בנק מזרחי טפחות פרסם לפני כשבוע את דוחותיו הכספיים. התוצאות, באופן לא מפתיע, טובות: הרווח הנקי של הבנק גדל ב-9.8% בהשוואה לשנת 2022 ועמד על 4.9 מיליארד שקל, לעומת 4.47 מיליארד שקל ב-2022. עם זאת, השוק ציפה ליותר והמניה נפלה באותו היום ב-5%. 

גם הבנקים האחרים הציגו תוצאות יפות: הרווח של בנק הפועלים ב-2023 עמד על 7.4 מיליארד שקל – גידול של  12.7% לעומת הרווח שרשם ב-2022, ועמד על 6.5 מיליארד שקל; בדיסקונט זינק הרווח הנקי ב-2023 ב-19.9% והסתכם ב-4.2 מיליארד שקלים, לעומת 3.5 מיליארד שקלים בשנת 2022. הבנק הבינלאומי הרוויח 2.2 מיליארד שקל - גידול של מעל 30% לעומת שנה קודמת.

יוצא דופן הוא לאומי, שפרסם הבוקר את דוחותיו, והציג דווקא ירידה ברווח: מכ-7.7 מיליארד שקל בשנת 2022, לרווח של כ-7 מיליארד שקל בשנת 2023, הסיבה היא מחיקה בבנק וואלי בארה"ב, אחרת הרווח היה עולה על 8 מיליארד שקל.

מנכ"לי הבנקים בישראל, אינם שיאני שכר. זאת בשל כפיפותם  לחוק שכר בכירים (חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים), שחוקקה הכנסת ב-2016, המגביל את שכרם של מנהלים בחברות פיננסיות עד לרמה של 2.5 מיליון שקל בשנה (זה היה הסכום ערב חקיקת החוק, אך כיום הוא עומד על 3.6 מיליון שקל).

• מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
• משה לארי משווק את מזרחי טפחות כ"בנק של אנשים" רק כדי לגבות מכם את הריבית הכי גבוהה במשק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשחוקק החוק, היה חשש כי הבנקים יתקשו למצוא טאלנטים שיסכימו לכהן כמנכ"לים בהינתן מגבלת השכר הזו, בשעה שבחוץ הם יכולים להרוויח סכום גבוה בהרבה. במבחן המציאות, נראה שהמגבלה הזו לא מנעה כהוא זה מהטאלנטים להגיע ולכהן כמנכ"לי בנקים, ולא הביאה לכך שהבנקים יסתפקו במנכ"לים שהם בגדר ברירת מחדל. לחילופין אפשר להגיד וכנראה ברמה גדולה של צדק שלא צריך טאלנט לנהל בנק.

המודל העסקי של בנק הוא פשוט מאוד - לוקחים כסף מהציבור ונותנים לו ריבית נמוכה על פיקדונות ונותנים כסף לציבור אחר וגובים ממנו ריבית גבוהה יותר. הפער הוא הרווח. חוץ מזה יש עמלות, פעילות בניירות ערך ועוד, אבל מי שקובע באמת את רווחי הבנקים, זה לא מנהלי הבנקים - זה בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ששומרים עליהם ודואגים למנוע תחרות ולשמר רווחיות גבוה. הסיבה - אף נגיד ומפקח על הבנקים לא רוצה שבמשמרת שלו תהיה תקלה ובעיה פיננסית באחד הבנקים. אז בשם היציבות  של המערכת הפיננסית, אתם משלמים לבנקים ריבית גבוהה על הלוואות ומקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות. 

