"היזמים מגזימים": הנדל"ן מתאושש, אז למה אנשים כבר לא קונים פנטהאוזים?
הדוחות הכספיים של חלק מחברות הנדל"ן חושפים כי בחלק מהפרויקטים המכירה כמעט הושלמה. מדוע כמעט? כי לרוב, היזם מצליח למכור את כל הדירות בפרויקט, פרט לפנטהאוזים. זה קורה מכמה סיבות, אבל בראש ובראשונה, בגלל המחיר. הפנטהאוז, בניגוד לשקר השיווקי שהומצא בישראל ונקרא מיני-פנטהאוז, זו דירה מרווחת יותר. זו לא דירה רגילה עם מרפסת גדולה (עניין שמצוי בעיקר בפרויקט של תמ"א), אלא בדרך כלל דירה גדולה יותר, עם מרפסת גדולה בהרבה ומפרט אחר.
לקחנו לצורך הדוגמא פרויקט בבת ים והתעניינו, לכאורה, בדירת פנטהאוז. אלה המחירים שנמסרו לנו על ידי המשווקים:
דירת 4 חדרים בגודל 111 מ"ר - 3.365 מיליון שקל.
דירת 4.5 חדרים, בגודל 111 מ"ר - 3.365 מיליון שקל (רק הקירות הפנימיים שונים).
דירת 5 חדרים, 120 מ"ר - 3.58 מיליון שקל.
גג/ פנטהאוז 6 חדרים, 158 מ"ר - 4.7 מיליון שקל.
גג/ פנטהאוז 6 חדרים 198 מ"ר - 7.3 מיליון שקל.
גג/ פנטהאוז 7 חדרים, 253 מ"ר - 9.27 מיליון שקל.
הנתונים כאן לא כוללים, כמובן, מרפסות. חשוב להדגיש כי למרפסת יש חשיבות מבחינה שמאית. כלומר, היא מחושבת לרוב כ-0.5 משטח בנוי רגיל של הדירה. יש מקרים שפחות, אבל זה הממוצע, בטח באזור כמו בת ים. אבל בואו ניקח רגע את שטח הדירה שלא מגלם מרפסת כדי להבין - למה בעצם לשלם עוד 1.12 מיליון שקל עד תוספת של 38 מ"ר? כלומר, 30 אלף שקל למ"ר בערך? אולי בגלל המרפסת. הרי בסוף, המחירים בפרויקט הזה נעים סביב 30 אלף שקל למ"ר, כך שמדובר במחיר ממוצע. הבעיה היא לא בממוצע, אלא בכיס שלנו - בסוף, לא כל אחד יכול לרכוש היום דירה בתקציב כל כך גבוה, זה גם הסיבה שברשות המסים מעדכנים את השינוי במרכיב המס בדירות מעל 4.5 מיליון שקל - אלה דירות יוקרה.
צריך להבין משהו על התקופה הזאת - ככל שהריבית גבוהה יותר, כך כל שקל שאנחנו לוקחים מהבנק עולה לנו יותר. אם בעבר היינו מחזיקים 400 שקל משכנתא על כל 100,000 שלקחנו, כלומר בערך 8,500 שקל להלוואה של 2 מיליון שקל, היום אנחנו משלמים משהו כמו 12 אלף שקל להלוואה דומה. כלומר, ההחזר, תרצו או לא, גדל ביותר מ-40% (ואם מישהו חושב שזה עושה רושם על הנגיד, לא בטוח שהוא צודק. הריבית נותרה שלשום על כנה).
אז מה קורה עם הפנטהאוזים? חשוב לציין כי שיטות השיווק השונות כרמו לזילות מסוימת במעמדם. פעם זאת הייתה דירה יחידה בקומה, על קומה שלמה, שמשקיפה על כל העיר. היום תמצאו קבלנים שמוכרים לכם 3 פנטהאוזים בקומה, או 2 פנטהאוזים ועוד 3 בקומה מתחת. חלק מכנים אותם "מיני פנטהאוז", וחלק, כמה חצוף מצדם, מספרים לנו שהפנטהאוז שבקומה למטה פונה לצד השני ואין אף אחד מעליך, כך שזו הסיבה שתשלם כמעט את אותו המחיר.
שימו לב מה קורה בשכונת אור ים באור עקיבא - בדקנו כמה עולה פנטהאוז והמשווקים הציעו לנו כזה במחיר שנע בין 4.3-5.8 מיליון שקל. ההבדל הוא בגודל - פנטהאוז קטן של 146 מ"ר לעומת 177 מ"ר. יחד עם זאת, ישנם פנטהאוזים בקומה הלפני אחרונה. לקחנו את זה בהשוואה לצמודי הקרקע שנמכרים באזור. צמוד קרקע של חברת עמרם אברהם נע סביב 4-4.2 מיליון שקל. צמוד קרקע רגיל נע סביב 160-170 מ"ר, כך שריאלית, מחיר הפנטהאוז הוא גבוה יותר.
