דרום קוריאה
צילום: unsplash, Daniel Bernard

הודות לבינה המלאכותית: סקטור השבבים של דרום קוריאה מרים את הראש

השקעות עתק מצד המדינה, שהחל משנות ה-60 של המאה הקודמת הלכה ומיצבה עצמה כאחת מהמדינות הטכנולוגיות המובילות, מבקשות לחזק את סקטור השבבים בדרום קוריאני, אשר חוזר לחיים בעיקר הודות למהפכת הבינה המלאכותית
איתן גרסטנפלד | (1)

קוריאה הדרומית, נחשבת כבר שנים רבות לאחת המדינות המובילות בכל הקשור לטכנולוגיה, בעיקר הודות לחברות הוותיקות שצמחו בה דוגמת סמסונג ו-LG. אלא שבשנים האחרונות חלה שחיקה מסוימת במעמד זה, אותו מבקשת כעת הממשלה לשקם באמצעות השקעות עתק במוליכים למחצה. כאשר גם גופי ההשקעה הזרים, לא נשארים אדישים ומגדילים את השקעתם בחברות המקומיות.

לקריאה נוספת

יצרניות שבבי הזיכרון נוטשות את המחשבים ומחזרות אחרי אנבידיה

בתחילת השנה הודיעה הממשלה הדרום קוריאנית על כוונתה להקים את מתחם המוליכים למחצה הגדול בעולם במחוז קיונגי (Gyeonggi) באמצעות השקעת עתק בהיקף של כ-470 מיליארד דולר, במהלך 23 השנים הקרובות, בשיתוף פעולה עם יצרניות המוליכים למחצה הגדולות במדינה סמסונג ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix). כדי לתמוך בתוכנית, הממשלה הציעה גם תמריצי מס להשקעות ויוזמות דנועדו להגביר את התחרותיות.

במסגרת התוכנית, קוריאה הדרומית שואפת להגביר את העצמאות שלה בכל הקשור לחומרים, חלקים וציוד חיוניים לייצור שבבים עד 2030. המדינה, שולטת כיום בייצור שבבי זיכרון, המשמשים לניהול ואחסון נתונים במכשירים במחשבים אישיים, סמארטפונים וכרטיסי SD, עם נתח שוק עולמי של למעלה מ-60%. כעת היא שואפת להגדיל את חלקה גם בייצור שבבים ומעבדים אחרים.

המתחם השאפתני, אשר מתפרש על שטח של יותר -30,000 מגרשי כדורגל, אמור על פי הנשיא, יון סוק-יאול, לייצר כמעט 3.5 מיליון מקומות עבודה. על פי התוכנית, עד 2047, יוקמו 16 מתקני ייצור נוספים, אשר ייצטרפו ל-19 המפעלים הקיימים. לפי משרד התעשייה, סמסונג ואס. קיי. הייניקס מתכננות לייצר שם 7.1 מיליון ופלים בחודש עד 2030. סמסונג צפויה להשקיע 500 טריליון וון (370 מיליארד דולר) בפרויקט, ואילו אס. קיי. הייניקס, תשקיע סכום של 122 טריליון וון (83 מיליארד דולר) לבניית המפעלים במדינה.

גידול בהשקעות הזרות בחברות המקומיות

על פי נתונים שמפרסמת היום סוכנות הידיעות בלומברג, משקיעים בחו"ל קנו מניות של חברות דרום קוריאניות בהיקף של 12.2 מיליארד דולר,  בשלושת החודשים הראשונים של 2024. מה שהציב את קוריאה הדרומית, כמדינה השנייה באסיה מבחינת השקעות, רק אחרי יפן. מעל כולם בלטו מנייות יצרניות השבבים, אשר לוקחות חלק מהותי במהפכת הבינה המלאכותית, דוגמת סמסונג שבמנייתה השקיעו משקיעים זרים בהיקף של 4.1 מיליארד דולר, ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix) - 1.3 מיליארד דולר.

