קרנות נאמנות - מי צריך 2,298 קרנות?
רשות ני"ע מפרסמת לראשונה דוח על קרנות הנאמנות בישראל שמתאר את היקפי הקרנות ומלמד על החשיבות הגדולה של תעשיית הקרנות לציבור. שווי נכסי הציבור המנוהלים הגיע להיקף של כ-460 מיליארד שקל וצמח בשנת 2023 בכ-24% ביחס לשנה קודמת.
למרות האתגרים המורכבים שעמדו בפני המשק הישראלי בשנה החולפת, על רקע עליית הריבית והמלחמה המתמשכת, נרשם בשנת 2023 שיא של כל הזמנים בשווי הנכסים המנוהל בשוק קרנות הנאמנות. עם זאת, חלה תזוזה גדולה לקרנות כספיות שהן מכשיר סולידי במיוחד ששאב כספים גם מהפיקדונות בשל האטרקטיביות שלו. בניתוח של הנכסים המנוהלים שאינם קרנות כספיות, התמונה עדיין טובה יחסית, אבל לא מדובר על צמיחה של 24% בהיקף הנכסים אלא במספרים נמוכים משמעותית, ועדיין - זה הישג לתעשיית הקרנות.
2,298 קרנות - רובן מיותרות
על פי הדוח, נכון לסוף דצמבר 2023 פעלו בישראל 2,298 קרנות נאמנות, בשווי כולל של כ-456.3 מיליארד שקל – הנתון הגבוה אי-פעם בשוק. בשנת 2023 צמח שוק קרנות הנאמנות בכ-24% בהשוואה להיקפו בסוף דצמבר 2022, אז עמד על 368.3 מיליארד שקל. בסיכום שנתי הוסיף שוק קרנות הנאמנות לשוויו עוד 88 מיליארד שקל.
הכמות הגדולה של הקרנות היא אחת הבעיות הגדולות בתעשייה. מנהלי קרנות רבים נמצאים עם מספר קרנות רב באותה קטגוריה ופועלים בשיטת "מצליח". הם בוחרים בקרן אחת להיות אגרסיבים, בשנייה להיות ממוצעים בדומה לבנצ'מרק ובשלישית להיות הכי שמרניים. אחת מהקרנות תתפוס ותדורג בצמרת.
הצמרת היא ההצלחה. המודלים של הבנקים מכוונים את היועצים לבחור ללקוחות את הקרנות שבצמרת. אין הרבה חשיבה, יש דירוג. וכך גופים בינוניים שבזכות מספר קרנות רב בקטגוריה, מקבלים כסף מהציבור שלא בצדק.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
רשות ניירות ערך הפחיתה את מספר הקרנות לפני כשנתיים-שלוש, אבל יש מקום להפחתה הרבה יותר עמוקה. כמו כן, יש צורך להגדיר את הקטגוריות בצורה ברורה יותר ולאחד קטגוריות. המשקיע הפשוט לא רוצה ולא צריך לדעת שיש קרנות אג"ח בקטגוריה שקלית ל-2-3 שנים וקטגוריה אחרת ל-3-5 שנים. נכון, שאלו סוגי השקעות קצת שונים, אבל זו רזולציה לא מובנת למשקיע וגם לא ליועץ ההשקעות - הציפייה שמנהלי הקרנות יבחרו בתוך הרזולוציה של אגרות החוב האלו את מה שהם חושבים כנכון.
יש בעיות נוספות בתעשיית קרנות הנאמנות, אך מדובר באפיק ההשקעה המקובל והפופולארי ביותר למשקיעים לטווח קצר ובינוני.
מהדוח עולה עוד כי תנועת המשקיעים בישראל בשנה החולפת באו לידי ביטוי בעיקר במעבר בין אפיקי השקעה - מעבר כספים מקרנות אקטיביות לקרנות כספיות ולקרנות פאסיביות (קרנות מחקות פתוחות וקרנות סל). על פי ממצאי הדוח, לראשונה אי-פעם עבר שווי הנכסים המנוהל בקרנות פאסיביות, שהסתכם ב-200 מיליארד שקל בסוף 2023, את שווי הנכסים בקרנות אקטיביות מנוהלות, שהסתכם ב-148.2 מיליארד שקל (בנטרול קרנות כספיות). שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות הגיע בסוף 2023 לשיא כל הזמנים, כ-107.3 מיליארד שקל, לאחר צמיחה שנתית של 114%.
ברשות מציינים כי ענף קרנות הנאמנות מציע לציבור בישראל מגוון רחב מאוד של מוצרים, המאפשר למשקיעים לבצע התאמות בתיקי ההשקעות גם בתקופות מאתגרות כמו התקופה הנוכחית. מגוון זה בא לידי ביטוי למשל בנתוני הרכישות והמכירות שבוצעו בקרנות במהלך 2023.
בסיכום שנתי, בלטה הסטה של כספי המשקיעים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בישראל, שמהן נפדו בשנה החולפת כ-25 מיליארד שקל נטו, אל קרנות כספיות, שבהן גדל שווי הנכסים בכ-53.4 מיליארד שקל נטו. נוסף על כך, בחרו המשקיעים בשנת 2023 להשקיע יותר במניות ובאג"ח בחו"ל, ולשם כך הפנו כ-18 מיליארד שקל וכ-5 מיליארד שקל, בהתאמה, מקרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח בישראל אל קרנות נאמנות המשקיעות בשני אפיקים אלה.
- 4.רק קרנות וותיקות (ל"ת)כדורי 20/02/2024 10:51הגב לתגובה זו
- 3.יהושפט 20/02/2024 10:10הגב לתגובה זוהרשות לני"ע הגבילה את כמות הקרנות בכל קטגוריה דבר שצפוי היה לפגוע במנהלים הגדולים והגרועים. לכן המנהלים הגדולים והגרועים שכנעו את הרשות לפתוח עוד קטגוריות למרות הבדלים מביכים בין קטגוריה לקטגוריה. הרשות לא הבינה שעובדים עליה ואחרי הרפורמה להפחתת הקרנות יש יותר קרנות ממה שהיה לפני הרפורמה. פשוט יש לחייב את מנהלי הקרנות בכל פרסום של קרן לרשום מה הממוצע של התשואה של הקרנות שלהם וגם מה ממוצע של כל הקרנות בקטגוריה. ואז הבלוף שלהן יחשף. הם יסגרו לבד קרנות בגלל חוסר עניין לציבור
- 2.ג'וני 20/02/2024 10:05הגב לתגובה זובוחר מנהל קטן עם מספר קרנות קטן. והמנהל הזה חייב להיות טוב בכל הקרנות שהוא מנהל. לא בהכרח ראשון אבל בעשרייה המובילה
- 1.X 20/02/2024 09:43הגב לתגובה זוגם בבורסה של ת"א יש יותר מדדים מאשר מניות. מי צריך אותם
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
