סכסוך העובדים בקול ברמה; הצו הוסר, הדיון הבא בסוף החודש הבא; שני הצדדים טוענים לניצחון
שבוע לאחר שההסתדרות הלאומית פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בארגון היציג של עובדי קול ברמה וכן הודיעה כי תגיש תביעה כספית בסך 1.117 מיליון שקל, בעקבות התנכלות מצד ההנהלה והפרעה בהליך ההתאגדות, שני הצדדים הכריזו על ניצחון.
שני הצדדים נפגשו לדיון בבית הדין האזורי בתל אביב בפני סגן הנשיאה השופט דורי ספיבק, ונציגי הציבור דבורה גורין וחמדה ברק.
החלטת בית הדין קבעה כי ההסתדרות הלאומית תוכל להגיש בקשה מתוקנת ובכלל זה לפרט את טענותיה על הפגיעה הנטענת בהתארגנות עד ל-25 לחודש. בנוסף, קבע בית הדין כי רדיו קול ברמה יגישו תשובה מתוקנת ומלאה עד ל-18 לפברואר, כאשר הדיון הבא נקבע ל-29 לפברואר.
צילום יח"צ
מסיר את הצו
בית הדין קבע כי הוא מסיר את הצו הארעי שניתן לפני כשבוע. "בשלב זה איננו מוצאים מקום להותיר בתוקפו את הסעד הארעי שניתן בסמוך לאחר הגשת הצד. ככל שהמבקשת תעלה במסגרת בקשתה המתוקנת בקשה חוזרת למתן סעדים זמניים הרי שזו תידון במועד הדיון שנקבע".
בית הדין ציין בהחלטתו כי הוא אינו מכריע כעת לגבי הבקשה של ההסתדרות הלאומית כי רדיו קול ברמה יעביר לה את נתוני העובדים. השופט ונציגי הציבור כתבו בהחלטתם כי "בית הדין רשם לפניו כי המבקשת מבקשת לקבל בשלב זה לידיה את רשימת כל העובדים וטופס 102 של המל"ל. בשלב זה מכיוון שהבנו שמתקיים שיח וסיג בין הצדדים איננו מכריעים בעניין וככל שיהיה צורך בדבר תוגש בקשה מתאימה ולאחר קבלת תגובה תינתן החלטה".
מי ניצח?
בקול ברמה טוענים שהם ניצחו לאחר שבדיון שהתקיים לאחר שהוגשה תגובתה המפורטת של התחנה ביטל בית הדין לעבודה בתל אביב את הצו הארעי, שניתן במעמד צד אחד לבקשתה של ההסתדרות בעניין התאגדות העובדים. מנגד בהסתדרות הלאומית טוענים כי הסיבה להסרת הצו שונה. לטענתם "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".
בתגובתה של קול ברמה לבית הדין פורטו כשלים רבים לטענתם בהליך ההתאגדות ביניהם העובדה כי עובדים רבים ביטלו את ״הצטרפותם״ להסתדרות הלאומית לאחר שהוטעו לחשוב כי מדובר בהצטרפות למועדון הטבות. לטענתם, במקרים אחרים אוימו עובדים שלא לבטל את הצטרפותם בכך שקול ברמה תפגע בהם דבר שאין לו כמובן יסוד, ובמקרים חמורים אחרים אף נטען כי עובדים צורפו להסתדרות בניגוד לרצונם.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בקול ברמה טענו גם כי בתגובתה לבית הדין הודיעה ההסתדרות הלאומית שלא תגן על ראש וועד הפעולה, אשר פוטר בינתיים מקול ברמה, לאחר שנחשפה העובדה שהוא שימש כנהגו של שר בכיר בלא אישור התחנה תוך שהוא מסתיר עובדה זו, בניגוד להסכם ההעסקה שלו ואף הציג אישור מחלה בזמן בו נהג לשר, וכן דיווח דיווחים כוזבים אודות שעות העבודה בתחנה על מנת לקבל שכר בגין שעות בהן כלל לא עבד.
את קול ברמה ייצג בדיון עו"ד שי רובינשטיין שמסר כי "אנו שמחים על החלטתו של בית הדין לעבודה בתל אביב. קול ברמה פעלה ופועלת כדין ואף הרבה מעבר למחויב לטובת ולרווחת כלל עובדיה והחלטתו של בית הדין מהבוקר מנעה פגיעה בלתי צודקת בשמה הטוב של קול ברמה".
