שופטי העליון קבעו: רומן אברמוביץ לא יוכל להעביר תרומה של 8 מיליון שקל לזק"א
בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של בנק המזרחי, בו ביקש לאשר לו שלא להעביר תרומה בגובה 8 מיליון שקל, של המיליארדר רומן אברמוביץ', לארגון זק"א. המחלוקת נולדה לאחר שאברמוביץ פנה לבנק וביקש ממנו לבצע את העברת התרומה לזק"א, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. אלא שהבנק סירב, בשל מדיניות ניהול הסיכונים שקבע, האוסרת עליו לבצע פעולות המנוגדות לסנקציות שהוטלו על גורמים הנכללים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי וממשלת בריטניה, בהם אברמוביץ'.
בהמשך לכך, פנו זק"א ואברמוביץ לבית המשפט בבקשה להורות לבנק לבצע את ההעברה באופן מיידי, בנימוק שהסירוב של הבנק הוא בלתי סביר, מה עוד שלסנקציות אין תחולה מחוץ לבריטניה ולאיחוד האירופי אלא בנסיבות שלא רלבנטיות במקרה זה. כן טענו, כי הסירוב לא תואם את עמדת המפקח על הבנקים שלפיה, במסגרת ניהול סיכונים הנוגע למשטרי סנקציות בינלאומיות – אין לסרב לתת שירות באופן גורף, אלא יש לבחון את הנסיבות ואת אופי הפעולה הפרטנית שמבוקש לבצע. במקרה האמור, מאזן הנוחות נוטה לטובת אישור העברת התרומה, הנחוצה לזק"א בדחיפות לשם היערכות לביצוע משימותיה ולמניעת נזק נפשי בלתי הפיך למתנדביה.
בית .משפט המחוזי קיבל את בקשת אברמוביץ וזק"א, וקבע כי בנסיבות אלה, בהן אל מול "החשש הערטילאי" של הבנק, עומד הסיוע הנפשי למתנדבי זק"א שהזנחתו עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח, וכן למחסור בציוד בעיצומה של מלחמה – יש להעדיף את מתן הסיוע הנפשי ואת רכישת הציוד. על החלטה זו הגיש הבנק בקשת רשות ערעור.
בין היתר טען הבנק, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שיצא מן ההנחה שלפיה כל פעילותה של זק"א ומצבם הנפשי של עובדיה תלויים בהעברת התרומה מאברמוביץ' – בעוד שבפועל, 8 מיליון שקל הוא סכום שמדינת ישראל יכולה להעביר לזק"א, אם יתעורר צורך כה בהול בכך . זק"א טענה מנגד, כי המדינה העבירה בפועל לארגון 1.7 מיליון שקל, שאינו מספיק לצורך טיפול במתנדבים.
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- מזרחי טפחות ברווח של 1.45 מיליארד ברבעון; תשואה להון של 17.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט העליון, שדן בבקשה, קבע כי לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה, כי סירובו של הבנק להעביר את התרומה הוא סירוב גורף או "בלתי סביר".באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט, אכן, פעילותה של זק"א היא פעילות חשובה מאין כמוה, וביתר שאת, למרבה הצער, בתקופה האחרונה.
עם זאת, אל מול הנזק העלול להיגרם לזק"א, מאי העברת התרומה, עומדים אינטרסים חשובים העלולים להינזק, ובהם השמירה על קשריו של הבנק עם תאגידים בנקאיים וגופים פיננסיים בעולם, השמירה על יציבותו של הבנק ועל תקינות פעולתה של המערכת הבנקאית כולה, ושמירה על קשרי הכלכלה והמסחר של ישראל.
מעבר לכך, ומבלי להמעיט בחשיבותו של זק"א, לא הוכח כי אי-העברת התרומה כבר בשלב זה תפגע בפעילות זו באופן בלתי הפיך. מנגד, הוכח כי להעברת התרומה פוטנציאל לחשיפת הבנק לסיכונים משמעותיים. לאור זאת, ביטל בית המשפט העליון את החלטת המחוזי, שהורה להעביר את התרומה.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5.שמחון 02/04/2024 18:42הגב לתגובה זוהגם שמדובר בדתיים
- 4.יותם 02/04/2024 18:37הגב לתגובה זוקורא לחרדים להפסיק לעבוד בשחור ולפעול לפי חוקי המדינה
- 3.סמי שמעון 02/04/2024 15:36הגב לתגובה זושל השופטים ושל הפוגרסיבים הבוגדים ..... שישרפו או יקברו קבר מוסלמי כמו שהם מתנהגים
- 2.ברונשטיין 02/04/2024 13:50הגב לתגובה זוהמן האגגי בארץ ישראל
- 1.אם התרומה הייתה לאחים לנזק / בצלם - היא הייתה מאושרת (ל"ת)אהרון ברק 02/04/2024 11:24הגב לתגובה זו
- זיו 03/04/2024 10:40הגב לתגובה זובתי משפט מזמן איבדו את הבושה ומהמקפצה
- מרינה 03/04/2024 10:04הגב לתגובה זואו לאיזה שטת אחרת של הדתיים?
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