אז למה אנשים לא קונים? למה הפנטהאוז לא זוכה לעדנה מחודשת? כי מתברר כי לא בכל מקום המצב הוא כזה. שמאי מקרקעין שאיתו שוחחנו כהכנה לכתבה, סיפר כי "הקבלנים מגזימים". הוא טוען כי בעבר היה פער מקובל בין פנטהאוזים לצמודי קרקע, אבל עם השנים הוא היטשטש. בדקנו את זה ומצאנו כי הפערים באזורים מסוימים יכולים להגיע ל-10% בלבד (אור עקיבא זה מקרה חריג). לרוב יש למרפסת ערך גבוה יותר בשומה מאשר לגינה, אבל מצד שני - צמודי הקרקע בממוצע גדולים יותר ובדרך כלל הגינה גדולה בצמוד קרקע לעומת פנטהאוז (שוב, תלוי באזור, זה לא תמיד ככה).
לדברי שמאי המקרקעין סעד פלד, סגן יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, "זה מאוד תלוי איפה פנטאוז נמכר, יש מקומות עם תחליפים ויש מקומות בלי. בוא ניקח פנטהאוז בתל אביב - ברוב האזורים אין לך צמודי קרקע, כלומר אין תחליף, ולכן המחיר בהתאם. לכן, באזורים מאוד צפופים או שאין בהם תחליף, היזמים באמת מרשים לעצמם לנקוב במחירים הרבה יותר גבוהים והם מחכים לקונה מיוחד שיבוא לרכוש את המוצר במיוחד שלהם".
"במקומות מסוימים, היזמים מרשים לעצמם". פלד (ביזפורטל)
כלומר, ערכו של הפנטהאוז יורד במקום שבו יש צמודי קרקע. ומצד שני, הפערים באזורים מסוימים גורמים לך לתהות האם זה כדאי.
"פנטהאוז הוא מוצר יוקרתי בכל מקום, יחסית לאזור מסוים הוא תמיד יקר, אבל בריבית כל כך גבוהה, אם צריך אחוזי מימון גבוהים, נכנס כאן עוד שיקול האם לרכוש מוצר כזה. להבדיל ממוצר בסיסי, כמו דירת 4 חדרים, לאנשים נכנס כאן שיקול סובייקטיבי של 'אני צריך דירה לגור בה', וזה הרבה יותר חזק, מול שיקול של פנטהאוז - שבו אתה לא חייב לגור, אלא כי אתה רוצה יוקרה. השיקולים קצת שונים".
איך זה עומד לעומת מוצר ייחודי אחר - דירות גן?
"זה מאוד תלוי איפה אתה נמצא. במרכז תל אביב, תרצה או לא, אין צמודי קרקע. לכן, המוצר היוקרתי שם הוא דירות פנטהאוז. זה המוצר שנותן לך את הפרטיות שאתה רוצה. לגבי דירת גן, זה מוצר פחות ייחודי, פנטהאוז הוא הרבה מיוחד. אפשר לומר שצמודי קרקע ופנטהאוזים הם מוצרים תחליפים וייחודיים, אבל המחיר שלהם נקבע בהתאם לאזור. אם יש לך פנטהאוז או צמוד קרקע באזור שאין בו הרבה כאלה - המחיר עולה. למרות שבשני המקרים אתה חלק מהדיירים בבניין, בניגוד לדירות גן, בפנטהאוז אתה מקבל פרטיות מסוימת. אין מעליך שכנים, וזה יתרון עצום".
- 6.האמת המרה 14/04/2024 11:25הגב לתגובה זומה רע במדינות כמו יוון או פורטוגל או ארה"ב
- 5.חחחח הנדל"ן ממש אבל ממש לא מתאושש (ל"ת)השקרים מתאוששים 13/04/2024 20:35הגב לתגובה זו
- 4.דגני 13/04/2024 18:07הגב לתגובה זולדעתי כל הפירסומים על הקונים פה דירות הם מפוברקים וממומנים על ידי הן סוכני המכירות והן על ידי חברות הבניה תושבי צפון תל אביב והרצליה פיתוח לנסות למכור את בתיהם במחירים הדמיוניים הקיימים והם אנשים די חכמים יודעים שהעתיד פה אבוד וגם ככה הם עם רגל אחת פה ורגל שניה באחת ממדינות המערב ומשוריינים בדרכונים מערביים וזה הכי הגיוני
- 3.תשובה פשוטה 13/04/2024 17:52הגב לתגובה זווהמחירים הם של בוורלי הילס? וואו, כולם פה התחרפנו. באיזה עולם אתם מבקשים את המחירים האלה ומצפים לקבל אותם? סיליקון ואדי.
- 2.בבניין משותף בו הגינה חשופה לחסדי השכנים מלמעלה די 13/04/2024 09:27הגב לתגובה זובבניין משותף בו הגינה חשופה לחסדי השכנים מלמעלה דירת הגג תמיד תהיה עדיפה בכל פרמטר
- 1.רונית 13/04/2024 08:44הגב לתגובה זותוך שלוש שנים מחירי הדירות בהרצליה ותל אביב ירדו ב 40 אחוז. משתלם לחכות.

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
