שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

עובד נפצע באצבע וקיבל פיצוי של 1.8 מיליון שקל

האיש נחתך באגודל מסכין במהלך עבודתו במפעל מזון, במהלך תיקון תקלה במדפסת, כששימש אחראי משמרת אריזה, ובעקבות כך סובל מפוסט טראומה ומבעיות אורתופדיות. לדברי השופטת, החברה היתה צריכה לספק לעובד כלי מתאים לתיקון המדפסת, ולהסביר שזו שיטת העבודה הרצויה
עוזי גרסטמן | (4)
נושאים בכתבה משפט תאונת עבודה

פיצוי בהיקף של כ-1.8 מיליון שקל נפסק באחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד לעובד לשעבר במפעל לעיבוד מזון עקב תאונת עבודה שעבר. התאונה, שבמהלכה נחתך האיש באגודלו מסכין במהלך תיקון תקלה במדפסת, הצטרפה לתאונה קודמת שבה נפגעו יתר אצבעותיו באותה כף יד, ולמעשה השביתה אותה לחלוטין. בעקבות האירוע החל העובד לסבול מפוסט טראומה ורתיעה מסכינים. השופט אבי פורג קבע כי החברה שהעסיקה אותו התרשלה בשמירה על הביטחון שלו, וכי עליה לפצות אותו.

התובע, בן 60, החל לעבוד בחברה הנתבעת, שמתמחה בעיבוד של מזון, כבר ב-1997. כעשור לפני תחילת עבודתו, הוא עבר תאונה שבה הקמיצה, האמה והזרת שלו נקטעו, כשהאצבע המורה נהפכה ל"אצבע פטיש" (מקובעת בצורת ר'). בעקבות כך האגודל נהפכה לאצבע המתפקדת היחידה בכף היד שלו.

תאונת העבודה התרחשה ביולי 2017 - 20 שנה אחרי שהתובע החל לעבוד בחברה, שבה שימש אחראי משמרת אריזה. הוא הבחין כי המדפסת הפסיקה לעבוד בגלל מדבקות שנותרו תקועות בתוכה, ולכן הוא גירד אותן באמצעות סכין. ברגע של חוסר תשומת לב, החליקה הסכין ופגעה באגודל שלו.

בעקבות אותה תאונה פונה העובד לבית החולים הלל יפה שבחדרה, שבו הוא אובחן כסובל מקרע של הגיד באצבע. באותו היום הוא עבר ניתוח בבית החולים לתיקון ותפירה של הגיד, והיד שלוו גובסה. למחרת הוא כבר שוחרר, אבל כעבור פחות משנה לאחר התאונה והאשפוז בעקבותיה - הוא פוטר מעבודתו ועד היום לא הצליח להשתלב בעבודה חדשה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט, סיפר העובד לשעבר שכתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות אורתופדית ונפשית. בנוסף, הוא החל לפתח רתיעה מסכינים, הוא מתקשה לישון בלילות, סובל מדיכאון ומחוסר מצב רוח, ויחסיו עם אשתו הידרדרו והמצב ביניהם הגיע לכדי מחשבות על גירושים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד סיפר התובע כי מאז התאונה הוא מתקשה לבצע פעולות פשוטות הדורשות שתי ידיים, כמו לגרוב גרביים, לחתוך שניצל, לפתוח בקבוק וללבוש בגד שכולל רוכסן. לטענתו, שיטת קילוף המדבקות באמצעות סכין היתה מקובלת במפעל, ומכאן שהיעדר השמירה על הבטיחות שלו הגיעה לכדי רשלנות.

מנגד, טענה החברה כי התובע היה עובד ותיק ומנוסה במועד התאונה, וכי הכיר היטב את עבודת המדפסת ואת הפעולות הכרוכות בתחזוקתה. לדבריה, היה עליו להשתמש במספריים לצורך קילוף המדבקות ולא בסכין, כך שהתאונה אירעה באשמתו הבלעדית.

קיראו עוד ב"משפט"

ואולם השופט פורג דחה את העמדה שהציגה החברה. הוא הדגיש כי ממסכת העדויות שהוצגו בפניו עלה כי קילוף המדבקות מהמיכל של המדפסת בסכין נהפך לשיטת עבודה מקובלת במפעל, שאפילו מנהל מחלקת האריזה בכבודו ובעצמו נקט אותה.

