רשות ני"ע מפרסמת לראשונה דוח על קרנות הנאמנות בישראל שמתאר את היקפי הקרנות ומלמד על החשיבות הגדולה של תעשיית הקרנות לציבור. שווי נכסי הציבור המנוהלים הגיע להיקף של כ-460 מיליארד שקל וצמח בשנת 2023 בכ-24% ביחס לשנה קודמת.

למרות האתגרים המורכבים שעמדו בפני המשק הישראלי בשנה החולפת, על רקע עליית הריבית והמלחמה המתמשכת, נרשם בשנת 2023 שיא של כל הזמנים בשווי הנכסים המנוהל בשוק קרנות הנאמנות. עם זאת, חלה תזוזה גדולה לקרנות כספיות שהן מכשיר סולידי במיוחד ששאב כספים גם מהפיקדונות בשל האטרקטיביות שלו. בניתוח של הנכסים המנוהלים שאינם קרנות כספיות, התמונה עדיין טובה יחסית, אבל לא מדובר על צמיחה של 24% בהיקף הנכסים אלא במספרים נמוכים משמעותית, ועדיין - זה הישג לתעשיית הקרנות. 

• יו"ר רשות ני"ע על יישום חוק התשלומים: "אנו בפתחו של מפץ גדול"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2,298 קרנות - רובן מיותרות

הכמות הגדולה של הקרנות היא אחת הבעיות הגדולות בתעשייה. מנהלי קרנות רבים נמצאים עם מספר קרנות רב באותה קטגוריה ופועלים בשיטת "מצליח". הם בוחרים בקרן אחת להיות אגרסיבים, בשנייה להיות ממוצעים בדומה לבנצ'מרק ובשלישית להיות הכי שמרניים. אחת מהקרנות תתפוס ותדורג בצמרת. 

הצמרת היא ההצלחה. המודלים של הבנקים מכוונים את היועצים לבחור ללקוחות את הקרנות שבצמרת. אין הרבה חשיבה, יש דירוג. וכך גופים בינוניים שבזכות מספר קרנות רב בקטגוריה, מקבלים כסף מהציבור שלא בצדק.

• רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים

רשות ניירות ערך הפחיתה את מספר הקרנות לפני כשנתיים-שלוש, אבל יש מקום להפחתה הרבה יותר עמוקה. כמו כן, יש צורך להגדיר את הקטגוריות בצורה ברורה יותר ולאחד קטגוריות. המשקיע הפשוט לא רוצה ולא צריך לדעת שיש קרנות אג"ח בקטגוריה שקלית ל-2-3 שנים וקטגוריה אחרת ל-3-5 שנים. נכון, שאלו סוגי השקעות קצת שונים, אבל זו רזולציה לא מובנת למשקיע וגם לא ליועץ ההשקעות - הציפייה שמנהלי הקרנות יבחרו בתוך הרזולוציה של אגרות החוב האלו את מה שהם חושבים כנכון.

 יש בעיות נוספות בתעשיית קרנות הנאמנות, אך מדובר באפיק ההשקעה המקובל והפופולארי ביותר למשקיעים לטווח קצר ובינוני. 

מהדוח עולה עוד כי תנועת המשקיעים בישראל בשנה החולפת באו לידי ביטוי בעיקר במעבר בין אפיקי השקעה - מעבר כספים מקרנות אקטיביות לקרנות כספיות ולקרנות פאסיביות (קרנות מחקות פתוחות וקרנות סל). על פי ממצאי הדוח, לראשונה אי-פעם עבר שווי הנכסים המנוהל בקרנות פאסיביות, שהסתכם ב-200 מיליארד שקל בסוף 2023, את שווי הנכסים בקרנות אקטיביות מנוהלות, שהסתכם ב-148.2 מיליארד שקל (בנטרול קרנות כספיות). שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות הגיע בסוף 2023 לשיא כל הזמנים, כ-107.3 מיליארד שקל, לאחר צמיחה שנתית של 114%.

ברשות מציינים כי ענף קרנות הנאמנות מציע לציבור בישראל מגוון רחב מאוד של מוצרים, המאפשר למשקיעים לבצע התאמות בתיקי ההשקעות גם בתקופות מאתגרות כמו התקופה הנוכחית. מגוון זה בא לידי ביטוי למשל בנתוני הרכישות והמכירות שבוצעו בקרנות במהלך 2023.

בסיכום שנתי, בלטה הסטה של כספי המשקיעים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בישראל, שמהן נפדו בשנה החולפת כ-25 מיליארד שקל נטו, אל קרנות כספיות, שבהן גדל שווי הנכסים בכ-53.4 מיליארד שקל נטו. נוסף על כך, בחרו המשקיעים בשנת 2023 להשקיע יותר במניות ובאג"ח בחו"ל, ולשם כך הפנו כ-18 מיליארד שקל וכ-5 מיליארד שקל, בהתאמה, מקרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח בישראל אל קרנות נאמנות המשקיעות בשני אפיקים אלה.