מניית IBM קופצת לשיא של 11 שנים - בזכות הבינה המלאכותית
חברת IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES דיווחה אמש על תוצאותיה לרבעון הרביעי שאומנם עקפו במעט את ציפיות האנליסטים, אבל המוקד היה במקום אחר. החברה אמרה כי הכנסותיה משירותים הקשורים לבינה מלאכותית הוכפלו ברבעון האחרון מ"מאות מיליונים בטווח הנמוך" עליהם דיווחה ברבעון השלישי, מה שמרמז על הכנסות של בערך 400 מיליון דולר מ-AI.
עניין נוסף שגרם להתלהבות בקרב המשקיעים הוא תזרים המזומנים החופשי. בתחזיתה הקודמת, IBM צפתה תזרים מזומנים חופשי של 10.5 מיליארד דולר לשנה והצליחה ברבעון הנוכחי לעקוף את התחזית, עם 11.2 מיליארד דולר. יתרה מכך, החברה צופה עלייה של 12 מיליארד דולר בתזרים המזומנים החופשי בשנת 2024, מיליארד דולר יותר מהצפי בוול-סטריט.
עוד אמרה החברה כי היא צופה שהצמיחה בהכנסות לשנת 2024 תעמוד על בין 4% ל-6%, בעוד צפי האנליסטים היה ל-3%. IBM מגיעה ליעדים שהציבה בתחזית ארוכת הטווח שלה ב-2021 אז הציגה את האסטרטגיה שהיוותה נקודת מפנה לחברה וכללה התמקדות רבה יותר בענן היברידי ובינה מלאכותית. לפי תכנית החברה, היא צפתה כי תגיע לצמיחה חד ספרתית גבוהה בשירותי יייעוץ וצמיחה חד ספרתית בינונית בשירותי התוכנה וזה מה שהיא סיפקה.
IBM ממשיכה להתייעל. החברה אמרה אמש כי היא מתכננת לצמצם את כוח האדם שלה בכמה אחוזים היות והיא מסתגלת ליעילות שנוצרה מהשימוש בבינה מלאכותית ומתכננת להצטייד במומחי בינה מלאכותית בחטיבות הייעוץ והתוכנה שלה. בוול-סטריט אהבו מאוד את מה ששמעו מ-IBM. מניית החברה קפצה בכמעט 13% למחיר של 196.43 דולר.
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- IBM נופלת מעל 7% למרות דוחות טובים והעלאת תחזית צמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, היו כמה נקודות חלשות בדוחות החברה, במיוחד ההכנסות מחטיבת התוכנה שהיו מעט מתחת לצפי בוול-סטריט. אך האנליסטים התרכזו במספרים הכלליים ובפרט בתזרים המזומנים החופשי.
מה אומרים האנליסטים
אנליסט בנק אוף אמריקה, וומזי מוהן, חזר על דירוג הקנייה שלו למניית IBM והעלה את מחיר היעד ל-200 דולר מ-170 דולר לפני כן. מוהן ציין כי התחזיות לשנת 2024 - במיוחד לגבי תזרים המזומנים החופשי - היו "טובות בהרבה מהצפוי", ומשקפות שילוב של רווחיות גבוהה יותר וצורך נמוך יותר במזומנים עבור תוכניות הפרישה של החברה, המקוזזות בין השאר על ידי הוצאות הון גבוהות יותר. "המהפך ב-IBM נמשך, עם תיק הגנתי, תשואת דיבידנד אטרקטיבית ותיק בינה מלאכותית המוערך בחסר", כתב האנליסט.
אנליסט Melius Research, בן רייטס, נתן דירוג "קנייה" למניית IBM עם מחיר יעד של 224 דולר וציין כי הרבעון "התבסס כולו על תזרים המזומנים". רייטס חושב שהמניה תמשיך לעלות ואמר כי החברה צומחת הרבה יותר מהר בעסקי הייעוץ שלה מאשר המתחרה אקסנצ'ר. עוד הוסיף האנליסט כי IBM נסחרה בהנחה של 40% לאקסנצ'ר על בסיס מכפיל P/E לשנת 2024. "המשקיעים עדיין רק מתחילים להבין כי IBM סידרה מחדש את עסקיה בכדי שתוכל להאיץ את הצמיחה עד 2025", כתב רייטס. "הצמיחה החד ספרתית הבינונית והרלוונטיות הגוברת של הבינה המלאכותית אמורים לקרב את החברה למכפיל השוק".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי
בחודש שעבר דיווחה IBM כי תרכוש שתי חטיבות מידע מחברת SoftwareAG הגרמנית בסכום של 2.33 מיליארד דולר. חטיבות המידע ישמשו את מודלי ה-AI של IBM ובראשם מערכת מודלי ה-AI שלה WatsonX. "החטיבות החדשות יתרמו למימוש מלוא הפוטנציאל של WatsonX", מסר סמנכ"ל המסחור של IBM, רוב תומאס. IBM תבצע את העסקה במלואה במזומנים והיא צפויה להשלים אותה ברבעון השני של 2024.
IBM הייתה פעם ממובילות הסקטור הטכנולוגי, אבל נותרה מאחור וכעת היא מנסה לחזור לאור הזרקורים והאנליסטים אופטימיים: "Watson X היא מוצר התוכנה המבטיח והחדש ביותר ש-IBM פיתחה בשנים האחרונות", אמרה האנליסטית ליסה אליס מ-MoffettNathanson. אליס חושבת ש-Watson X יכול להיות "שובר הקופות הבא של IBM", יותר מפלטפורמת הענן של החברה Red Hat's.
תחום נוסף דרכו IBM מנסה לחזור למקומה כמובילה בשוק הוא המחשוב הקוונטי. שבבים קוונטים הם שבבים המנצלים עקרונות פיזיקליים, כמו סופרפוזיציה, בשביל לחשב חישובים בצורה הרבה יותר מהירה, ומתוקף כך כוח המחשוב שלהם חזק בהרבה מזה של מחשב רגיל. מחשבים רגילים פועלים בעזרת ביטים שמדברים בשפה בינארית, כלומר 0 או 1, אבל מחשבים קוונטים משתמשים בקיוביטים שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית. זה נשמע מסובך, אבל בפועל זה אומר שלקיוביט אחד יש כוח מחשוב של שני ביטים רגילים, ולכן מחשב קוונטי חזק בצורה מעריכית יותר ממחשב רגיל.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
