האקזיט של שני יוצאי 8200 וחברות הסייבר הישראליות שנערכות ל-IPO
חברת הטכנולוגיה הישראלית נו ניים סקיוריטי (Noname Security) צפויה להימכר לאקאמי בתמורה לחצי מיליארד דולר. כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. נו ניים עוסקת באבטחת ממשקי תוכנה (API) וכבר לפני שנה היא ניהלה מו"מ למכירתה לאקאמי. אז זה הסתיים בלי שהצדדים הגיעו למחיר המוסכם. הפעם זה כנראה בשלבים מאוד מתקדמים
שי לוי ועוז גולן, מייסדי נו ניים, (צילום: יוסי זליגר)
נו ניים גייסה עד כה סדר גודל של 230 מיליון דולר. הגיוס האחרון לפני כשנתיים וחצי היה בסך של 130 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. זה שווי שביטא את מחירי הבועה אחרי משבר הקורונה. אומנם השווי כעת הוא מחצית מהשווי אז, אבל גם חצי מיליארד דולר זה שווי מרשים.
נו ניים הוקמה בתחילת 2020 על ידי עוז גולן המנכ"ל ושי לוי, ששירתו יחד ב-8200. הם הצליחו להביא קרנות השקעה בולטות לחברה לרבות Lightspeed, Insight Partners, Cyberstarts, Next47, Forgepoint ו-The Syndicate Group.
- יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נו ניים מפתחת פתרונות לאבטחת ממשקי תוכנה (API) שמהווים בהגדרה נקודת חולשה במערכת. מדובר בממשקים עם גורמים חיצוניים שבעצם מדברים-מתקשרים לשאיבת נתונים, העברת נונים ועוד. המקום הזה של המעבר הוא חלש מבחינת האבטחה ונו ניים התמקדה בפתרונות לנקודת החולשה הזו.
הפתרון של נו ניים הוא פתרון אקטיבי. הוא לא מסתפק בהגנה פסיבית, אלא סורק את כל הממשקים הקשורים כבר בשלב הפיתוח ומוודא שאין בהם נקודות פריצה וחולשות אבטחה. החברה מעסיקה כ-200 עובדים והמכירות שלה מסתכמות בקצב שנתי של כ-30-40 מיליון דולר.
גאות בסייבר
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
סבב הגיוס האחרון שלהחברה נערך בשנת 2021 בהובלת ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, לפי שווי של 4 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם עם מיקרוסופט התחייבה רובריק להוציא 220 מיליון דולר, על פני תקופה של עשור, עבור שימוש בפלטפורמת מחשוב הענן של מיקרוסופט, Azure. בשנה שעברה, רכשה רובריק את סטארט-אפ הסייבר הישראלי למינר (Laminar) תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, משרדי לומינר בתל אביב משמשים את רובריק כמרכז מו"פ, לצד מרכזיה הוותיקים בפאלו אלטו.
ברבעון האחרון היו 3 אקזיטים גדדולים בתחום הסייבר בהיקף של 900 מיליון דולר ומספר אקזיטים קטנים יותר. תחום הסייבר לא עוצר לרגע. המיזוגים והרכישות בתחום יעלו מדרגה - טוענים בחברת הייעוץ דלויט כשלהערכתם במקביל להיערכות של חברות ל-IPO (הנפקה ראשונית בוול סטריט), יהיו רכישות של חברות בינלאומיות שירצו לשים יד על הטכנולוגיה הישראלית (לדוח של דלויט).
הישראליות שמגיעות לוול-סטריט
החברה שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לקראת ההנפקה היא ככל הנראה ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, שביצעה בחודש ספטמבר אשתקד גיוס ענק בסך 238 מיליון דולר מה ששיקף לה שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר. יחס עם הגיוס האחרון, סך הגיוסים של החברה הסתכם ב-773 מיליון דולר. קצב ההכנסות השנתי של החברה נכון לשנה שעברה עמד על 100 מיליון דולר, עם גידול של 60% משנה לשנה.
חברות נוספות שצפויות לצאת להנפקה עד אוקטובר שנה הבאה הן חברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ והחברות Vast Data ו-Via לפי שווי של 9.2 מיליארד ו-3.5 מיליארד דולר בהתאמה.
בהנפקות מאוחרות יותר ניתן למצוא חברות בולטות כדוגמת חברת הפינטק Tipalti המפתחת פתרונות אוטומציה להעברת תשלומים ושווייה בגיוס האחרון עמד על 8.3 מיליארד דולר וחברת הסייבר Wiz עם שווי של 10 מיליארד דולר וקצב הכנסות של 350 מיליון דולר. גם חברת AppsFlyer המספקת למשווקי אפליקציות מידע בזמן אמת על הקמפיינים השונים וצפויה לצאת להנפקה לפי שווי נכון להיום של 2 מיליארד דולר.
עוד חברות שנמצאות בשלבים של בדיקת הנפקה בוול סטריט וגישושים שהם מעבר לראשונים - חברת Gong לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, חברת Rapyd עם 15 מיליארד דולר ו-Lightricks עם 1.5-2 מיליארד דולר. סך הכל צפויות עד 2027 בערך 23 חברות לצאת להנפקה, כאשר מתוכן 6 חברות בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים.
- 1.טל 13/04/2024 10:46הגב לתגובה זואז מהאקזיט הזה אני אקבל רק מיליון חזרה? לא כיף.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
