דרום קוריאה
צילום: unsplash, Daniel Bernard

הודות לבינה המלאכותית: סקטור השבבים של דרום קוריאה מרים את הראש

השקעות עתק מצד המדינה, שהחל משנות ה-60 של המאה הקודמת הלכה ומיצבה עצמה כאחת מהמדינות הטכנולוגיות המובילות, מבקשות לחזק את סקטור השבבים בדרום קוריאני, אשר חוזר לחיים בעיקר הודות למהפכת הבינה המלאכותית
איתן גרסטנפלד | (1)

קוריאה הדרומית, נחשבת כבר שנים רבות לאחת המדינות המובילות בכל הקשור לטכנולוגיה, בעיקר הודות לחברות הוותיקות שצמחו בה דוגמת סמסונג ו-LG. אלא שבשנים האחרונות חלה שחיקה מסוימת במעמד זה, אותו מבקשת כעת הממשלה לשקם באמצעות השקעות עתק במוליכים למחצה. כאשר גם גופי ההשקעה הזרים, לא נשארים אדישים ומגדילים את השקעתם בחברות המקומיות.

לקריאה נוספת

יצרניות שבבי הזיכרון נוטשות את המחשבים ומחזרות אחרי אנבידיה

בתחילת השנה הודיעה הממשלה הדרום קוריאנית על כוונתה להקים את מתחם המוליכים למחצה הגדול בעולם במחוז קיונגי (Gyeonggi) באמצעות השקעת עתק בהיקף של כ-470 מיליארד דולר, במהלך 23 השנים הקרובות, בשיתוף פעולה עם יצרניות המוליכים למחצה הגדולות במדינה סמסונג ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix). כדי לתמוך בתוכנית, הממשלה הציעה גם תמריצי מס להשקעות ויוזמות דנועדו להגביר את התחרותיות.

במסגרת התוכנית, קוריאה הדרומית שואפת להגביר את העצמאות שלה בכל הקשור לחומרים, חלקים וציוד חיוניים לייצור שבבים עד 2030. המדינה, שולטת כיום בייצור שבבי זיכרון, המשמשים לניהול ואחסון נתונים במכשירים במחשבים אישיים, סמארטפונים וכרטיסי SD, עם נתח שוק עולמי של למעלה מ-60%. כעת היא שואפת להגדיל את חלקה גם בייצור שבבים ומעבדים אחרים.

המתחם השאפתני, אשר מתפרש על שטח של יותר -30,000 מגרשי כדורגל, אמור על פי הנשיא, יון סוק-יאול, לייצר כמעט 3.5 מיליון מקומות עבודה. על פי התוכנית, עד 2047, יוקמו 16 מתקני ייצור נוספים, אשר ייצטרפו ל-19 המפעלים הקיימים. לפי משרד התעשייה, סמסונג ואס. קיי. הייניקס מתכננות לייצר שם 7.1 מיליון ופלים בחודש עד 2030. סמסונג צפויה להשקיע 500 טריליון וון (370 מיליארד דולר) בפרויקט, ואילו אס. קיי. הייניקס, תשקיע סכום של 122 טריליון וון (83 מיליארד דולר) לבניית המפעלים במדינה.

גידול בהשקעות הזרות בחברות המקומיות

על פי נתונים שמפרסמת היום סוכנות הידיעות בלומברג, משקיעים בחו"ל קנו מניות של חברות דרום קוריאניות בהיקף של 12.2 מיליארד דולר,  בשלושת החודשים הראשונים של 2024. מה שהציב את קוריאה הדרומית, כמדינה השנייה באסיה מבחינת השקעות, רק אחרי יפן. מעל כולם בלטו מנייות יצרניות השבבים, אשר לוקחות חלק מהותי במהפכת הבינה המלאכותית, דוגמת סמסונג שבמנייתה השקיעו משקיעים זרים בהיקף של 4.1 מיליארד דולר, ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix) - 1.3 מיליארד דולר.

