דיסני פלוס
צילום: לוגו

מאבק בין דיסני לבין מנהל קרן הגידור האקטיביסט נלסון פלץ'

החברה מתמודדת עם קשיים בכמה חזיתות, עסקיות ותדמיתיות, אבל המניה דווקא הציגה ביצועים טובים מאד בשנה האחרונה; זה לא מספיק למשקיע האקטיביסט מנלסון פלץ' שדורש מקומות במועצת המנהלים ושינויים דרסטיים בחברה 
גיא טל |

חברת הבידור וולט דיסני  WALT DISNEY נמצאת לאחרונה במרכזן של יותר מדי סערות, שלא מעט מהן פוגעות בעסקים. החל מתלונות על החיובים של התחבורה משדה התעופה לפארק באורלנדו, ועד האשמות בפרוגרסיביות יותר (ווקנס) בסרטים והסדרות של החברה. מלבד התלונות הפומבית, גם בצד העסקי החברה מתמודדת עם לא מעט בעיות. ESPN עתידה לעבור בקרוב למודל עסקי חדש שמשלב סטרימינג שעלול להיות עם מתח רווחים נמוך יותר. עסקי הסטרימינג באופן כללי עדיין עוד לא רווחיים, ובנוסף, גם עסקי הקולנוע עדיין לא התאוששו לחלוטין מהקורונה. גם רכישת נתחים מפוקס נראית לפחות לבינתיים כהשקעה לא חכמה של החברה שנעשתה במחיר גבוה מדי.

נלסון פלץ, מנהל קרן הגידור טריאן פרטנרס, נכנס להשקעה בחברה לפני מספר שנים, כשזו אך נכנסה לעסקי הסרטימינג עם השקעות עתק ומחיר המניה צנח. הוא זיהה הזדמנות להיכנס להשקעה בחברה בעלת שם, בנקודת שפל שעשויה להיות נקודת מפנה, כפי שנהג לעשות בעבר. לפלץ שם של משקיע אקטיביסט שמתערב בניהול החברות בהן הוא משקיע, ודוחף לפעמים לשינוי מדיניות החברה אף כנגד ההנהלה הקיימת. הוא ניהל כבר כמה קמפיינים נגד חברות ענק, בין השאר יונילוור, פרוקטר אנד גמפל, דו פונט ועוד.

כעת הוא מנסה לגרום לשינוי גם בדיסני. קרן הגידור של פלץ שולטת במניות החברה בשווי של כ-3 מיליארד דולר (בעיקר דרך החזקתו של יזאק פרלמוטר, שכנו של פלץ, שקיבל נתח גדול בחברה תמורת חברת מרוול שמכר לדיסני בשנת 2009). הוא דורש שני מקומות בחבר המנהלים של דיסני, לו עצמו ולג'יי ראסולו, מנהל פיננסי לשעבר בדיסני, שפרש מהחברה כיון שלא קיבל את הקידום שרצה.

פלץ מלא ביקורות כרימון על התנהלות דיסני, מלבד הדברים שציינו לעיל הוא טוען ששכר המנכ"ל בוב איגר גבוה מדי ולא קשור מספיק לביצועי החברה ושהרווחיות בסטרימינג יכולה הייתה להיות גבוהה ומהירה יותר. אפילו ביחס לתוכנית של החברה לקצץ 7.5 מיליארד דולר בעלויות השנתיות יש לו ביקורת – "איך ייתכן שחברה מרשה לעצמה להגיע למצב שיש לה 7.5 מיליארד דולר מיותרים שניתן לקצץ?" הוא תמה.

מלבד הביקורת על מהלכי החברה פלץ הציג גם כמה רעיונות לשיפור החברה. בין השאר שיפור המבנה העסקי הפנימי באופן שיוריד יותר כסף לשורה התחתונה. הוא שואף גם לשיתופי פעולה עסקיים, כגון בין ESPN ליריבה הגדולה נטפליקס.

 

החברה משיבה מאבק ופועלת לסכל את המהלך. בוולט דיסני הפיקו סרטון בכיכובו של "לודוויק וון דרייק", הלא הוא דודו של דונלד דאק, המסביר לבעלי המניות כיצד להצביע בבחירה על מועצת המנהלים, ובמקביל פרסמה נייר עמדה בן 67 עמודים בו היא מנסה להתמודד עם טענותיו של פלץ, אותן הציג במצגת באורך 133 עמודים.

קיראו עוד ב"גלובל"

המאבק מתרחש דווקא על רקע תקופה טובה של המניה. בשנה האחרונה עלתה המניה ב-31%, אם כי היא עדיין רחוקה מהשיאים של סוף 2021. החברה מצליחה לקצץ בהוצאות ולהגדיל את תזרים המזומנים החופשי. כעת צופים האנליסטים שהתזרים החופשי יטפס ביותר מ-70% בשנה הפיסקלית הנוכחית ויגיע ל-8.5 מיליארד דולר, לעומת ממוצע הציפיות בנובמבר האחרון שעמד על תזרים חופשי של 8 מיליארד דולר לאותה תקופת זמן.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".