אינטל
צילום: טוויטר

אנבידיה ב-900 דולר, אבל העובדים יכולים לקנות בפחות מ-100 - וכמה ההנחה באינטל

אינטל מאפשרת לעובדיה לרכוש מניות בהנחה מהמחיר הנמוך ביותר בחצי השנה האחרונה בלבד, בעוד אנבידיה מאפשרת לעובדיה לרכוש מניות בהנחה מהשפל של השנתיים האחרונות
אדיר בן עמי | (19)

אינטל INTEL CORPORATION שיש לה בישראל מפעלים ומרכז מו"פ גדולים שמעסיקים קרוב ל-14 אלף איש, מאפשרת לעובדים שלה הטבה -  רכישה במחיר הנמוך ביותר בחצי השנה האחרונה בהנחה של 15%, כאשר היא מאפשרת לעובד לבחור כמה אחוזים ממשכורתו יפריש לתוכנית, עד 15% מהשכר החודשי. זה לא מעט, אבל זה הרבה מאחורי אנבידיה NVIDIA COR .

אנבידיה מאפשרת לעובדיה לרכוש מניות במחיר הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות. כלומר אם השפל של מניית אנבידיה עומד על איזור ה-105 דולר, על זה העובדים מקבלים 15% הנחה, כלומר באזור ה-89 דולר למניה למרות שהמחיר כעת עומד על אזור ה-900 דולר. מדובר על רווח מרשים. 15% מהשכר הולכים לרכישת אנבידיה ב-100 דולר בעוד המחיר הוא פי 9, זה בעצם יותר מהכפלת השכר החודשי. 

אנבידיה מעסיקה בישראל כ-3,300 עובדים. גם עובדים שהגיעו בשנה האחרונה וקיבלו אופציות הרוויחו הרבה - המניה עלתה כאמור במעל פי 3, אבל ככל שהעובדים וותיקים יותר הם מורווחים יותר. בהערכה גסה, יש כ-1,500-2,000 עובדים באנבידיה שהרווח שלהם מהאופציות הוא 400-450 אלף דולר בממוצע. מאות רבות מהם מורווחים מעל 1 מיליון דולר. בנוסף לרווח מאופציות, יש רווחים מחלוקת מניות בהנחה. עובדים רוכשים מניות בהנחה של 15% ב-15% מהשכר שלהם. זו הטבה ברורה, כי גם אם העובד לא מאמין במניה ומוכר מיד הוא מרוויח 15% במינימום. בהינתן שמדובר על אפשרות לרכוש לפלי מחיר המינימום בשנתיים האחרונות, הרי שמדובר על הנחה של 90%. 

חזרה לאינטל - אם מחיר המניה עומד על 42 דולר והיה בחצי השנה האחרונה שפל של 30 דולר, העובד יכול לרכוש ב-15% מהשכר שלו מניות בסכום מצרפי של 90% מהשכר החודשי (6 כפול 15%) במחיר של כ-25 דולר. כלומר הוא כבר מרוויח על העסקה 60%-70% ואם ניקח שכר של 25-30 מדובר על רווח של כ-15-20 אלףשקל - לא רע. וזו רק חלק מההטבה הכוללת. עובדים רבים מקבלים עוד בונוסים, אופציות ועוד.

הטבה נוספת של אינטל, שנחשבת לתמריץ המועדף על רוב עובדיה היא המענק השנתי שיכול להגיע עד 5 משכורות בונוס. 

 

כמה מקבל מנכ"ל אינטל

פט גלסינגר מנכ"ל אינטל הרוויח בשנה שעברה 16.8 מיליון דולר בשכר ובהטבות לרבות בונוסים ואופציות למניות אינטל. בשנת 2022 הסתכמה חבילת השכר וההטבות ב-11.6 מיליון דולר ובשנת 2021 בה נכנס לאינטל אחרי שמינכל את VMware קיבל שכר ובעיקר תגמול הוני (אופציות ומניות) בסכום פנומנלי של 178.6 מיליון דולר. סוג של מענק חתימה מתוגבר מאוד.

בסיכום של 3 שנים קיבל גלסינגר כ-206 מיליון דולר, רוב הסכום היה תגמול הוני שמורכב ממניות ואופציות. בשל עליית ערך המניה הערך של החבילה שקיבל גלסינגר השביחה בסכום מוערך נוסף של כ-100 מיליון דולר. כלומר מדובר על חבילה כוללת בשווי כלכלי נוכחי של כ-306 מיליון דולר בשלוש שנים - מעל 100 מיליון דולר בשנה.

 

דוחות אינטל

יצרנית השבבים רשמה בתוצאותיה לרבעון הרביעי רווח למניה של 54 סנט על הכנסות של 15.4 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים לרווח למניה של 45 סנט על הכנסות של 15.17 מיליארד דולר. החברה ייצרה תזרים מפעילות של 4.6 מיליארד דולר וחילקה דיבידנד של 500 מיליון דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה פספסה בגדול בתחזית לרבעון הראשון עם צפי לרווח למניה של 13 סנט, בעוד בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 34 סנט. ההכנסות לרבעון צפויות לעמוד על בין 12.2 מיליארד ל-13.2 מיליארד דולר.

