דרום קוריאה
צילום: unsplash, Daniel Bernard

הודות לבינה המלאכותית: סקטור השבבים של דרום קוריאה מרים את הראש

השקעות עתק מצד המדינה, שהחל משנות ה-60 של המאה הקודמת הלכה ומיצבה עצמה כאחת מהמדינות הטכנולוגיות המובילות, מבקשות לחזק את סקטור השבבים בדרום קוריאני, אשר חוזר לחיים בעיקר הודות למהפכת הבינה המלאכותית
איתן גרסטנפלד | (1)

קוריאה הדרומית, נחשבת כבר שנים רבות לאחת המדינות המובילות בכל הקשור לטכנולוגיה, בעיקר הודות לחברות הוותיקות שצמחו בה דוגמת סמסונג ו-LG. אלא שבשנים האחרונות חלה שחיקה מסוימת במעמד זה, אותו מבקשת כעת הממשלה לשקם באמצעות השקעות עתק במוליכים למחצה. כאשר גם גופי ההשקעה הזרים, לא נשארים אדישים ומגדילים את השקעתם בחברות המקומיות.

לקריאה נוספת

יצרניות שבבי הזיכרון נוטשות את המחשבים ומחזרות אחרי אנבידיה

בתחילת השנה הודיעה הממשלה הדרום קוריאנית על כוונתה להקים את מתחם המוליכים למחצה הגדול בעולם במחוז קיונגי (Gyeonggi) באמצעות השקעת עתק בהיקף של כ-470 מיליארד דולר, במהלך 23 השנים הקרובות, בשיתוף פעולה עם יצרניות המוליכים למחצה הגדולות במדינה סמסונג ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix). כדי לתמוך בתוכנית, הממשלה הציעה גם תמריצי מס להשקעות ויוזמות דנועדו להגביר את התחרותיות.

במסגרת התוכנית, קוריאה הדרומית שואפת להגביר את העצמאות שלה בכל הקשור לחומרים, חלקים וציוד חיוניים לייצור שבבים עד 2030. המדינה, שולטת כיום בייצור שבבי זיכרון, המשמשים לניהול ואחסון נתונים במכשירים במחשבים אישיים, סמארטפונים וכרטיסי SD, עם נתח שוק עולמי של למעלה מ-60%. כעת היא שואפת להגדיל את חלקה גם בייצור שבבים ומעבדים אחרים.

המתחם השאפתני, אשר מתפרש על שטח של יותר -30,000 מגרשי כדורגל, אמור על פי הנשיא, יון סוק-יאול, לייצר כמעט 3.5 מיליון מקומות עבודה. על פי התוכנית, עד 2047, יוקמו 16 מתקני ייצור נוספים, אשר ייצטרפו ל-19 המפעלים הקיימים. לפי משרד התעשייה, סמסונג ואס. קיי. הייניקס מתכננות לייצר שם 7.1 מיליון ופלים בחודש עד 2030. סמסונג צפויה להשקיע 500 טריליון וון (370 מיליארד דולר) בפרויקט, ואילו אס. קיי. הייניקס, תשקיע סכום של 122 טריליון וון (83 מיליארד דולר) לבניית המפעלים במדינה.

גידול בהשקעות הזרות בחברות המקומיות

על פי נתונים שמפרסמת היום סוכנות הידיעות בלומברג, משקיעים בחו"ל קנו מניות של חברות דרום קוריאניות בהיקף של 12.2 מיליארד דולר,  בשלושת החודשים הראשונים של 2024. מה שהציב את קוריאה הדרומית, כמדינה השנייה באסיה מבחינת השקעות, רק אחרי יפן. מעל כולם בלטו מנייות יצרניות השבבים, אשר לוקחות חלק מהותי במהפכת הבינה המלאכותית, דוגמת סמסונג שבמנייתה השקיעו משקיעים זרים בהיקף של 4.1 מיליארד דולר, ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix) - 1.3 מיליארד דולר.

