Nifty
צילום: גיא טל
הכר את המדד

איך להשקיע בהודו? NIFTY 50, הודו שלא הכרתם: ראלי של 8 שנים ושוק אופציות מופרע

הודו בולטת לטובה מבין מדינות ה-BRIC, וממשיכה לצמוח בקצב גבוה; הבורסה מגיבה בהתאם; מדוע המסחר באופציות וחוזים עתידיים בהודו תופס 80% מנפח המסחר העולמי בתחום?
גיא טל | (10)

חברת NSE מדדים, היא חברת בת של הבורסה בהודו, והיא מפעילה ומנהלת את מותג המדדים Nifty עם יותר מ-350 מדדים שונים שעוקבים אחר סגמנטים שונים, בעיקר בשוק ההודי. הגדול והמפורסם שבהם הוא הניפטי 50.

ראשית הערה: המושג "ניפטי פיפטי" המוכר בשוק ההון בארצות הברית הוא כינוי שהודבק בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת לקבוצת של כ-50 מניות של חברות גדולות (קוקה קולה, IBM, מרק וסירס בין השאר) שנסחרות בבורסת ניו יורק. הן נחשבו למניות סולידיות ויציבות של "קנה והחזק לנצח" מה שהוביל לנהירה של משקיעים ורצף עליות שגרם להתרחבות משמעותית של המכפילים (מעל 50 בממוצע). לאחר מכן, כדרכן של בועות, הן התרסקו בשנות השמונים (או שלא. זוהי מחלוקת היסטורית שלא ניכנס אליה כעת שכוללת את השאלה מהן אותן חמישים מניות והאם באמת הן התרסקו או רק הציגו ביצועי חסר ביחס לשוק - נושא לכמה מחקרים אקדמיים ואחרים). הטור הזה לא עוסק כלל במניות אלו ובתופעה הנ"ל, אלא רק במדד ההודי הקרוי בשם זהה.

 

היסטוריה, קריטריונים ומדדים נוספים

המדד הושק באפריל 1996 על ידי חברת NSE ונחשב למדד המרכזי בשוק ההודי. משקל המניות במדד נקבע לפי ערך השוק של המניות החופשיות. המדד עובר איזון ובחינה פעמיים בשנה. המניות העומדות בקריטריונים נבחרות על ידי חברי וועדה מקצועית. המדד מכסה 13 סקטורים המשקפים את הכלכלה ההודית ומציע חשיפה טובה למדי לשוק המתפתח והצומח של הענקית האסייתית.

הדומיננטיות של המדד בהודו ירדה מעט בשנים האחרונות עם השקתם של מדדים סקטוריאליים (הבנקים, IT וכו') וכן מדד ניפטי ג'וניור – עם 50 החברות שמגיעות אחרי הניפטי 50 מבחינת שווי שוק המניות החופשיות, שמהוות את המאגר ממנו מצטרפים בסופו של דבר לניפטי 50. למרות הירידה בדומיננטיות עדיין מדובר במדד הפופולרי ביותר במדינה. 

מדד נוסף שעוקב אחר השוק ההודי הוא מדד הסנסקס שכולל 30 מניות גדולות שנסחרות בבורסת בומבי, והוא וותיק יותר מהניפטי.

 

הכלכלה ההודית

הודו נכללת במה שמכונה "שווקים מתפתחים", ונחשבת לאחת הגדולות והחשובות שבהם. היא שייכת גם למדינות ה-"BRIC" – ברזיל, רוסיה, הודו וסין. המונח נוצר לראשונה על ידי בנק ההשקעות גולדמן זאקס כתיאור לארבע כלכלות מתפתחות בעלות פוטנציאל כלכלי גדול. לאחר מכן המדינות הללו, בתוספת דרום אפריקה ייסדו ארגון כלכלי – BRICS שמנסה לייצר אלטרנטיבה להגמוניה האמריקאית והמערבית בכלכלה העולמית. לארגון זה הצטרפו מדינות נוספות כמו דרום אפריקה, איראן ואיחוד האמירויות ועוד.

בניגוד לרבות מהמדינות המוזכרות לעיל, בהודו יש דמוקרטיה יחסית מתפקדת (אם כי עדיין ישנה שחיתות ובעיות כלכליות וסוציאליות רבות). היא גם מצליחה לשמור על צמיחה גבוהה גם כשסין מדשדשת (שלא לדבר על רוסיה). ניתן לומר שבמבחן הזמן היא זו שהצליחה לממש את הפוטנציאל שלה בצורה הטובה ביותר מבין מדינות ה-BRIC, כפי שניתן לראות בנתוני הצמיחה. הכלכלה ההודית צמחה ב-7.2%, 7% ו-9.05% בשנים 2023, 2022 ו- 2021 בהתאמה. בשנת הקורונה התכווצה הכלכלה ההודית ב-5.83% אבל לפני כן שיעורי הצמיחה היו: 4.2%, 6.45%, 6.8%, 8.26% ו-8%. כרגע זו הכלכלה הגדולה היחידה שצומחת בקצב כזה ללא מתחרים, והדבר בא לידי ביטוי גם בשוק המניות.

