עופר נמרודי הכשרת הישוב
צילום: רמי זרניגר
ראיון

"אם אבא היה מסתכל על 'נמרודי טאואר' הריאות שלו היו מתנפחות מגאווה"

עופר נמרודי, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הכשרת היישוב בשיחה על אבא, על הבן ובעיקר על ביזנס: "אנחנו לקראת המראה בהתחדשות עירונית; נהיה בין החברות הגדולות בארץ"
הדס מגן | (7)

מנוע הצמיחה הממשעותי של קבוצת הכשרת הישוב נמצא בתחום ההתחדשות העירונית אליבא עופר נמרודי, הבעלים והמנכ"ל, עופר נמרודי בראיון בלעדי לביזפורטל. רגע לפני הפוטנציאל וההשבחה שנמרודי צופה בתחום, מספר לנו נמרודי על מות אביו הדומיננטי יעקב נמרודי בשנה שעברה, על געגועיו לעיתונות ועל הבן דניאל שעובד בחברה בת בקבוצה שמתמחה בפרויקטי התחדשות עירונית. 

יעקב נמרודי נפטר אשתקד בגיל 97. לאורך השנים, האב והבן עבדו יחד, למעט בשנים האחרונות, בשל מצבו הבריאותי של האב.

-אתה מתגעגע?

"ודאי שאני מתגעגע. למרות שבשנים האחרונות הוא לא היה מעורב, הוא היה מעורב ברוחו. העובדה שהייתי צמוד אליו במשך עשרות שנים וליוויתי אותו, מקלה עלי, כך שאני לא מרגיש סוג של החמצה.

"אמרתי למנהלים ולעובדים פה שאם הוא היה בחיים, והיה מסתכל על נמרודי טאואר, הריאות שלו היו מתנפחות מגאווה. לכן אני קורא גם לבניין שיוקם על הקרקע של בית מעריב מגדל יעקב נמרודי".

נמרודי היה בזמנו העורך והמו"ל של עיתון מעריב, לאחר שאביו רכש בשנת 1992 את העיתון ממשפחת מקסוול. העיתון היה בבעלות המשפחה לאורך כ-20 שנה, עד למכירתו ב-2011 לנוחי דנקנר. נמרודי מודה שעדיין מקנן בו החיידק של העיתונות. "זו היתה עבודה מאוד קשה, להוציא מוצר חדש מדי יום, לייצר את הניוז ואת המודעות. אם הייתי צריך לעשות הכל מחדש, הייתי בוחר בזה,  אבל עכשיו אני לא מתגעגע לזה.  הציעו לי בחמש השנים האחרונות המון הצעות להיות מעורב בתחום התקשורת,  לכולם אמרתי תודה רבה.  זה יוציא אותי מהפוקוס. זה  גם  עסק שקל להסתבך בו".

-הבן שלך, דניאל  ממנכ"ל את אחת מחברות הבת, ואשתך, רוית,  דירקטורית בהכשרה.

"הבן שלי דניאל הוא סמנכ"ל נכסים בחברה ומוביל שני פרוייקטים בהתחדשות העירונית, ועושה עבודה נפלאה, ואשתי דירקטורית".

- אתה חושב לפעמים עלך המקום שלך היום ועל איפה היית לפני 20 שנה?

"הכשרת הישוב נמצאת במצב העסקי הטוב מעודה. היא חסונה ביותר, שופעת פרוייקטים, עומדת במחויייבויות שלה, גדלה מדי שנה. אני מקיף את עצמי באנשים שיותר טובים ממני.  אני מבסוט מהעבר -  גם על הדברים הגדולים, גם על זה שידעתי לצאת מטעויות. יש לי משפחת מדהימה. רק צריך להתפלל שהמדינה הזו תחזור לעצמה".

"אני מאמין שבשנים הקרובות נהיה בין שלוש החברות המובילות בהתחדשות עירונית". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל בעל השליטה ומנכ"ל חברת הכשרת היישוב, עופר נמרודי, בהמשך לדוחות הכשרת היישוב שפורסמו באחרונה. 