"אין לחברה להלין אלא על עצמה"

השופט כתב כי אם החברה היתה מעוניינת שהתובע ישתמש באמצעי תיקון אלטרנטיבי, "היה עליה לספק לו מספריים מתאימים, ולהדריך כי זוהי שיטת העבודה הרצויה. משלא עשתה כן, ובפועל נהגו עובדיה להשתמש לצורך כך בסכין, כשלא נאמר להם אחרת, ולא הובהר מהי שיטת העבודה הנדרשת, אין לה להלין אלא על עצמה".

לפיכך, קבע השופט כי החברה התרשלה כלפי התובע ומחויבת לשאת בנזקים שנגרמו לו, שהוערכו ב-1.787 מיליון שקל. כחלק מכך, קבע מומחה שמונה על ידי בית המשפט כי נגרמה לאיש נכות פסיכיאטרית קבועה בשל פוסט טראומה. נימוק נוסף לפיצוי הניכר היה שהתובע למעשה איבד כליל את יכולתו להשתמש באצבעות ידו הדומיננטית, בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", לדברי השופט.

השופט קבע כי כמחצית מהערכת הנזק תוקפא עד לאחר שהתובע ימצה הליכים בביטוח הלאומי כנפגע עבודה, וכי לפיצוי הסופי שתשלם החברה יתווסף שכר טרחת עורך דין של 23.4%.

במקרה אחר, שפסק הדין שלו פורסם בספטמבר 2023, עובד ותיק בקונדיטוריה, שעבד כמנהל מחלקת בצקים במפעל מגדנית מרציפן, החליק במהלך העבודה לפני החנוכה על שמן ושבר את קרסולו. כתוצאה מהפציעה העובד שבר את הקרסול שלו ונעדר מהעבודה במשך ארבעה חודשים. לאחר שחזר לעבודתו הוא תבע מאות אלפי שקלים פיצוי על פציעתו. מעסיקו טען כי מדובר בעובד ותיק שהיה צריך לדעת כי יש סכנת החלקה, וכי העובד התרשל ולכן יש לדחות את התביעה.

השופטת ודאד יונס גנאים מבית המשפט השלום בבית שאן קבעה אז כי הן התובע והן מנהל המפעל העידו כי כל עובד אחראי על הניקיון והסדר בסביבת עבודתו, ובמקרה שצריך ניתן היה להזמין את עובדי הניקיון שהועסקו במפעל. אף שהתובע לא הבחין בכתם השמן על הרצפה, אך משום שהוא עובד ותיק ומנוסה במחלקה והאחראי על העובדים במחלקה, בתקופת החנוכה שבה יש שימוש מוגבר בשמן - היה עליו לצפות את קיומו של שמן על רצפת המחלקה ולדרוש מהעובדים להקפיד יותר על הניקיון. היא כתבה כי "מודעת התובע לאפשרות קיומה של סכנת החלקה בשל השימוש המוגבר בשמן מעידה על אשם תורם מצדו, שכן כאמור היה זה מתפקידו של התובע, לנקות או לקרוא אנשי ניקיון על מנת שינקו את המקום ולנקוט זהירות מירבית. לפיכך, אני קובעת כי התובע חב באשם תורם בשיעור של 20%".  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אזרח 07/04/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    למעסיק שהעסיק אותו בכלל עם הנכות ביד עוד מפציעה קודמת
  • 3.
    אלה 06/04/2024 19:20
    הגב לתגובה זו
    רוצה לדעת מי מייצג את המקרים ?
  • 2.
    שום הסבר לא ילבין. פסק דין שערורייתי שכזה. איזה״פו 06/04/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    שום הסבר לא ילבין. פסק דין שערורייתי שכזה. איזה״פוסטנטרומה״ מחתך באצבע אחרע זה מתפתאים שרין כסך לנכין
  • 1.
    מה שנקרא הגיע לאן שהוא הגיע בעשר אצבעות (ל"ת)
    אנונימי 06/04/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.