צעירה והוריה יפוצו על ידי בית החולים רמב"ם ביותר מ-12 מיליון שקל
הצעירה נולדה עם כמה נכויות ובעיות רפואיות, שבעקבותיהם היא לא תוכל ללמוד ולעבוד כל חייה. מומחים שמונו לבחינת המקרה, קבעו כי בית החולים התרשל בהולדה בעוולה, ובית המשפט אימץ את מסקנותיהם
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע באחרונה כי המדינה, כבעלים של בית החולים רמב"ם, תפצה צעירה הסובלת משלל נכויות ביותר מ-12 מיליון שקל. הפסיקה התקבלה כחודש לאחר שבית המשפט פסק כי בית החולים התרשל בהולדתה בעוולה. השופט עודד שחם אימץ את עמדת המומחים של שני הצדדים, שלפיה בעקבות נכותה הקשה, הצעירה לא תוכל לעבוד וללמוד כל חייה, ותזדקק לעזרה משמעותית מהזולת כדי לבצע את המטלות הבסיסיות ביותר ברמה היומיומית.
בסוף 1999 אושפזה אמה של הצעירה בבית החולים רמב"ם, בזמן שהיא בשבוע ה-24 להריונה, עקב חשד לירידת מים ומיעוט של מי שפיר. כשהמיעוט הלך והקצין, ההורים של העוברית דאז (הצעירה כיום), החליטו שלא לקחת סיכון ולבצע הפסקה של ההיריון. ואולם אף שבקשתם להפסיק את ההיריון כבר אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים, הצוות הרפואי גילה ברגע האחרון כי חל שיפור בכמות מי השפיר ברחם של האשה - וההפלה עוכבה.
העיכוב הזמני הגיע לבסוף ללידה. התינוקת לא נולדה בריאה והתגלו בגופה כמה בעיות רפואיות, כמו מום בלב ופגיעה נוירולוגית הכוללת, בין היתר, רמת אינטליגנציה נמוכה וקשיים בדיבור וביכולות הלימודיות. בשלב מסוים הגישו ההורים שלה תביעת רשלנות רפואית, ובפברואר האחרון התקבלה התביעה ברמת האחריות של בית החולים.
השופט שחם קבע בהחלטה מפברואר כי אם בית החולים היה פועל באופן סביר, הוא היה מפנה את ההורים לייעוץ גנטי, שבמסגרתו ניתן היה לגלות את המום הלבבי שקיים אצל התינוקת, ולהביא להפסקת ההיריון. בשל כך, הוא קבע כי בית החולים התרשל, וכי עליו לפצות את הצעירה ואת הוריה, כשההחלטה על גובה הפיצוי האמורה להינתן במועד אחר.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לבית המשפט בדיון על הפיצוי, היו תמימות דעים לגבי כך שעקב נכותה, הצעירה היא חסרת יכולת להתפרנס בכוחות עצמה. השופט שחם כתב כי, "מעדויות שני המומחים עולה בבירור כי לקותה של התובעת מפריעה באופן חמור לתפקוד בעבודה ולהקשרים חברתיים. לתובעת יש חוסר יכולת לתפקודים חברתיים בסיסיים. היא לא תוכל לעבוד וללמוד. היא אף זקוקה לעזרה משמעותית של הזולת לצורך תפקוד בסיסי".
בקשר לכך, הוסיף המומחה שמונה מטעם התובעים כי הצעירה במצבה כיום זקוקה להשגחה וטיפול בכל שעות היממה. לדבריו, היא זקוקה לסיוע במילוי מטלות יומיומיות בסיסיות כמו רחצה, היגינה אישית, הכנת אוכל, התארגנות לפעילות יומיומית והתארגנות לשינה.
בתוך כך, נמצא שהן צה"ל והן ביטוח לאומי הגדירו את הצעירה כבלתי כשירה לשירות ביטחון או לעיסוק בעבודה מפרנסת, בהתאמה. בהקשר הזה, סיפרו ההורים כי ניסו בזמנו לשלב את בתם בשירות צבאי התנדבותי במסגרת תוכנית שילוב מנצח, וכי בתם עברה תהליך של כמעט שנה לצורך הצבתה כמתנדבת בבסיס של חיל הים או של חיל האוויר. אלא שבסופו של דבר היא חוותה חרדות ופחדים מעצם המחשבה על נסיעה לבד בתחבורה ציבורית או על כניסה לבד לבסיס, שנדרשו לצורך כך, והנושא ירד מהפרק.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
מסקנת השופט היתה כי בעקבות מצבה הרפואי המורכב, הצעירה סובלת מאובדן כושר עבודה מלא. "מבחינה קוגניטיבית, מצבה כילדה בגוף של אדם בוגר, היא זקוקה להשגחה מתמדת, אינה יודעת לדאוג לצרכיה הבסיסיים ותלויה בעזרת הזולת", כתב.
בנסיבות אלה, ולאחר ניכוי הקצבאות שמגיעות למשפחה מביטוח לאומי, קבע השופט כי המדינה תפצה את התובעים ב-10.2 מיליון שקל עבור נזקיהם, בכללם הפסדי השתכרות של הצעירה, עזרת צד שלישי, התאמת דיור ועוד. בנוסף, נפסקו לצעירה ולהורים שלה שכר טרחת עורך דין בהיקף של כ-2 מיליון שקל, וכן הוצאות משפט.
תביעה בטענה להולדה בעוולה היא תביעת רשלנות רפואית של ילד שנולד עם מום מולד או מוגבלות מולדת, כנגד רופא או צד ג', שגרם לילד, ברשלנות שלו, להיוולד. העילה יכולה להגיע ממצבים שונים: ייעוץ רשלני, כישלון באבחנה, פענוח רשלני של בדיקות במהלך ההיריון או בכלל, כך שלא אותרה מחלת העובר או האם, היעדר הפניה לבדיקות רלוונטיות שיכולות להוביל לגילוי מוקדם, השתלת עובר פגום כחלק מהליך של הפריה מלאכותית וכו'.
הורים שנולד להם ילד עם נכות בעקבות כשל באבחון במהלך ההיריון, יכולים להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט בטענה של רשלנות רפואית. התביעה מוגשת בעילה המכונה כאמור "הולדה בעוולה", על ידי ההורים שהרשלנות מנעה מהם את זכותם לבחור אם ברצונם להמשיך את ההיריון, או לבצע הפלה חוקית ומותרת בשלב שבו ילדם היה עובר.
במסגרת התביעה, בית המשפט עשוי לפסוק לטובת ההורים פיצויים שיכללו את ההוצאות של גידולו ומלוא צרכיו של הילד למשך כל חייו. גובה הפיצויים נפסק בהתאם לנסיבות של כל מקרה בפני עצמו, והם עשויים לכלול: הוצאות רפואיות, עזרה של צד שלישי, הוצאות שיקום, הוצאות חינוך לרבות הוצאות נלוות, הוצאות דיור והוצאות ניידות, יכולת השתכרות, ועוד.
- 1.אמונחטאפ 13/04/2024 20:52הגב לתגובה זופסק דין הזוי בלשון המעטה
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