ההכנסות ממרכזי נתונים ובינה מלאכותית הסתכמו ב-4 מיליארד, בעוד צפי האנליסטים היה ל-4.08 מיליארד דולר. מגזר המחשבים הכניס לאינטל 8.84 מיליארד, לעומת הצפי ל-8.42 מיליארד דולר. מובילאיי הכניסה 637 מיליון דולר, לעומת קונצנזוס של 627.2 מיליון דולר. הכנסות עסקי הייצור של אינטל הכניסו 291 מיליון, לעומת צפי של 342.5 מיליון דולר. שולי הרווח הגולמי עמדו על 48.8%, בעוד הצפי עמד על 46.5%. 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בנמצ 03/04/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    בגין מסר שטחי מולדת לאויב ותקע אותנו עם עזה. שמיר ויתר על האופציה הירדנית ובזה הקים את העם הפלשתיני ודרישתו למדינה עצמאית. שרון מסר שטחים לחמאס. נתניהו שחרר 1000 מחבלים ושיתף פעולה עם סינוואר. אין ימין בישראל. זה שמאל קיצוני.
  • 12.
    חגי 01/04/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
    ההייטקיסטים משלמים הכי הרבה מיסים כדי שאתם השבורים שעובדים בעבודות שכר מינימום תוכלו לקבל שיאותים מהמדינה כמו למשל בית חולים ....הרי אם עכשיו היטקיסט חולה סרטן ועובד שכר מינימום חולה סרטן יגיעו שניהם לבית חולים שהיהם יקבלו בדיוק אותו טיפול ובדיוק אותה מיטה ואותן תורים אין קיצור תורים להייטקיסט למרות שהוא שילם פי 10 יותר מס מהעובד שמרוויח שכר מינימום
  • אלי 09/07/2024 10:08
    הגב לתגובה זו
    יש לך את זה ביותר גזעני ומתנשא ? חתיכת מנותק מהמציאות
  • 11.
    d 01/04/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    rsu tax 50% so minus 50%
  • 10.
    דוד 01/04/2024 11:33
    הגב לתגובה זו
    זה לא עניין של צרות עין. חשוב להבין. יש בישראל פלח גדול, ממש פלח אוכלוסייה שלם, אני מעריך שזה באזור 150 אלף בתי אב, שהם "שבט ההיי טק". בישראל, מספר כזה יכול לעקם את הכלכלה בצורה משמעותית. כי בני השבט הזה חיים בעולם שבו הכנסה של 50 אלף בחודש לכל הורה היא אפשרית והגיונית. זה דוחף כלפי מעלה מחירי דיור בראש ובראשונה, ואחריהם כמו קטר שמושך את הרכבת, זה מעלה שרשרת עצומה של מחירים בכל הארץ לכולם, לא רק לבני אותו השבט. הנפגעים: מורים, הנדסאים בדרג בסיסי, אנשים טכניים במפעלים, עובדי משק ועוד. הפגיעה היא מהפער העצום של היכולות, פער שהולך וגדל בגלל שטיקים כאלה המתוארים בכתבה.
  • יוני 01/04/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    שכל מה שעשו זה להיוולד בזמן הנכון, לנשום ולחיות עד הפנסיה וכז לקבל פנסיה מהדור הצעיר שעובד בהייטק על חשובונו. להם היו דירות בזול והזדמנויות בזול והם גונבים את הדור הצעיר. אז אל תגיד לנו שזה בעייתי שמישהו קרע את עצמו להגיע להייטק וקיבל מענקי מניות במקום תוספות שכר. לעומת הפנסיונרים התקציביים שהביאו עלינו את מערכת החינול הכושלת ואת אוסלו והפיגועים והמלחמות.. לעומתם ההייטק טלית שכולה תכלת. עובדים ומקבלים כסף ומממנים פרטיזים פנסיונריפ תקציבם שצמודים למדד עם עשרות דירות.
  • העורב 01/04/2024 12:10
    הגב לתגובה זו
    שיסעו לחו"ל שיקנו תכשיטים ויצירות אמנות אבל אסור שיתחרו עם גב' כהן מדימונה על דירות.
  • 9.
    אז עשו כמה שקלים , מה יוצא לכם העיניים (ל"ת)
    חיים 01/04/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יאללה כולה כסף , מה כבר אפשר לעשות פה במדינה עם זה (ל"ת)
    דוד 01/04/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נחשון 01/04/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    הפער בין השווי האמיתי לבין מחיר המוענק נחשב להכנסה משכר ולכן מס הכנסה גובה על זה מס מירבי. הרווחים ממחיר האמיתי יגבה מס רווחי הון. יש גם הגבלה זה לא שאני יכול לקנות במיליון שקל מניות. ולבסוף ההטבות האלה באות בסופו של יום על חשבון העלאת שכר עתידית
  • 6.
    האמיתי 01/04/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
    השאלה אם הם חסומים במכירה כי אם המניה תחזור ל100 לא עשו כלום
  • 5.
    קוראים לזה espp... (ל"ת)
    א 01/04/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לדעתי חלון זמן שהולך ונסגר לפני פריצתה. הזדמנות קניה! (ל"ת)
    צרי 01/04/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוני 31/03/2024 22:09
    הגב לתגובה זו
    שיקבלו החלטות ביחד תמורת 2 מיליון כל אחד. סטטיסטית הם חייבים להיות מוצלחים יותר מאדם אחד אם הם חיו באותה סביבה
  • אני עצמי ואנוכי 01/04/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    תמיד צריך להיות אחד בחוד שמחליט
  • 2.
    סרגיי 31/03/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
    בעת מימוש לרוב ישלמו 50 אחוז מס ועוד 3 אחוז מס יסף עדיין לא רע בכלל פי 4.5 וגם מדינה מתאשרת.
  • ממש לא נכון , משלמים 25% (ל"ת)
    אח שלך 01/04/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
  • Espp זה פירותי משהו כמו 50% (ל"ת)
    רפי 01/04/2024 13:12
  • 1.
    מגיע להם 31/03/2024 21:16
    הגב לתגובה זו
    למה להוציא את העיניים לאנשים? למה להדגיש את העובדות האלה? אתם מדגישים גם כמה מס עובדים כאלה משלמים למדינה? עמה יעמיקום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.