בין אנבידיה, לאיטליה ולממשל האמריקאי: מה עובר על אינטל?
ענקית השבבים אינטל INTEL CORPORATION שהייתה עד לא מזמן כוכבת הענף איבדה את תהילתה לטובת אנבידיה NVIDIA COR ששברה כל מחסום אפשרי ונראה כי בשבילה השמיים הם לא הגבול. אם לא די בעלייתה של אנבידיה, הפנטגון הודיע בשבוע שעבר כי הוא מבטל מענק על סך 2.5 מיליארד שיועד לאינטל, מה שהביא לירידה במניית החברה מיד עם היוודע ההחלטה.
ההחלטה הותירה את מחלקת המסחר של ארה"ב, האחראית לחלק את הכספים מחוק השבבים והמדע האמריקאי, להשלים את החסר עבור החברה. משרד המסחר היה אמור בתחילה לכסות רק מיליארד דולר מתוך 3.5 מיליארד דולר שאינטל אמורה לקבל עבור מוליכים למחצה מתקדמים לתחומי ההגנה והמודיעין. מדובר בעסקה שאמורה הייתה למקם את אינטל כספקית המרכזית למעבדים המשמשים את הצבא והמודיעין. מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, אמר בחודש שעבר כי אינטל תקבל פרס מממשלת ארה"ב "בקרוב מאוד", אך לא סיפק טווח זמנים מדויק.
סיבוב הפרסה באיטליה
לפני כשנתיים הביעה אינטל כוונה להקים מפעל מתקדם לאריזה והרכבת שבבים באיטליה. עם זאת, ומשלא בוצע כמעט שום דבר בפועל, הודיע בשבוע שעבר שר התעשייה של איטליה כי אינטל נסוגה התוכניתה להשקיע במדינה; "החברה ויתרה או דחתה את ההשקעות שלה בצרפת ובאיטליה, בהשוואה לאחרים שהיא מתכננת בגרמניה", אמר השר.
לדברי השר, איטליה עדיין מעוניינת לקבל את אינטל בברכה אם היא תשנה את דעתה ותגשים את התוכניות הקודמות שלה להשקעות אירופיות. השר הוסיף כי איטליה תזכה בקרוב להשקעות זרות נוספות במגזר המוליכים למחצה שלה בעקבות עסקה של 3.5 מיליארד דולר שהוכרזה בשבוע שעבר על מעורבות סיליקון בוקס מסינגפור. הוא אמר שהעסקה היא ההשקעה הזרה הגדולה הראשונה במגזר ו"יהיו אחרות בחודשים הקרובים". לא ברור מה המניעים של אינטל להשהיית הפרויקט באיטליה, אך הדבר עשוי להצביע על מהלכים שקולים וזהירים של החברה, להבדיל מאנבידיה שפגינה יותר גמישות.
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אנבידיה תדיח את אינטל ממדד הדאו ג'ונס ותחליף אותה?
בחודש שעבר הפכה אמזון למניית הטכנולוגיה השלישית בגודלה שהצטרפה לדאו ג'ונס, וכעת מופנות עיני המשקיעים מופנות לשאלה מי תהיה הבאה שתצטרף למדד? אנבידיה היא כעת החברה היקרה ביותר שאינה נכללת במדד ובוול סטריט נשמעים קולות לפיהם היא עשויה להחליף את אנבידיה.
החברות המרכיבות את מדד הדאו מוחלפות בדרך כלל לאחר שאיבדו חלק מהמנהיגות שלהם בתעשייה או בגלל שהמגזר שבו הם פועלים נשעה פחות חשוב לכלכלה. במחיר של 42 דולר בלבד למניה, אינטל היא החברה השנייה בגודלה במדד המשוקלל במחיר, לפני וריזון. מניית אינטל נמצאת בסך הכל במצב לא רע בכלל לאחר שעלתה בלמעלה מ-60% בשנה האחרונה. החברה נמצאת לכאורה באותו הענף של אנבידיה אך הן לא מתחרות ישירות אחת בשנייה. יש קצת קרוסאובר במשחקים, מחשבים אישיים ומרכזי נתונים. אבל מניע הצמיחה העיקרי של אינטל הוא המעבר שלה למגזר היציקה, ואנבידיה אפילו יכולה להיות לקוחה של שירותי האריזה המתקדמים של אינטל.
בדיוק בגלל הסיבה הזו כלל לא בטוח שאינטל תודח מהדאו לטובת אנבידיה. הדבר הראשון שאנבידיה צריכה לעשות הוא ספליט במניות שלה, בדיוק כשם שעשתה אמזון ביוני 2022. במחיר של כמעט 900 דולר למניה ובהינתן שהמחיר הממוצע של חברה במדד עומד על כ-175 דולר למניה, אנבידיה תצטרך לחלק כל מניה ל-5 לפחות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בעיה נוספת היא התזמון. לא בכל יום יוצאת ונכנסת חברה לדאו. מכיוון שאמזון נוספה רק לאחרונה, קשה להאמין שנראה מהלך דומה בשנים הקרובות. גוגל עשויה להיות הראשונה בתור להיכנס, לאור ההיסטוריה שלה, מיקומה בשוק והעובדה שהיא כבר ביצעה ספליט במיותיה ביולי 2022. ההחלטה איזו חברה להחליף, יחס חלוקת המניות והתזמון של ארגון המדדים מחדש הם בסופו של יום "אתגרים קלים יחסית". השאלה הגדולה יותר היא האם אנבידיה ראויה להיות מניית דאו או שהצמיחה שלה היא חולפת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
