"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם - אלא פועלות לצדם"
"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם, אלא פועלות לצדם". כך אמר היום רו”ח דורון ספיר, יו”ר דירקטוריון פעיל מיכמן מימון. הוא דיבר בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, על אשראי חוץ בנקאי, אתגרים והזדמנויות.
ספיר בוועידה (שלומי יוסף)
לדבריו, "דמיינו לעצמכם עולם – כמו ששר שלמה ארצי, שבו יש מערכת בנקאות בישראל שמותאמת רק לעסקים. כמה כאב ראש אפשר היה למנוע מבעלי עסקים אם היתה מערכת כזו, שממוקדת, תגובתית, זריזה ואישית. שהנגישות אליה תהיה הרבה יותר קלה.
"אני מאמין שכמו בעולם, גם אצלנו הפתרון קורם עור וגידים. אני מאמין שתעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים, על בסיס הבנה מהירה של צרכים, תגובה וגמישות. המערכת הבנקאית בארץ טובה מאוד. מצד שני, היא ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מידי. קצת כמו נושאת מטוסים גדולה - זריזה פחות וגמישה פחות, והנגישות אליה מאתגרת.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספיר טוען כי שוק האשראי בישראל כיום הוא בהיקף של 1.6 טריליון שקל: "80% ממנו מכוסה על ידי הבנקים, ו-16% מוסדיים. האחרונים נותנים אשראי, אבל לעסקים גדולים ובמחמים ארוכים, הם פחות מתמקדים בעסקים בינונים וקטנים. שוק האשראי החוץ-בנקאי מכסה פחות מ-2% מסך שוק האשראי בארץ.
"יש פוטנציאל גדול של התעשייה בישראל. 36% מהאשראי בבריטניה לחברות קטנות ובינוניות מגיע מספקים חוץ-בנקאיים. בארה"ב 45% מהעסקים פונים לאפיק הזה. הדומיננטיות של השחקנים האלה מאפשרת להציע מגוון פתרונות לטובת העסקים.
"איך נראה שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל? אתייחס לחברות הציבורית השקופות. השוק עשה קפיצת מדרגה, אולי בזכות הרגולציה. הקמה של רשות הון כגוף עצמי והכפפת נותני שירותים לפיקוחה עודדו תחרות, שירות וחדשנות טכנולוגית. החברות הציבוריות האלה עובדות עם הבורסה וכפופות לרגולציה של רשות שוק ההון, אז הן רגולטוריות מאוד. יש לחברות האלה תשואות יותר מ-20%, אבל בגלל סנטינמנט שלילי של התעשייה באמצע 2022 - החברות נסחרות במכפיל 5 בממוצע.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
"כיום אני יו"ר מיכמן. הצטרפתי אליה ב-2020 אחרי שחברתי למנכ"ל והבעלים, יניב ביטון. הנפקנו ב-2021 כדי להיות חברה ציבורית. מיכמן עוסקת באשראי ישיר לעסקים. לא עוסקים במגורים ולא קונים נכס לטווח ארוך, אלא נותנים אשראי ליזמים שנותנים לנו בטוחות קשיחות. נותנים אשראי להון חוזר במח"מים קצרים, בהתאמה לצורכי לקוחות. אנו מנסים לשמור על נזילות גבוה. והמח"מים קצרים כדי להגיב במהירות לשוק.
"גם גופים עסקים צריכים יכולת להיו מפוזרים מבחינת מקורות המימון. יש לנו שתי סדרות אג"ח שהנפקנו, וגם הון עצמי. יש גוף מוסדי משמעותי שהעמיד לנו חוב בכיר, ותאגידים פיננסיים נוספים שאנו נעזרים בהם ליצירת מקורות.
"מבחינת התנאים להצלחה, הבנו שאנו רוצים לנהל מיליארדי שקלים ולהיות מובילים בשוק האשראי. לשם כך צריך לבנות בסיס של ממשל תאגידי יציב; מערך פנימי של ייעוץ משפטי, ציות וניהול סיכונים; מערך כספי שמבוקר על ידי פירמות רואי חשבון מובילות; להשקיע בבניית תהליכים דיגיטליים ותהליכי חיתום; ולשמור על קשר רציף עם משקיעים וגורמים חיצוניים.
"התעשיה הפיננסית היא חלק מהכלכלה. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, והכלכלה לא אוהבת את זה. זה מחייב רמת נגישות גבוהה. יש סנטימנט שלילי לא מוצדק. חלק מהתעשיות לא עומד ברגולציה, אבל זה מטייב ומשאיר את הגופים הטובים יותר.
"לגבי יכולת ההתמודדות עם המערכת הבנקאית, שהיא גדולה מאוד, חזקה ודומיננטית – צריך לחזק את ההבנה שאנחנו לא באים להתחרות בה, אלא לפעול לצדה. שהמשק צריך גוף כמונט גם כשיש מערכת בנקאית חזקה".
בהמשך הוסיף ספיר כי יש מקום לגידול משמעותי של נתח האשראי החוץ-בנקאי, מה שלטענתו יגביר תחרות. "בשילוב פתרונות ייחודיים, הוא יוסיף ערך לעולם העסקי, הפינטק. חברות הפינטק הן זריזות וקלות. הייתי פעמים בוועדות הכנסת, ואני רוצה לעזור לתעשיה לקבל מקורות עצמאיים לאשראי, ואולי להשתתך במכרזים מוניטריים של בנק ישראל. זה יגרום ליציבות וזה יגולגול לטובת הלקוחות שלנו", אמר.
- 2.אין כסף 18/02/2024 00:09הגב לתגובה זואיזה תחרות חחח הצחקתם הכל כבר לא רלוונטי בכל מקרה אחרי שלוקחים הלוואה בבנק וכבר אי אפשר יותר לוקחים באשראי ... ואז הפקידה בבנק שמרוויחה רבע ממך אומרת זה לא טוב כל ההלוואות האלו...
- 1.רן 15/02/2024 08:53הגב לתגובה זובין הגבוהים בעולם. 15 שנה של שלטון מושחת.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