השקעות אלה העלו את הבעלות הזרה על מדד הקוספי (KOSPI) ל-34.42%, הנתון הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של 2021, כך על פי נתונים של איגוד ההשקעות הפיננסיות של קוריאה. בהתאם, המדד הציג עליות של כ-4% במהלך החודש החולף (מרץ). עיקר  השיפור מגיע כאמור הודות ליצרניות שבבי הזיכרון שהחלו לקצור את הפירות מהשינוי האסטרטגי, במסגרתו הן נטשו את תחום פעילותן המסורתי, ייצור שבבי זיכרון עבור מחשבים וטלפונים, לטובת ייצור שבבי זיכרון שיוטמעו במעבדים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

השינוי החיובי בשוק הזיכרונות

השנתיים החולפת היו אחת התקופות הקשות ביותר עבור תחום הזיכרונות. רצף אירועים בלתי נשלט שכלל יציאה ממגפת הקורונה, מלחמה באוקראינה, שיבושים בשרשרת האספקה ואינפלציה, הכבידו מאד על הסקטור שידוע גם ככה בחוסר היציבות שלו. במהלך מגפת הקורונה, ראו מנהלי יצרניות השבבים כיצד המכירות שלהם מזנקות, בעקבות הביקושים החזקים עבור מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. אלא שבחלוף שנה, האינפלציה ועליית הריבית הפכו את המגמה, מצאו עצמם החברות עם מלאים עצומים ללא קונים. עד כדי כך המשבר היה חמור, שהיו מי שהעריכו את ההפסד התפעולי של יצרניות השבבים במהלך השנה החולפת (2023) בלא פחות מ-5 מיליארד דולר.

מציאות זו, הביאה לקיצוצים דרמטיים בכמעט כל החברות בתחום, ולסגירה של מפעלים ופיטורי עובדים. אלא שאז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה פורצת הדרך, והפיחה אוויר מחודש במפרשים של יצרניות הזיכרונות. בכדי להריץ את המודלים המורכבים, זקוקים המעבדים של ענקית השבבים האמריקאית גם לזיכרון בהיקפים חדשים. לצורך כך, נכנסו בשנים האחרונות יצרניות הזיכרון לתחום זיכרון בעל רוחב פס גבוה, או בקיצור HBM (High Bandwidth Memory).

קיראו עוד ב"גלובל"

שתי החברות הגדולות ביותר בתחום הזיכרונות מגיעות מדרום קוריאה, כשהמתחרה הגדולה ביותר שלהן היא מיקרון האמריקאית. בשבוע שעבר פרסמה סמסונג תחזית, לפיה בכוונתה לשלש במלך השנה את נפח ייצור שבבי הזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM). זאת לאחר שבתחילת השנה, דיווחה יצרנית השבבים הדרום קוריאנית כי תייצר במהלך השנה הקרובה פי 2.5 יותר שבבי HBM. ואם לא די בכך שהרי עד שנת 2028 צופה החברה כי תייצר פי 23 שבבי HBM ביחס לייצור הנוכחי. "חדשנות בינה מלאכותית לא יכולה להימשך ללא חדשנות בטכנולוגיית זיכרון", אמר אתמול סגן נשיא יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה בעולם.

דברים דומים השמיעה גם מנכ"לית המתחרה הגדולה, אס. קיי. הייניקס, שצופה כי שבבי HBM יהוו אחוז דו ספרתי ממכירות שבבי ה-DRAM (המשמש כזיכרון הראשי כמעט בכל המחשבים המיוצרים בעולם) שלה בשנת 2024. לצורך כך צפויה החברה להודיעה בקרוב על תוכנית להקים מתקן ייעודי עבור שבבי HBM באינדיאנה, ארצות הברית, בהשקעה כוללת של 4 מיליארד דולר. על פי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל המתקן החדש יחל לפעול במהלך שנת 2028 ויסייע לחברה לעמוד בביקושים מצד יצרניות שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, ובראשן אנבידיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל 08/04/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
    זיכרון HBM. מוכרת ליצרניות את המכונות שלה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.