השקעות אלה העלו את הבעלות הזרה על מדד הקוספי (KOSPI) ל-34.42%, הנתון הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של 2021, כך על פי נתונים של איגוד ההשקעות הפיננסיות של קוריאה. בהתאם, המדד הציג עליות של כ-4% במהלך החודש החולף (מרץ). עיקר  השיפור מגיע כאמור הודות ליצרניות שבבי הזיכרון שהחלו לקצור את הפירות מהשינוי האסטרטגי, במסגרתו הן נטשו את תחום פעילותן המסורתי, ייצור שבבי זיכרון עבור מחשבים וטלפונים, לטובת ייצור שבבי זיכרון שיוטמעו במעבדים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

השינוי החיובי בשוק הזיכרונות

השנתיים החולפת היו אחת התקופות הקשות ביותר עבור תחום הזיכרונות. רצף אירועים בלתי נשלט שכלל יציאה ממגפת הקורונה, מלחמה באוקראינה, שיבושים בשרשרת האספקה ואינפלציה, הכבידו מאד על הסקטור שידוע גם ככה בחוסר היציבות שלו. במהלך מגפת הקורונה, ראו מנהלי יצרניות השבבים כיצד המכירות שלהם מזנקות, בעקבות הביקושים החזקים עבור מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. אלא שבחלוף שנה, האינפלציה ועליית הריבית הפכו את המגמה, מצאו עצמם החברות עם מלאים עצומים ללא קונים. עד כדי כך המשבר היה חמור, שהיו מי שהעריכו את ההפסד התפעולי של יצרניות השבבים במהלך השנה החולפת (2023) בלא פחות מ-5 מיליארד דולר.

מציאות זו, הביאה לקיצוצים דרמטיים בכמעט כל החברות בתחום, ולסגירה של מפעלים ופיטורי עובדים. אלא שאז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה פורצת הדרך, והפיחה אוויר מחודש במפרשים של יצרניות הזיכרונות. בכדי להריץ את המודלים המורכבים, זקוקים המעבדים של ענקית השבבים האמריקאית גם לזיכרון בהיקפים חדשים. לצורך כך, נכנסו בשנים האחרונות יצרניות הזיכרון לתחום זיכרון בעל רוחב פס גבוה, או בקיצור HBM (High Bandwidth Memory).

קיראו עוד ב"גלובל"

שתי החברות הגדולות ביותר בתחום הזיכרונות מגיעות מדרום קוריאה, כשהמתחרה הגדולה ביותר שלהן היא מיקרון האמריקאית. בשבוע שעבר פרסמה סמסונג תחזית, לפיה בכוונתה לשלש במלך השנה את נפח ייצור שבבי הזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM). זאת לאחר שבתחילת השנה, דיווחה יצרנית השבבים הדרום קוריאנית כי תייצר במהלך השנה הקרובה פי 2.5 יותר שבבי HBM. ואם לא די בכך שהרי עד שנת 2028 צופה החברה כי תייצר פי 23 שבבי HBM ביחס לייצור הנוכחי. "חדשנות בינה מלאכותית לא יכולה להימשך ללא חדשנות בטכנולוגיית זיכרון", אמר אתמול סגן נשיא יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה בעולם.

דברים דומים השמיעה גם מנכ"לית המתחרה הגדולה, אס. קיי. הייניקס, שצופה כי שבבי HBM יהוו אחוז דו ספרתי ממכירות שבבי ה-DRAM (המשמש כזיכרון הראשי כמעט בכל המחשבים המיוצרים בעולם) שלה בשנת 2024. לצורך כך צפויה החברה להודיעה בקרוב על תוכנית להקים מתקן ייעודי עבור שבבי HBM באינדיאנה, ארצות הברית, בהשקעה כוללת של 4 מיליארד דולר. על פי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל המתקן החדש יחל לפעול במהלך שנת 2028 ויסייע לחברה לעמוד בביקושים מצד יצרניות שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, ובראשן אנבידיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל 08/04/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
    זיכרון HBM. מוכרת ליצרניות את המכונות שלה.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.