירה בתחום הפיננסי - תאגידי, נכנסת לפעולה, לצד אותה חקירה ובמקבילה לה, מערכת מאורגנת של רגולטורים הפועלת בתיאום מלא עם הפרקליטות.
הבעיה היא שהרגולטורים נשענים על "ראייה מנהלית" (רף ראייתי קל באופן יחסי) שעל פי רוב - מדובר בפראפרזה משטרתית בדבר ליבת החשד שבבסיס החקירה ואל מול הדבר, כוחם לפגוע בפעילות החברה הוא עצום.
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- רשות המסים במבצע בצפון: קיבלו עשרות אלפי שקלים במזומן ולא דיווחו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הליכים אלה גורמים לרוב לחרושת שמועות בדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לאור זימונה, לשם הדוגמא לשימוע אצל רגולטור בהחלטתו לביטול רישיון בטענה שפעילותה של החברה נוגדת את אחד מהתנאים לקבלתו.
עורך דין ערן שחם שביט
המשמעות של דרך הפעולה הזו, מחייבת את הנהלת החברה להתמודד עם פעילות אכיפה מגוונת, רב תחומית, שמפעילה לחץ עסקי, נוסף ללחץ חקירתי, מכיוונים שונים, בו זמנית ולאורך זמן ומחייבת את מייצגיה להתמודד ולהתמחות בהליכים מנהליים מול רגולטורים ורשויות מדינה כשהבסיס הוא אותה חקירה פלילית המתנהלת במקביל.
- ### אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ניתן לטעון כי מדובר בדרך מאבק ראויה בארגון פשיעה שלמען הכרעתו נדרש לגייס את כל משאבי מערכת אכיפת החוק. אולם, התנהלות זו אינה מנת חלקם של ארגוני פשיעה בלבד, אלא היא מופנית גם לחברות ציבוריות, שידוע כמעט מהשלב הראשון של החקירה, שאין בממצאים ובראיות כלפיה חשדות של פעילות פשיעה (ולבטח שלא פעילות פשיעה מאורגנת). נקיטת פעולות "משולבות" אלה כלפי מי שאינו ארגון פשיעה הן אקט דורסני שדווקא פוגע באמון הציבור ברשויות המדינה.
אז איך הקמת המחלקה החדשה ברשות ני"ע משתלבת עם האמור? ברשות הייתה נהוגה הפרדה מהותית בין היחידות שעניינן "פיקוח" רגולטורי שוטף לבין יחידות האכיפה שבכוחן להטיל סנקציה. הפרדה זו איפשרה ניקיון מחשבתי, והפרדה שאינה רק רעיונית בין רגולציה לבין אכיפה. החיבור הנוכחי צפוי לבטל זאת ועולה חשש "פיקוח" יגוייס לשם האכיפה תוך ביטול החשיבה הביקורתית הנחוצה טרם הטלת סנקציה.
המשמעות היא שפעולות פיקוח שגרתיות עשויות להתפתח לאירועי אכיפה ביתר קלות כשם שחקירה שינתה פניה לזירות רגולציה מכוחה: למשל חקירת קבלנים עשויה להוביל להליכים מנהליים בפני רגולטורים מקצועיים שונים כדוגמת החלטת רשם הקבלנים לבטל לאלתר רישיון של החברה הקבלנית, לרבות הליכי ערר על החלטה ולהליך משפטי בפני ועדת הערר בבית המשפט המחוזי.
לסיכומו של עניין, ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום
פרנקל רכש ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום
אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.
שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.
לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.
ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום, וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.
- אהרן פרנקל מגדיל אחזקות בתמר: רכש מניות ב-320 מיליון שקל ממנורה
- תמר פטרוליום מסכמת רבעון: ירידה ברווח הנקי ל-10.3 מיליון מול גידול בתזרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.
תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה
העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.