הכשרת הישוב -2.62% , הפועלת בתחום הנדל"ן המניב והנדל"ן למגורים, דיווחה לאחרונה על עלייה  של כ-32% בהכנסות השנתיות, לרמה של כ-892 מיליון שקל. בנטרול הכנסות חד פעמיות שנרשמו בשנת 2022 ממכירת קרקעות בכ-141 מיליון שקל, ההכנסות זינקו ב-2023 בכ-68%. ה-NOI בשנת 2023 צמח בכ-32% לכ-321 מיליון שקל לעומת כ-243 מיליון שקל בשנה הקודמת. במקביל. הכשרת היישוב נסחרת בשווי של כ-1.25 מיליארד שקל, לעומת הון של כ-1.6 מיליארד שקל. בימים האחרונים היא השלימה הנפקת מניות בסכום של כ-100 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הכשרה היא קבוצה גדולה עם פעילות גדולה של משרדים, פעילות לוגיסטית גדולה בפולין, פעילות בנדל"ן למגורים ופעילות של התחדשות עירונית דרך החברה הבת - הכשרה התחדשות עירונית שאותה מוביל אלכס מריאש, לצד דניאל נמרודי, בנו של עופר נמרודי. 

מניית הכשרה התחדשות עלתה פי 2 בחצי שנה לשווי של 425 מיליון שקל. החברה אומנם נכנסה אחרי המובילות בתחום, אבל היא צופה שגשוג אדיר בהמשך, על רקע מצוקת הדיור.

 

הכשרת היישוב נכנסה לתחום ההתחדשות העירונית לפני כשש שנים, לאחר שהחליטה לזנוח את הפעילות בתחום האנרגיה, שהסבה לה הפסדים של כ-300 מיליון שקל. בתחום ההתחדשות העירונית יש לחברה כיום פרוייקטים בשלבי תכנון שונים בהיקף של למעלה מ-30 אלף יחידות דיור, בהם פרוייקטים בשלבים הקרובים לביצוע, בהיקף מצרפי של כ-8700 יחידות דיור.

החברה צופה רווח גולמי חזוי של כ-2.2 מיליארד שקל מפרוייקטי ההתחדשות העירונית שלה, שביצועם יתחיל השנה, ועד לשנת 2027. מתוך הרווח החזוי, החברה צפויה להתחיל פרויקטים עם רווח גולמי של למעלה מ-600 מיליון שקל במהלך השנתיים הקרובות.

זיהינו שמלאי הקרקעות בישראל הוא מוגבל", מסביר נמרודי את הרציונל, "ומה שקיים הוא מאוד יקר, ולכן רצינו להיכנס לתחום החשוב של בנייה למגורים דרך התחדשות עירונית . זה הוכיח את עצמו, כי יש לנו כיום 8,700 יחידות דיור עם תב"עות מאושרות, חלקן בעבודה וחלקן בהיתרים, ועוד 22 אלף יחידות דיור בצנרת, שיאושרו בשנים הקרובות. צריך להבין שלפי הלמ"ס יש מחסור של 60 אלף דירות בשנה, והמחסור הזה צריך להיבנות באמצעות התחדשות. מהזווית של היזם, התחדשות עוקפת את הבעיה הכי גדולה, שזו עלות הקרקע, הסיוט של יזם גדול הוא שאחרי רכישת הקרקעות, צצות פתאום בעיות: קורונה, מלחמה, עליית ריבית, אין היתר בנייה, והוא תקוע עם קרקע יקרה  ומתחילות צרות, שעולות ביוקר, כמו שאנו רואים עכשיו בחברות אחרות. בהתחדשות עירונית, מאחר שלא רוכשים קרקע, משיגים שליטה מלאה בסיכון. אפשר לומר שהתחדשות עירונית זו עיסקת אופציה ענקית על שוק המגורים. האפסייד הוא גדול והסיכון הוא בשליטה מלאה של החברה".

 

"אנחנו לקראת המראה"

לדבריו, "כשאני הקמתי לפני 15 שנה את מילניום לוגיסטיק פארק בפולין (MLP) , בהשקעה של 1.5 מיליון יורו, היו כאלה שאמרו לי: מה אתה מחפש בפולין?! היום זו הפכה להיות חברת ענק עם 23 פארקים לוגיסטיים בפולין, גרמניה, אוסטריה ורומניה, ואני גאה בזה מאוד. זה מראה, שכאתה יודע לזרוע זרע נכון ולנהל אותו נכון ולזהות את ההזדמנות, אתה יכול להגיע רחוק. אני בטוח שהכשרה התחדשות היא בכיוון הזה והיא תגיע מהר מאוד לשוויים רציניים. אני צופה ומקווה  שההצלחה בפארקים הלוגיסטיים תשוחזר להתחדשות העירונית. המטוס הענק הזה נמצא על המסלול המנועים מונעים, ואנחנו לקראת ההמראה". 