דבר נוסף ששונה בהודו מסין וגם מרוב המדינות המערביות זה שלא הפסיקו לעשות שם ילדים. השנה עקפה הודו את סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם. זה כמובן יוצר אתגרים גדולים מאד לממשלה ולכלכלה במסע למיגור העוני ולהנחלת הקידמה והרווחה, אך גם מהווה פוטנציאל לא מבוטל, עם כוח אדם שברובו דובר אנגלית ברמה גבוהה, ומעמד ביניים מתרחב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הכלכלה ההודית נוהלה בסגנון סובייטי ריכוזי עד שנת 1991. בעקבות משבר פיננסי עברה המדינה לניהול ליברלי יותר שהזניק את הכלכלה והוציא חלקים נרחבים מהאוכלוסייה מהעוני. ההתרחבות העקבית של הכלכלה מתבססת על צמיחת מעמד הביניים ועל ייצור וייצוא, בתוספת לסקטור ממשלתי גדול יחסית. כ-70% מהתוצר מגיע מצריכה מקומית, כ-50% מסקטור השירותים. למרות הצמיחה המרשימה לכלכלה יש עוד הרבה לאן להתפתח שכן חלקים נרחבים מהמדינה עדיין זקוקים באופן נואש לשיפור בתשתיות ולמודרניזציה. הצמיחה והצריכה המקומית מושכות להודו השקעות זרות בהיקפים גדולים, בין השאר לשוק המניות המקומי, ובעיקר למדד ה-NIFTY.

 

שוק אופציות תוסס, שלא לומר מופרע

החוזים העתידיים על הניפטי 50 הם החוזים הנסחרים ביותר בעולם. הוול סטריט ג'ורנל פרסם השבוע שהשוק ההודי מהווה קרוב ל-80% מכלל האופציות והחוזים העתידיים בכל העולם, במה שנראה כסוג של בועת טירוף ספקולטיבית. מספר החוזים הנסחרים הגיע ל-84.3 מיליארד בשנה שעברה, זינוק של 153% לעומת שנת 2022.

 

ההודים, אם כן, מטורפים על אופציות, אבל לא עושים זאת בהצלחה מרובה. 90% מהסוחרים באופציות מפסידים את כספם במסחר הזה, שרובו לטווח קצר מאד. מי שכן מרוויח הם כמובן הברוקרים ובורסות המסחר. מי הם הסוחרים הלא מוצלחים שמנדבים את כספם לברוקרים? בדומה למה שהתפתח בארצות הברית סביב אפליקציית רובין הוד, מדובר בדור צעיר של סוחרים, בלי הרבה כסף וידע, אבל אם גישה לאינטרנט ולאפליקציות מסחר, והרבה השפעה מ"מצליחני" טיק טוק או רשתות חברתיות אחרות, כמו גם תחושת FOMO משוק המניות השורי שאפיין את הודו בשנים האחרונות, שמנסים להשיג כסף מהיר בעזרת מסחר תזזיתי וספקולטיבי עם סכומים התחלתיים קטנים, שבעזרת האופציות והחוזים העתידיים הממונפים אמורים לאפשר רווחים גבוהים יחסית לסכום המושקע.

בפועל, כאמור, הם בעיקר מפסידים. על פי נתוני הבורסה ההודית, ההפסד הממוצע לסוחר בשנה שהסתיימה במרץ היה כ-110 אלף רופי, בערך משכורת שנתית ממוצעת במדינה. להערכת גורמים בשוק ההון המקומי התופעה לא מהווה סיכון על יציבות שוק ההון ההודי, אבל וודאי שהיא אינה רצויה, והרשויות מנסות להתמודד איתה, בעיקר בעזרת הסברה.

 

מניות וסקטורים מרכזיים

המניות הגדולות במדד הם HDFC Bank שמהווה 10.97% מהמדד, Reliance Industries עם 10.28%, ICICI Bank עם 7.68% ו-Infosys עם 6.22%.

חברת Infosys היא ענקית טכנולוגיה המספקת שירותי ייעוץ עסקי, מידע טכנולוגי ושירותי אאוטסורסינג בין השאר.

חברת Reliance היא קונגלומרט ששולח ידו לכל עבר – אנרגיה, מוצרים כימיים, תקשורת המונים ובידור, קמעונאות, שירותי תקשורת ועוד. למרות הפריסה הרחבה היא אפילו היא לא הקונגלומרט הגדול בהודו כפי שנראה בהמשך. עסקי הליבה קשורים לאנרגיה ומוצרים כימיים. שמה נקשר בעבר בשחיתויות.

השם אולי המוכר ביותר מחוץ להודו, חברת טאטא, נעדר מרשימת ארבע המובילות, אבל מופיע במדד לא פחות מ-4 פעמים שכן החברה האם, טאטא גרופ, לא נסחרת בבורסה באופן ישיר, אך מנפיקה רבות מהחברות שבשליטתה. ישנן 29 חברות ציבוריות שונות שנשלטות על ידי קבוצת טאטא, עם שווי שוק כולל של מעל 380 מיליארד דולר. קבוצת טאטא עצמה שווה הרבה יותר, שכן הסכום הזה לא כולל את העסקים הפרטיים של הקבוצה. גם שמה של טאטא נקשר בעבר לא פעם בשערוריות ושחיתויות, והיא מופיעה אפילו בתיקי האלפים אצלנו בארץ.