הגבלת השכר בבנקים לא השפיעה על הביקוש לנהל בנק, יש תור ארוך של אנשים מכובדים שהיו רוצים לנהל בנק. זה לא רק כסף. יש בזה הרבה כבוד. מנכ"ל דיסקונט עד לפני כחצי שנה, אורי לוין, אף הסכים  בזמנו לוותר על משרתו כמנכ"ל חברת הבת אי.די.בי ניו יורק, שם השתכר מעל 10 מיליון שקל (חוק שכר הבכירים לא חל על החברות הבנות של גופים פיננסיים), לטובת השכר ה"עלוב" לפי חוק שכר הבכירים, של 3.6 מיליון שקל. מי שמגיעים למנכ"ל בנק, כנראה לוקחים בחשבון, שאין כמעט בנמצא תפקיד מרשים-מכובד יותר מאשר מנכ"ל בנק; ועוד הם לוקחים בחשבון, שאת הכסף הגדול הם יעשו בהמשך (או שכבר עשו בעבר), כשברזומה שלהם נוצצת שורת התפקיד: מנכ"ל/ית בנק.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

ואכן, לוין למשל, שכאמור נעתר לוותר על השכר הגבוה שהורגל לו, לטובת תפקידו כמנכ"ל דיסקונט, יגבה כעת את מה שהוחסר ממנו, ברבית דריבית, בתפקידו החדש, כמנכ"ל חברת הנדל"ן המצליחה, תדהר. קודמתו בתפקיד בדיסקונט, לילך אשר-טופליסקי, גם היא קוצרת כיום את הפירות, כשתופה בכירה בקרן פימי, שוודאי משתכרת הרבה יותר מאשר שכרה המוגבל בבנק.  

את זה יודעים כנראה גם דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, וחנן פרידמן, מנכ"ל לאומי, המתיישרים לפי לשון החוק: באוקטובר האחרון, עדכן בנק הפועלים את שכרו של קולטר, שיוכל להגיע לעלות שכר של 3.9 מיליון שקל בשנה, ועלות שכרו של חנן פרידמן בשנה שעברה עמדה על 3.54 מיליון שקל וכעת 3.76 מיליון שקל.

ואולם, נראה כי לא כולם משלימים עם מגבלת השר של מנהלי הבנקים: יוצא דופן באופן מביך מבין מנכ"לי הבנקים, הוא משה לארי, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל מזרחי טפחות בספטמבר 2020. בשנת 2021 עמד שכרו של לארי  על 4.05 מיליון שקל, ובשנת 2022 עמד על 4.35 מיליון שקל . ב-2023 הגיע שכרו ל-4.6 מיליון שקל – כ-1 מיליון שקל מעבר למגבלת השכר. לארי משתין מהמקפצה. כל הבנקים ומנהלי הבנקים דואגים לרווח שלהם ותמונת הראי היא ניצול הציבור, אבל לארי גם שם פס על כוונת המחוקק ובעיקר שם פס על המשקיעים במניות הבנק. 

החוק הוא מעט טריקי, שכן הוא מאפשר למנהלי בנקים להרוויח יותר מהמגבלה כל עוד השכר לא יותר מפי 35 מהשכר הנמוך בארגון. בבנק מזרחי השכר נקבע על פי המפתח הזה ולכן השכר המרשים שהוא הרבה מעבר לשכר הקבוע בחוק. 

המחוקק אפשר זאת, אבל הוא קבע שאם השכר בפועל יהיה גבוה מהשכר במגבלה, ההפרש לא ייחשב כהוצאה מוכרת לבנק. לארי מרוויח 1 מיליון שקל יותר מהמותר ולכן הבנק מפסיד עליו סדר גודל של 350-400 אלף שקלים נוספים שהוא לא מקבל כהחזר ממס הכנסה. העלות האמיתית של השכר שלו היא 5 מיליון שקל!

כשחוקק החוק, לפני 8 שנים, המחוקק לא דמיין שזה מה שיקרה - הוא לא האמין שיאשרו במוסדות הבנקים ובאסיפות בעלי המניות שכר חריג (תחת המקסימום של פי 35 מהשכר הנמוך בבנק), במיוחד כשהסכום העודף לא נחשב הוצאה מוכרת. אבל, המציאות הנוכחית חזקה מכל דמיון. כשזה 100-200 אלף שקל, אפשר להעלים עין, אבל כשזה מיליון שקל בשנה, זו השנה השנייה, וזה ימשיך גם בעתיד,זה מעיד הרבה על איך לארי תופס את עצמו ביחס למנכ"לים האחרים, וכל זה אגב שהשכר בבנק מזרחי נמוך מיתר הבנקים.