הכשרת היישוב תתחיל לבנות בחודש הקרוב את המדיקל סנטר בבני ברק, מרכז לגריאטריה ושיקום שלדברי נמרודי מושכר כבר בהיקף של כ-40%. בתחום המשרדים, החברה מאכלסת כעת את נמרודי טאוור בבני ברק, והגיעה כבר לאכלוס של 65%, ובימים אלה היא משלימה פעולות חפירה ודיפון של בית יעקב נמרודי, שיוקם  על הקרקע האטרקטיבית במשולש הרחובות חשמונאים, המסגר וקרליבך, שם שכן בזמנו בית מעריב  ולדברי נמרודי, הוא "אמור להיות אחד הפרויקטים הכי טובים של הכשרת היישוב".

בשנה שעברה אישר בית המשפט העליון את החלטת הוועדה המחוזית להגביל את בניית המגדל ל-42 קומות במקום 60 קומות, בשל תקנות התעופה, אך נמרודי מגלה כעת, שהחברה נמצאת במגעים עם רת"א (רשות התעופה האזרחית), לאור שינוי התקנות, וכי הוא מאמין שהם יוכלו "להגדיל משמעותית את מספר הקומות. אנו אמורים לקבל היתר הבנייה בסוף השנה יש לנו ביקוש  בלתי  רגיל, גם להשכרה וגם לקנייה. זה בניין ייחודי שיושב על שתי תחנות רכבת הקלה, וחפרנו שם מנהרה כמו בטווינס במנהטן, שמחברת ישירות בין תחנת הרכבת לבניין. כשנקבל את ההיתר, בסוף השנה, נוכל להשכיר את זה במחירים שאנו חושבים שזה שווה". 

באיזה מחירים  באמת? 

"סביב  150-160 שקל למ"ר, תלוי בריבית, במצב ההייטק, בביקושים ובעוד גורמים".

 

איך אתם חווים את הירידה במשרדים? 

"המלאי שלנו בשוק המשרדים קטן מאוד, החשיפה שלנו קטנה, ולכן אנו לא מרגישים שינויים בשוק המשרדים".

לדבריו, "להבדיל משוק הדיור, שאני מאמין שבגלל הביקוש, שנובע מהגירה חיובית  ומגידול האוכלוסייה, המחירים לא יירדו ואולי אפילו יעלו, ולכן אני משקיע בזה הרבה, בשוק המשרדים קשה לתת תחזית, כי השוק הזה  תלוי בהרבה פקטורים: האם תעשיית ההייטק תחזור לעצמה, האם יוזרם לכאן כסף מחו"ל? בארה"ב למשל, שוק המשרדים נמצא בבעיה, כי אנשים לא חזרו לעבוד במשרדים. בישראל חזרו למשרדים אבל אין לי תשובה לשאלה האם זה ימשיך להיות ככה או ישתנה. יחד עם זאת, אני מעריך שבתל אביב הביקוש למשרדים קשיח, בכפוף לזה שתעשיית ההייטק תחזור לעצמה".

לפני מספר שנים, חיסלה הכשרת היישוב גם את פעילותה בתחום המלונאות, ונמרודי משוכנע היום שהחלטה שלקח בזמנו הייתה נכונה. "חד משמעית זה היה נכון. חברת המלונות שלנו לא הייתה גדולה מספיק, לא הצלחנו לייצר מסה קריטית. מלונאות זה תחום  קשה – פה יש סדק בבריכה, פה האוכל לא טעים. הוצאות הן אדירות, ורק חברות ענקיות עם אלפי חדרים, יכולות להצליח. הייתה לי החלטה עקרונית שאני רוצה לפקס את החברה ולהתמקצע". 

באחרונה הקמתם מרכז מסחרי באילת, שאמור להיות מושק בקרוב. מאז המלחמה אילת הפכה להיות עיר המפונים, והמסחר ספג מכה קשה. אין חשש? 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נהוראי 14/04/2024 02:20
    הגב לתגובה זו
    היה מזדעזע מהביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, בזמן מלחמה.
  • 6.
    לי 13/04/2024 21:58
    הגב לתגובה זו
    מעייני הקבלנים רק למלא את הכיס הקבלנים עובדה שהם לא מוכנים לעשות התחדשות עירונית לבניין אחד רק לכמה בניינים שיוכלו לדחוס דיירים ולהרוויח
  • 5.
    אהבתי איך זה היה נראה בעיני אבא. (ל"ת)
    עופר גולדשטיין 13/04/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה קורה עם בית קלקא? (ל"ת)
    תומר 13/04/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)
    דני 09/04/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ג׳קסון 09/04/2024 10:33
    הגב לתגובה זו
    את דמי הלימוד כבר שילמנו
  • 1.
    דן 09/04/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    שהוא מנהל. זוכרים את משפט ה"מוהל"...חח
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.