בעשיריה הראשונה ישנם עוד שני בנקים. לא נופתע אם כן לראות שסקטור השירותים הפיננסים תופס 32.48% מהמדד, והרבה מאחוריו מידע טכנולוגי (IT) עם 14.46%, ולאחר מכן תעשיית האנרגיה – 12.99%.

 

ביצועים

השוק ההודי ומדד הניפטי נהנים מראלי מתמשך כבר 8 שנים. גם שנת 2024 מתנהלת עד כה בצורה טובה (אם כי פחות מארצות הברית). לא תמיד הביצועים הם המובילים בעולם, אך הודו הייתה אחד המקומות הטובים ביותר בעולם מבחינת השקעות בשנים האחרונות. מאז שנת 2000 נרשמו רק 5 שנים עם תשואה שלילית – 2000, 2001, 2008 ו-2015. השנה הגרועה ביותר עבור המדד הייתה שנת 2008 עם התרסקות של 51.79% והשנה הטובה ביותר הייתה 2003 עם זינוק של 71.9%.

 

 

 

 

כפי שניתן לראות בטבלה הניפטי היה אחד המדדים הבודדים בעולם שלא ירד בשנת 2022. בשנים הטובות הוא בדרך כלל עלה פחות מה-SP500 אבל בשנים הרעות הוא בדרך כלל מצליח יותר, כך לפחות היה בשנים האחרונות. הממוצע בחמש השנים האחרונות הוא 15.03% - מעל רוב המדדים האחרים (יחד עם זאת תמיד יש להביא בחשבון את שערי החליפין של המטבעות).

נכון לסוף פברואר 2024 מניות המדד נסחרות במכפיל 22.7 ותשואת הדיבידנד עומדת על 1.22%.

 

מכשירי השקעה

כ-16 תעודות  סל ברחבי העולם (כולל ישראל) עוקבות אחר המדד ועוד רבות אחרות בהודו.

בארצות הברית ניתן למצוא את iShares India 50 ETF (סימול: INDY)). היא גובה 0.89% דמי ניהול.

Xtrackers Nifty 50 Swap UCITS ETF 1C היא קרן אירופאית שגובה 0.85% דמי ניהול

 

בישראל יש את קסם NIFTY 50 (!)(4D) ETF שגובה 0.8% דמי ניהול.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שובל 15/03/2024 23:06
    הגב לתגובה זו
    תמיד עושים כתבה של המלצת השקעה אחרי שהכל המריא לשחקים אז מה החוכמה בזה אם אתם גאונים נראה אותכם כותבים את ההמלצות לפני ההמראה
  • 6.
    אבי 15/03/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
    קסם msci india
  • 5.
    דוד 15/03/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    השוואה למדד היא לא מטופשת, כי כל השקעה נמדדת מול האלטרנטיבה. אם האינדקס נותן לי יותר מקרן מנוהלת למה לשלם יותר דמי ניהול?
  • 4.
    לרון 15/03/2024 09:47
    הגב לתגובה זו
    אין תוכנית חיסכון "צמודה למדדי ני"ע"
  • 3.
    לרון 15/03/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    מדד מניות צריכה לעבור מן העולם,החשוב שארויח יותר ממדד המחירים לצרכן ,זה מדד ההשוואה!
  • 2.
    לרון 15/03/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    לא מהיום,התוצאה ...נו נו לא כזו מציאה,וכשכולם ממליצים היגיע זמן ירידה,ולא לשכוח הודו" ידעה" לרדת 18% ביום מסחר אחד!
  • 1.
    קשקש 15/03/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
    התעשיה ההודית מנצלת כוח עבודה זול וללא מיכון ראוי כמו לפני כמה דורות .
  • דעה 15/03/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
    השוק הסין זול מכל שוק בפער אדיר, ניתן לבדוק ע"י שווי הרווחים בחברות ערך שזולות מכל מקום בעולם, בהודו הם הכי יקרות. נכון שהודו הולכת לעשור מהסרטים אבל כל זה מגולם, גם ההפך. מדינה מתערבת שיש דסקאוט אדיר בשוק כמו סאב פריים, וכמו בסין כיום. אין זה מעיד על העתיד.... של ערך המדדים, גם מטבע כפול מדד זה ההשוואה הראלית. והלוואי שהודו תהפוך למעצמת על היא איתנו במפת האינטרסים, בניגוד. אבל השוק התנהג בשני המצבים במצבי קיצון. זו דעתי ואין זו המלצה להשקעה או אי השקעה.
  • לרון 16/03/2024 07:03
    הייתי משקיע,אמנם לא הרבה,בצפון קוריאה ברכבת שם המסיעה את כבודו
  • לרון 16/03/2024 07:01
    סין ורוסיה היו זולים לפני חזרת הקומוניזם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.