קבלן בנייה ובעלי דירות בבניין שממוקם במודיעין עילית יפצו בסכום של כמיליון שקל את הוריו של פועל בניין שנהרג בתאונת עבודה בשטח הבניין, כך נפסק באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. לאחר שהודה בכך שהעסיק את הפועל ההרוג ללא אמצעי בטיחות, השופטת עידית קצבוי הטילה על הקבלן 85% מהאחריות למותו של הצעיר. את ה-15% הנותרים היא השיתה על חלק מבעלי הדירות, בפרט אחרי שמצאה כי הם המשיכו להעסיק את הקבלן הרשלן גם לאחר שהתרחשה התאונה הקטלנית.

ההרוג הועסק כפועל בניין בפרויקט שנועד לביצוע עבודות להקמת תוספת של מרפסת וחדר לדירות בבניין שנמצא ברחוב יהודה הנשיא במודיעין עילית. ברגע של חוסר תשומת לב, הוא נפל מקומה גבוהה, כנראה הרביעית, ונפצע באורח אנוש. תשעה ימים לאחר מכן הוא מת מהפגיעות שספג בנפילה כשהוא בן 27 בלבד. במאי 2019 הגישו ההורים שלו את התביעה לבית המשפט. בשלב מסוים הסכימה המדינה לשלם להם כפשרה 55 אלף שקל.

לגבי הנתבעים האחרים – הקבלן ובעלי הדירות – הם טענו כי אין להם אחריות לתאונה הקטלנית. כך, הקבלן טען שלא הוא העסיק את המנוח, אלא קבלן פלסטיני שהגיע מהמקום שבו גר המנוח. בעלי הדירות מצדם נתלו בטענה כי הם אנשים פשוטים שבסך הכל שכרו קבלן כדי שזה יבצע עבודות הבנייה, כך שאין הצדקה להטיל עליהם אחריות כלשהי למותו של הפועל. במישור המשפטי, טענו בעלי הדירות כי חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין, שלפיה אין להטיל אחריות נזיקית על מי שהתקשר בחוזה עם בעל מקצוע בקשר לרשלנותו.

השופטת קצבוי דחתה את הניסיון של הקבלן להרחיק את עצמו מהאירוע. לדבריה, הוא זה שחתום על ההסכמים מול בעלי הדירות כקבלן הפרויקט, והמסקנה המתבקשת היא שהוא היה זה שהעסיק את הפועל המנוח.

• גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
• האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת קבעה כי הרשלנות של הקבלן הוכחה כנדרש. מעדותו במשטרה של הקבלן, עלתה תמונה שלפיה העבודה באתר הבנייה בוצעה ללא אמצעי בטיחות כמו קסדות, רתמות או מעקות בטיחות. גם עמיתיו של הפועל המנוח לעבודה אישרו בעדותם כי לא סופקו להם קסדות או רתמות לעבודה, וכי הם לא עברו הכשרת בטיחות כלשהי במהלך עבודתם או לפניה.

לגבי האחריות של בעלי הדירות, השופטת קבעה כי בנוגע לחלקם הוכחה רשלנות בבחירת הקבלן, ולכן לא חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין. לדבריה, הם לא טרחו לברר מול הקבלן מה ההכשרה שלו והאם הוא קבלן רשום בפנקס הקבלנים, כנדרש. בנוסף, הם לא עשו מאמצים כדי לוודא שהבנייה שבוצעה באתר נעשית על פי כללי הבטיחות ובהתאם להוראות הדין.

הרשלנות של בעלי הדירות התחדדה בעיני השופטת אחרי שנמצא כי אלה המשיכו להעסיק את הקבלן גם אחרי התאונה שבה נהרג הפועל, עד להשלמת הפרויקט. "בנסיבות אלה וכבעליהם של המקרקעין, יש לראות בהם כמי שהפרו את חובת הזהירות - ולפיכך דין התביעה נגדם להתקבל", כתבה השופטת בפסק הדין.

• עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
• מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

בניכוי הפיצוי שהתקבל מהמדינה, קבעה השופטת כי הקבלן ובעלי הדירות שהתביעה נגדם התקבלה יפצו את ההורים של הפועל המנוח בסכום של 815,592 שקל עבור כאבם וסבלם בשל אובדן בנם, הוצאות שבהן הם נאלצו לשאת בעקבות פטירתו כמו קבורה ומצבה, וכן הפסדי השתכרות שלו. בנוסף, השופטת פסקה להורים שכר טרחת עורך דין בסך 190,848 שקל. היא קבעה כי חלוקת האחריות בין הקבלן לבין בעלי הדירות בתשלום הפיצויים תהיה 85% לקבלן ו-15% לדיירי הבניין.

בשנה שעברה התרחשו בישראל 329 תאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ, שבהן נהרגו 48 פועלים, לעומת 36 הרוגים בתאונות כאלה ב-2022. מדובר ב-48% מכלל תאונות העבודה ב-2023 ו-58% מההרוגים בתאונות עבודה באותה השנה. כשליש מהתאונות הקטלניות התרחשו בנפילה מגובה.