כך השפיעה בריחת העובדים הזרים במלחמה על מחירי המזון
לצד הביקורת הרחבה על העלאת מחירי המזון, שנראית כמו תאוות בצע של חברות המזון משום שמחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו, חטיבת המחקר בבנק ישראל ביצעה ניתוח שמטרתו לבחון את השפעת המלחמה על המחירים בענף המזון. בצד הביקוש ניתחו את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע התייחס הבנק להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות וכן על כוח השוק.
השינוי בהוצאה על המזון במלחמה (נתונים: בנק ישראל)
המלחמה מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. התזכיר מתמקד בהשפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק ומתמקד בענף המזון שמשקלו במדד המחירים הוא כ-12%. לטענת הבנק, המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי.
על ההשפעה בענף המזון נכתב: "באופן כללי, איננו צופים שינוי משמעותי בגמישות הביקוש למוצרי מזון בתקופת המלחמה. גורמים מסוימים תורמים להקשחת הביקוש. הצטיידות במזון נתפסת כצורך קיומי, בין אם לצריכה ביתית ובין אם במטרה לצייד חיילי מילואים. בנוסף, הרכב הביקוש משתנה ונוספות לו אוכלוסיות הנוהגות בשגרה לאכול בחוץ, וכעת מחליפות פעילות זו בבישול ואכילה בבית. ככל שקבוצה זו כוללת צרכנים צעירים בעלי הכנסה גבוהה המתגוררים במרכזים אורבניים גדולים, הללו ירכשו מזון במכולות שכונתיות או בפורמטים יקרים אחרים, ויפגינו נכונות מוגבלת להשקיע זמן ומשאבים בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות".
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, נמצא כי קיימים גם גורמים הפועלים להגמשת הביקוש. "הסנטימנט הצרכני השלילי הכרוך בחשש מאובדן הכנסה יגרום לחלק ממשקי הבית להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות למתגי המזון המוכרים. בנוסף תאפשר היציאה לחל"ת או הירידה ברמת הפעילות העסקית לחלק ממשקי הבית להשקיע זמן רב יותר באיתור אלטרנטיבות כאלו", נכתב. "מנגד, צרכנים "חדשים" עשויים לגלות פחות אינרציה בהחלטות הרכישה ולגלות נכונות גוברת לנסות תחליפים זולים למותגי המזון היקרים".
עוד נכתב, כי המלחמה מביאה להסטה מסוימת של ביקוש למזון מן הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. חיילי המילואים אינם סועדים בבית, אך מנגד הממשלה נדרשת לספק להם מזון. העלייה בעצימות הפעילות של גופים ביטחוניים נוספים כגון משטרת ישראל תגרום אף היא לגידול בביקוש למזון דרך השוק המוסדי. "ביקוש זה צפוי להתחרות במידה מסוימת בביקוש בסקטור הפרטי, ולמתן לחץ לירידת מחירים בענף ככל שהביקוש הכולל למוצרי מזון (של הסקטור הפרטי והממשלה יחדיו) גדל", הובא בסקירה.
ומה קורה בצד ההיצע? השפעות המלחמה על מחירי התשומות וזמינותן ניכרות בענף זה לכל אורך שרשרת הערך. המלחמה הביאה לפגיעה ישירה ונרחבת בתוצרת החקלאית הטריה. מעבר לפגיעה בהיצע הפירות והירקות הטריים בשווקים (שאינם נכללים במדד מחירי המזון שנציג בהמשך), משתמעת גם פגיעה בקטגוריות מזון נוספות שפירות וירקות משמשים כתשומה ביצורן כגון ירקות קפואים ומזון משומר. היכולת לפצות על הירידה בזמינותם של ירקות טריים במקטע הקמעונאי באמצעות יבוא מטורקיה או ירדן למשל מוגבלת בין היתר בשל חשש הרשתות מחרם צרכני. יבוא של ירקות כתשומת יצור צפוי להיות פחות רגיש להיבט זה.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
"מרבית התוצרת החקלאית הטריה מיוצרת כאמור בישראל, למעט כל הדגנים והשמנים שמיובאים מחו"ל. ככל שהמלחמה תמשך והירידה בנפח התנועה הימית לישראל תתמיד עלולות מגבלות מלאי להכביד על מבנה העלויות של חברות רבות בענף המזון. יבוא מוצרי מזון מוגמרים לישראל מושפע אף הוא באופן דומה", נכתב. לפי הנתונים, 5 המועצות האזוריות בנגב המערבי אחראיות לרבע משטח גידולי השדה ולכשליש משטח גידול הירקות בישראל.
סיכום - כך השפיעה המלחמה על שוק המזון (בנק ישראל)
עוד נכתב, כי היצע העבודה בענף המזון נפגע כתוצאה מן המלחמה באופן משמעותי, ובחוליות מרובות. היצע העבודה בחקלאות סובל ממשבר חריף על רקע עזיבת עובדים זרים את הארץ. "למרות נכונות נרחבת בציבור להתנדב לעבודה בחקלאות, מרבית המתנדבים אינם ניחנים במיומנות או בכושר העבודה הנדרש לעבודה זו. בתחילת המלחמה העריך משרד החקלאות שקיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף והמדינה ניסתה להתמודד עם מחסור זה, בין היתר, באמצעות תכנית מענקים המתמרצת עבודה בחקלאות. במהלך הזמן שחלף מאז, מחסור זה הצטמצם משמעותית", נכתב.
עוד הובא, כי היצע העבודה במערכים הלוגיסטיים והתפעוליים של חברות המזון נפגע אף הוא כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, וכן ממיקומן של חלק מן הפעילויות בקרבת אזורי העימות. הפגיעה בהיצע העבודה לא פסחה גם על המקטע הקמעונאי, אם כי ישנן אינדיקציות להקלה משמעותית בפגיעה זו בשבועות האחרונים.
- 3.יואל 30/01/2024 15:17הגב לתגובה זוהפוליטיקאים המושחתים רוצים שתחשבו שזה פתאומיות שאנחנו אחת המדינות היקרות בעולם בכל תחום שתגעו.
- 2.אלן 30/01/2024 15:09הגב לתגובה זויאשים את המלחמה כהרגלו בקודש למרות שמהיום שנבחר לפני 15 שנה יוקר המחיה רק עלה ועלה ועלה וזה מהגרפים ונתונים של הלשכה לסטטיסטיקה הממשלתית. ביבי אשם ביוקר המחיה המטורף שבמדינה הזו....
- 1.אורן 30/01/2024 13:58הגב לתגובה זועצמאות תזונתית. בפועל קדחת - ואף אחד אפילו לא חושב על לפתוח את השוק ליבוא

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
