זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ
דוחות

סאמיט: עליה של 11% ב-NOI ב-2023; FFO של 301 מיליון שקל

רוי שיינמן |

חברת הנדל"ן סאמיט  סאמיט 1.99% פרסמה את תוצאות הדו"חות הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2023 כולה. ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-234.7 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל בשנת 2022. ה-NOI ברבעון הסתכם לכ-132.2 מיליון שקל, לעומת כ-142.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. החברה ציינה כי מלחמת 'חרבות ברזל' הביאה לקיטון של כ-4 מיליון שקל ב-NOI ברבעון.

הוצאות אחרות, נטו הסתכמו לכ-259.8 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה להכנסות אחרות, נטו בסך כ-54.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר משערוך שלילי של נדל"ן להשקעה בגרמניה ובארה"ב ברבעון, לעומת רווח בגין שערוך נדל"ן בארה"ב בקיזוז שערוך שלילי בגרמניה אשר נרשמו ברבעון המקביל ב-2022.

החברה רשמה הפסד ברבעון הרביעי לשנת 2023 של כ-213.3 מיליון שקל (הפסד של כ-165.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח נקי של כ-10.3 מיליון שקל (הפסד של כ-31.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

ההכנסות בשנת 2023 צמחו בכ-21.3% לכ-945.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-779.5 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי הגידול נובע בעיקר מהרחבת הפעילות בארה"ב ומייסוף האירו והדולר מול השקל. ה-NOI בשנת 2023 עלה בכ-11.3% לכ-552.3 מיליון שקל, לעומת כ-496.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. ה-Same Properties NOI בשנת 2023 עלה קלות לכ-327 מיליון שקל, לעומת כ-325 מיליון שקל בשנת 2022.

ה-FFO עלה לכ-301 מיליון שקל, בהשוואה לכ-293 בשנת 2022. ה-FFO לבעלי המניות הסתכם לכ-263 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 261 מיליון שקל בשנת 2022.

החברה רשמה הוצאות אחרות, נטו בשנת 2023 בסך כ-588.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות אחרות, נטו בסך כ-394.6 מיליון שקל בשנת 2022. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר משערוך שלילי של נדל"ן בגרמניה ובארה"ב, לעומת רווח בגין שערוך נדל"ן בארה"ב שנרשם בשנת 2022.

החברה רשמה הפסד לשנת 2023 של כ-275.8 מיליון שקל (הפסד של כ-197.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח נקי של כ-503.1 מיליון שקל (כ-335.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בשנת 2022.

ההפסד הכולל לשנת 2023 הסתכם לכ-100.4 מיליון שקל (הפסד של כ-47.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לרווח כולל של כ-924 מיליון שקל (רווח של כ-705.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בשנה הקודמת. לדברי החברה השינוי ברווח הכולל לעומת שנת 2022 נובע מייסוף נמוך יותר של האירו והדולר מול השקל בשנת 2023, ומנגד שערוך לראשונה בשנת 2022 של נכס המסווג כרכוש קבוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תזרים המזומנים נטו מפעילויות שוטפות הסתכם בשנת 2023 לכ-350.2 מיליון שקל, לעומת כ-374.2 מיליון שקל בשנת 2022. התזרים מפעילות שוטפת לפני שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות עלה בכ-12.3% לכ-484.5 מיליון שקל, לעומת כ-431.6 מיליון שקל בשנת 2022, בעיקר עקב גידול בפעילות החברה.

סך מאזן החברה מסתכם לכ-10.67 מיליארד שקל. ההון העצמי לסך המאזן עומד על כ-46.8% לעומת כ-47.1% ביום 31.12.2022.

ההון העצמי הסתכם לכ-4.99 מיליארד שקל (כ-4.39 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-5.12 מיליארד שקל (כ-4.44 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות) ביום 31.12.2022. השינוי נובע בעיקר מירידה בשווי נדל"ן להשקעה בתקופה ומייסוף שע"ח של הדולר ואירו מול השקל. היחס חוב ל-CAP נטו הסתכם בכ-41.1%.

במהלך הרבעון הרביעי לשנת 2023, השלימה חברה בת מכירת 90% מאחזקותיה בנכס של החברה בישראל בתמורה של כ-176 מיליון שקל המשקפים שווי נכס של כ-195 מיליון שקל. בהתאם, החברה הכירה במהלך תקופת הדוח ברווחי שערוך של כ- 17 מיליון שקל. בנוסף, לחברה יש אופציה למכירת יתרת אחזקותיה בעתיד וכן מנגנון להגדלת מחיר המכירה הכפוף לעמידה ביעדים. מימוש האופציה יחד עם תוספת מחיר המכירה יכול להביא את התמורה הנוספת לסך של כ- 55 מיליון שקל.

למועד פרסום הדוח מחזיקה סאמיט בכ-9.7% מהונה המונפק של פז נפט לאחר שבחודש פברואר 2023 קיבלה החברה אישור לפי צו החברות הממשלתיות לאחזקה של עד 15% בפז. במהלך השנה רכשה סאמיט מניות של חברת פז נפט בסכום של כ-155 מיליון שקל. יו"ר סאמיט, זוהר לוי, מונה לדירקטור בחברת פז נפט. באוגוסט 2023 חולקו כדיבידנד בעין מניות חברת הבת פז בית זיקוק אשדוד ומניות בז"א החלו להיסחר בבורסה לני"ע. לתאריך פרסום הדוח מחזיקה סאמיט ב-8.2% מהונה המונפק של בז"א.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.