הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

סגן יו"ר הפד צופה: הורדות ריבית ונחיתה רכה לכלכלה בדרך

"העובדה ששיעורי האבטלה והפיטורים נותרו נמוכים בשנה האחרונה על רקע דיסאינפלציה מעידה על כך שקיים נתיב להשבת יציבות המחירים ללא עלייה משמעותית באבטלה שליוותה לעיתים קרובות מחזורי הידוק משמעותיים"
אדיר בן עמי | (6)

פיליפ ג'פרסון, סגן יו"ר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב צופה נחיתה רכה לכלכלת ארה"ב וכי המהלך הבא של הפד יהיה הורדת ריבית. בדומה ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, ג'פרסון מציין כי עיתוי הורדות הריבית תלוי בהתקדמות בהפחתת קצב האינפלציה. 

"נכון לפגישתנו האחרונה בינואר, עמיתיי ל-FOMC ואני מאמינים כי הריבית הגיעה לשיא עבור מחזור ההידוק הנוכחי וכי במידה והכלכלה תתפתח באופן רחב כצפוי, סביר להניח שיהיה נכון להתחיל להקל במדיניות בשלב מסוים השנה", אמר סגן יו"ר מועצת הנגידים. 

פיליפ ג'פרסון, סגן יו"ר מועצת הנגידים 

ג'פרסון סיפק הערכה אופטימית לגבי התחזית הכלכלית וציין כי הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי הריאלי של ארה"ב הייתה חזקה באופן מפתיע בשנת 2023. ג'פרסון אמר כי הוא מצפה לצמיחה איטית יותר השנה, אך עם סיכונים כלפי מעלה המונעים מהוצאות הצרכנים. נגיד הפד ייחס את החוסן הזה לאופטימיות הצרכנים לגבי ההכנסות העתידיות שלהם ו"צריכה חברתית", שהוערכה בחסר על ידי מודלים שלוקחים בחשבון רק עושר והכנסה של משק הבית. 

בנוגע לשוק העבודה, ג'פרסון הצביע על שוק הדוק אך מתון, המאופיין בירידה לאחרונה במספר המשרות הפנויות אך גיוס עובדים חזק ושיעור אבטלה של 3.7% בלבד, קרוב לשפל ההיסטורי. האינפלציה עדיין נמצאת בדרך ליעד ה-2% של הפד, אך עדיין גבוהה מדי, אמר הנגיד. עיקר ההתמתנות הייתה במחירי מוצרי הליבה, בעוד עליות המחירים בשירותי הליבה הציגו גם הן האטה, אך לא באותה מידה. התקררות מתמשכת בשוק העבודה צפויה לסייע בהורדת אינפלציית השירותים. 

"העובדה ששיעורי האבטלה והפיטורים נותרו נמוכים בשנה האחרונה על רקע דיסאינפלציה מעידה על כך שקיים נתיב להשבת יציבות המחירים ללא עלייה משמעותית באבטלה שליוותה לעיתים קרובות מחזורי הידוק משמעותיים", אמר ג'פרסון. 

סגן יו"ר מועצת הנגידים של הפד מעריך כי אם המגמות הכלכליות יימשכו, בקרוב יגיע הזמן שהפד יעבור למדיניות פחות מגבילה. ג'פרסון נמנע מלפרט את העיתוי הפוטנציאלי להתחלת הורדות הריבית, אך הבטיח "לבחון את מכלול הנתונים הנכנסים בהערכת התחזית הכלכלית והסיכונים הנלווים לתחזית ולבחירת העתיד המתאים ביותר למדיניות המוניטרית". 

מה יכול להשפיע על מדיניות הפד?

ג'פרסון ציין מספר אזורים של חוסר וודאות שעלולים להשפיע על מדיניות הפד בשני הכיוונים. "ראשית, ההוצאות הצרכניות עשויות להיות עמידות אפילו יותר ממה שאני מצפה כרגע, מה שעלול לגרום להפסקת הירידה באינפלציה", אמר הנגיד. "שנית, התעסוקה עלולה להיחלש ככל שהגורמים התומכים בצמיחה כלכלית נעלמים. שלישית, הסיכונים הגיאופוליטיים עלולים להישאר גבוהים, ולהרחבת הסכסוך במזרח התיכון עלולות להיות השפעות גדולות על מחירי הסחורות, כמו נפט ועל השווקים הפיננסיים העולמיים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ילדי ישראל 24/02/2024 00:27
    הגב לתגובה זו
    אנו נמצאים באינפלציה יורדת באיטיות. יעד אינפלציה קטן מ2%לשנה עדיין רחוק. רמות התעסוקה ועליית השכר יכולים להחזיר את האינפלציה למסלול עולה.
  • 5.
    מנהל השקעות ותיק 23/02/2024 07:40
    הגב לתגובה זו
    עקום התשואות בשיא היה הכי מהופך שהיה ב40-50 שנים אחרונות, הקיטון בכמות הכסף היא הכי חדה בהיסטוריה מלבד 1929. אמנם ממשלת ארה"ב מוציאה כסף ומגדילה גרעון כאילו אנחנו כבר במיתון כבד ומלחמת עולם שלישית וזה דוחה את הקץ, אבל מיתון הוא שאלה של זמן בלבד.
  • 4.
    ילדי ישראל 23/02/2024 00:48
    הגב לתגובה זו
    לא תהייה ירידה מהירה באינפלציה, עקב תהליך דה גלובליזציה, עליית חומרי הגלם , מלחמות , מנגד יש קיטון באוכלוסיית סין , יפן , אירופה , רוסיה .
  • 3.
    על פי דעתי הריבית תעשה נסיגה אך לא אמרה את המילה האחר.. (ל"ת)
    דש 22/02/2024 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חם לוהט רותח בוםםםם (ל"ת)
    דש 22/02/2024 22:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יפה 22/02/2024 20:19
    הגב לתגובה זו
    במקום לדבר בעצמך,הרי סיכון יש למיתון גם פסיכולוגי כמו "איראן" חוטי תפירה"" ""
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.