ups
צילום: טוויטר

מניית UPS נופלת ב-8% - הרווחים ירדו, תשחרר 12,000 עובדים

החברה רשמה לרבעון האחרון רווח תפעולי של 2.5 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.47 דולר על הכנסות של 24.9 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח תפעולי של 2.8 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.44 דולר עם הכנסות של 25.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה UPS משלוחים

ענקית המשלוחים UPS UNITED PARCEL SERVICE פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ורשמה רווח תפעולי חלש מהצפוי. גם התחזית ל-2024 לא תרמה, כאשר החברה הודיעה כי תפטר 12,000 עובדים בניסיון להשתלט על ההוצאות. 

החברה רשמה לרבעון האחרון רווח תפעולי של 2.5 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.47 דולר על הכנסות של 24.9 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח תפעולי של 2.8 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.44 דולר על הכנסות של 25.4 מיליארד דולר. לפני שנה חברת המשלוחים דיווחה על רווח תפעולי של 3.2 מיליארד דולר ורווח למניה של 3.62 דולר ממכירות של 27 מיליארד דולר. בין הסיבות להאטה: נפחים נמוכים יותר בעקבות המצב הכלכלי המאתגר, בנוסף למשא ומתן עם איגוד העובדים שגרם לעסקים לעזוב את UPS בכדי להימנע משביתה אפשרית. 

הנפחים בארה"ב ירדו ב-7.4% משנה לשנה ברבעון הרביעי, בעוד הנפחים בשוק הבינלאומי ירדו ב-8.3%. בעוד UPS הצליחה להימנע משביתה של איגוד העובדים Teamsters, עסקת העבודה החדשה יצרה בעיה נוספת: העובדים קיבלו העלאות שכר משמעותיות בכדי לקזז את האינפלציה הגבוהה בשנים האחרונות. חברת המשלוחים לא מסוגלת להעלות את המחירים בבת אחת על מנת לקזז את העלויות הגבוהות ומתכננת להעלות מחירים לאורך זמן, מה שצפוי לבסוף להחזיר את שולי הרווח לרמות הגבוהות יותר. 

"2023 הייתה שנה ייחודית וקשה ולאורך כל זה נשארנו ממוקדים בשליטה במה שאנחנו יכולים לשלוט, נשארנו עם האסטרטגיה שלנו וחיזקנו את הבסיס שלנו על מנת להיות מוכנים לצמיחה עתידית", אמרה מנכ"לית UPS קרול טומה. 

בשנת 2022 שולי הרווח התפעולי עמדו על כמעט 14%, לעומת זאת ב-2023 שולי הרווח עמדו על מתחת ל-11%. בוול-סטריט צופים כי שולי הרווח ישתפרו בערך ב-0.5 נקודת אחוז בשנה בממוצע במהלך שלושת השנים הבאות ויחזרו ל-12.5% עד 2026. לשנת 2024, ב-UPS צופים שולי רווח תפעולי של 10.3% עם רווח תפעולי של 9.6 מיליארד דולר ממכירות של 93.3 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לשולי רווח תפעולי של 11.3%, עם רווח תפעולי של 10.7 מיליארד דולר על הכנסות של 95.7 מיליארד דולר. 

UPS אמרה כי הצליחה להחזיר 60% מהעסקים שעזבו בעקבות החששות משביתת איגוד העובדים. בנוסף, בשנה שעברה אמזון היוותה לבדה 11.8% מהכנסות החברה, כאשר ענקית הקמעונאות פועלת בכדי לייצר שירות משלוחים משלה. הנהלת UPSהודיעה כי תפטר 12,000 עובדים על מנת לקצץ בעלויות של מיליארד דולר לשנה. האנליסט ברנשטיין דיוויד ורנון כינה את תחזית החברה "אומללה" ונתן דירוג קנייה למניית UPS עם מחיר יעד של 220 דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ענקית המשלוחים נסחרת לפי שווי של 124.6 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 16.2, זאת לאחר שמניית החברה ירדה 6.8% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 31/01/2024 05:05
    הגב לתגובה זו
    טוב זה אמצע הלילה בישראל אתם בטח גמורים. נחליק לכם...
  • 1.
    דבר לא יקרה ל-UPS אם תרד ל-84 $ (ל"ת)
    דש 30/01/2024 22:02
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.