השקעות אלה העלו את הבעלות הזרה על מדד הקוספי (KOSPI) ל-34.42%, הנתון הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של 2021, כך על פי נתונים של איגוד ההשקעות הפיננסיות של קוריאה. בהתאם, המדד הציג עליות של כ-4% במהלך החודש החולף (מרץ). עיקר  השיפור מגיע כאמור הודות ליצרניות שבבי הזיכרון שהחלו לקצור את הפירות מהשינוי האסטרטגי, במסגרתו הן נטשו את תחום פעילותן המסורתי, ייצור שבבי זיכרון עבור מחשבים וטלפונים, לטובת ייצור שבבי זיכרון שיוטמעו במעבדים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

השינוי החיובי בשוק הזיכרונות

השנתיים החולפת היו אחת התקופות הקשות ביותר עבור תחום הזיכרונות. רצף אירועים בלתי נשלט שכלל יציאה ממגפת הקורונה, מלחמה באוקראינה, שיבושים בשרשרת האספקה ואינפלציה, הכבידו מאד על הסקטור שידוע גם ככה בחוסר היציבות שלו. במהלך מגפת הקורונה, ראו מנהלי יצרניות השבבים כיצד המכירות שלהם מזנקות, בעקבות הביקושים החזקים עבור מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. אלא שבחלוף שנה, האינפלציה ועליית הריבית הפכו את המגמה, מצאו עצמם החברות עם מלאים עצומים ללא קונים. עד כדי כך המשבר היה חמור, שהיו מי שהעריכו את ההפסד התפעולי של יצרניות השבבים במהלך השנה החולפת (2023) בלא פחות מ-5 מיליארד דולר.

מציאות זו, הביאה לקיצוצים דרמטיים בכמעט כל החברות בתחום, ולסגירה של מפעלים ופיטורי עובדים. אלא שאז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה פורצת הדרך, והפיחה אוויר מחודש במפרשים של יצרניות הזיכרונות. בכדי להריץ את המודלים המורכבים, זקוקים המעבדים של ענקית השבבים האמריקאית גם לזיכרון בהיקפים חדשים. לצורך כך, נכנסו בשנים האחרונות יצרניות הזיכרון לתחום זיכרון בעל רוחב פס גבוה, או בקיצור HBM (High Bandwidth Memory).

קיראו עוד ב"גלובל"

שתי החברות הגדולות ביותר בתחום הזיכרונות מגיעות מדרום קוריאה, כשהמתחרה הגדולה ביותר שלהן היא מיקרון האמריקאית. בשבוע שעבר פרסמה סמסונג תחזית, לפיה בכוונתה לשלש במלך השנה את נפח ייצור שבבי הזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM). זאת לאחר שבתחילת השנה, דיווחה יצרנית השבבים הדרום קוריאנית כי תייצר במהלך השנה הקרובה פי 2.5 יותר שבבי HBM. ואם לא די בכך שהרי עד שנת 2028 צופה החברה כי תייצר פי 23 שבבי HBM ביחס לייצור הנוכחי. "חדשנות בינה מלאכותית לא יכולה להימשך ללא חדשנות בטכנולוגיית זיכרון", אמר אתמול סגן נשיא יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה בעולם.

דברים דומים השמיעה גם מנכ"לית המתחרה הגדולה, אס. קיי. הייניקס, שצופה כי שבבי HBM יהוו אחוז דו ספרתי ממכירות שבבי ה-DRAM (המשמש כזיכרון הראשי כמעט בכל המחשבים המיוצרים בעולם) שלה בשנת 2024. לצורך כך צפויה החברה להודיעה בקרוב על תוכנית להקים מתקן ייעודי עבור שבבי HBM באינדיאנה, ארצות הברית, בהשקעה כוללת של 4 מיליארד דולר. על פי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל המתקן החדש יחל לפעול במהלך שנת 2028 ויסייע לחברה לעמוד בביקושים מצד יצרניות שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, ובראשן אנבידיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל 08/04/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
    זיכרון HBM. מוכרת ליצרניות את המכונות שלה.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.