יפאורה משקאות קלים
צילום: מצגת החברה

מנכ"ל יפאורה נחקר במשרדי רשות התחרות

החקירה של רשות התחרות נגד חברות ובכירים במשק נמשכת, כאשר מוקדם יותר היום נחקר מנכ"ל חברת המשקאות, דורון גלזר. עד כה נחקרו בפרשה ראשי שטראוס, שסטוביץ, דיפלומט, ויליפוד, יוניליוור וכן מנכ"לי רשתות שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי ואושר עד
אדיר בן עמי | (1)

מנכ"ל חברת המשקאות יפאורה, דורון גלזר, נחקר היום במשרדי רשות התחרות בהמשך לחקירת הרשות בפרשת תיאום המחירים נגד ענקיות המזון. הרשות כבר חקרה לפני שבעה חודשים את רוני גת, יו"ר יפאורה - שכיהן כמנכ"ל החברה טרם מינויו של גלזר.

בשבוע שעבר נחקרו גם יושב הראש של חברת ויליפוד צביקה וליגר, בגין עבירת ניסיון להסדר כובל, כאשר החברה קיבלה גם זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום. עד כה נחקרו בפרשה ראשי שטראוס, שסטוביץ, דיפלומט, ויליפוד, יוניליוור וכן מנכ"לי רשתות שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי ואושר עד. החקירה הניבה בינתיים שני כתבי חשדות נגד ויליפוד ושטראוס. שטראוס עברה בחודש שעבר שימוע לפני הגשת כתב האישום. 

כבר בחודש אוגוסט של שנה שעברה רשות התחרות הודיעה לשטראוס על כוונתה להגיש כתב אישום נגד החברה, וכי עומדת בפניהם האפשרות להעלות את טיעוניהם במסגרת הליך שימוע בטרם הגשת כתב אישום. ההודעה בדבר השימוע באה בעקבות חקירה שניהלה מחלקת החקירות ברשות התחרות ביחס לחשדות לעבירות של ביצוע הסדרים כובלים בניגוד לחוק התחרות באמצעות התבטאויות פומביות.

 

כתב החשדות מתייחס לכך שתחום אספקת, שיווק והפצת מוצרי המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, ומספר מצומצם של ספקים בעלי נתח שוק גדול שולטים בחלקו הניכר, וכן למעמדה של שטראוס כאחת מספקיות המזון הגדולות בישראל וכבעלת מונופולים בענפים שונים בתחום המזון. 

על פי כתב החשדות, שטראוס, שהינה חברה ציבורית, פרסמה במאי 2021 את הדו"ח הרבעוני הראשון לשנה זו, במסגרתו הודיעה כי לאור העליות במחירי חלק מחומרי הגלם ובמחירי התובלה הימית, היא נערכת לאפשרויות שונות, ובמקרים מסוימים תבחן עדכון מחירי מכירה. במקביל לפרסום הדו"ח שטראוס פרסמה גם הודעה לעיתונות, במסגרתה הודיעה כי היא עוקבת אחר השפעות עליית מחירי התשומות ובוחנת תכניות ודרכי פעולה, לרבות מדיניות המחרה. לכך נלוו מסרים פומביים נוספים במסגרתם הודיעה שטראוס כי היא בוחנת לעומק העלאת מחירים וטרם קיבלה החלטה. מסרים פומביים אלו הועברו על אף שלא התקיים בחברה דיון של ממש בצעד של העלאת מחירים, ועל אף שלשיטת שטראוס היה מדובר באפשרות זניחה ושולית מבחינת השפעתה על שטראוס בישראל לעומת תכניות עסקיות אחרות. 

רשות התחרות פתחה בחקירה נגד חברות רבות ובכירים במשק כבר לפני כשנתיים, בחשד לתיאום מחירים ולהסדרים כובלים. החקירה ברשות הופרדה לשתי חקירות - אחת נערכה בחשד לתיאום בין ספקיות מזון שהתבטאו על העלאות מחירים, והחקירה השנייה נערכה נגד רשתות השיווק בחשד לתיאום העלאות מחירים. בנובמבר 2021 פשטו חוקרי הרשות על משרדי שופרסל ושטראוס וחקרו בכירים בשתי החברות. ביוני 2023 סיימה הרשות את החקירה בפרשה הגדולה של תיאום המחירים נגד ענקיות המזון, בהן ספקיות מזון ורשתות השיווק, אולם עדיין מבוצעות השלמות חקירות. כחודשיים לפני כן, הסתיימה גם החקירה נגד רשתות השיווק שנחקרו בפרשה, והתיק הועבר לקבלת החלטה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חני ש 21/02/2024 05:01
    הגב לתגובה זו
    שחילקה את השוק לסוכנים שלה ןמסרבת למכור לאחרים
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.