תמונה שונה
מנגד בהסתדרות הלאומית מציגים תמונה אחרת. בהסתדרות הלאומית טענו כי הם הצליחו להגיע להתקדמות בהקמת ועד העובדים של עובדי קול ברמה. לטענתם, לאחר שלפני כשבוע הם הגישו בקשה לבית הדין האזורי על ידי ועד העובדים והסתדרות הלאומית לעצירת הפרעות להתארגנות, ולאחר שהנהלת קול ברמה הגישה בקשה לדחיית הדיון, קיבל בית הדין את בקשת ההסתדרות הלאומית בבקשת הצו ונתן צו ארעי, כשמו כן הוא ארעי.
בהסתדרות הלאומית טענו כי "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".
כמו כן ציינו בהסתדרות כי בית הדין הבהיר כי אסור להנהלת קול ברמה לשוחח עם עובדים או להביע את דעתם נגד ההתארגנות גם עכשיו. בנוסף בית הדין קבע דיון הוכחות לגבי ההפרעות ופיצוי של מעל 1,000,000 שקל.
בהסתדרות הלאומית גם העבירו את תגובת ועד העובדים אותו הם מייצגים. לדבריהם, "אנחנו, העובדים וההסתדרות הלאומית, לא מנהלים מלחמה בבית! ולכן אנחנו לא משתמשים במונחים של ניצחון והפסד".
בהסתדרות טענו כי בית הדין הבהיר כי ממילא להנהלה אסור להתערב בהתארגנות, וממילא ההנהלה התחייבה לכבד את זכות ההתארגנות, והדיון נדחה בהסכמת הצדדים, על מנת שנוכל להציג בפניו את מלוא העדויות והראיות שכבר הוגשו ולגבי הסעדים שביקשה ההסתדרות הלאומית.
סכסוך על התאגדות
כזכור בשבוע שעבר פנתה ההסתדרות הלאומית לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בתביעה בקול ברמה מונעים מעובדי הרדיו להתאגד. בהסתדרות טענו כי ב-27.12.23, הוקמה התארגנות של עובדי רדיו קול ברמה ובהתאם להליך גיבוש ועד יציג פנו חברי ועד הפעולה מטעם ההסתדרות הלאומית להנהלת החברה, ופורסמו שמות חברי הוועד. מאז העובדים המתארגנים סובלים משורה של התנכלויות וההנהלה מסרבת להכירם כוועד יציג.
בנוסף טענו כי ב-28.12.23 הכריזה ההסתדרות הלאומית על יציגותה בקרב העובדים וזאת לאחר החתמתם של 22 עובדים בשורותיה המהווים את השליש הדרוש. בהסתדרות הלאומית ציינו כי בשלב הסמוי הם ערכו את הבדיקות הנדרשות וכמות העובדים המועסקת בחברה עומדת על 61 עובדים, כאשר מתוך אותם עובדים ישנם פרילאנסרים אשר אינם באים במניין השליש.
ההסתדרות הלאומית הגישה לבית הדין האזורי בתל אביב לעבודה בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובו ביקשה כי בית הדין יורה על קביעת דיון דחוף בין הצדדים, בנוסף ביקשו כי יינתן צו המורה לרדיו קול ברמה לחדול מלפנות אל העובדים בנושא ההתאגדות. כמו כן סעד נוסף שצוין בבקשה הוא מסירת נתוני כמות העובדים ברדיו לידי ההסתדרות הלאומית. בנוסף ביקשו כי בית הדין יקבע כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי קול ברמה, וכן כי יינתן צו עשה שיורה לרדיו קול ברמה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות הלאומית. בנוסף ציינו אז בבקשתם לבית הדין כי תוך 7 ימים מההחלטה בבקשה הם יגישו תביעה כספית על ההפרעות להתארגנות על סך 1.117 מיליון שקל.
- 3.חמדה 18/01/2024 21:18הגב לתגובה זורשמתם חמדה ברק והשם : חמדה מרק
- 2.פרץ 17/01/2024 22:45הגב לתגובה זוולגייס לצהל את האברכים המשתמטים. די להפקרות
- 1.אבנר 16/01/2024 21:50הגב לתגובה זועד שתקרא באפן רשמי לאברכים הפרזיטים להתגייס לצה"ל
- שון 17/01/2024 01:01הגב לתגובה זולוזר, בלי האברכים לומדי התורה, מה אתה עושה בארץ ישראל? באיזו זכות אתה עושק פלשתינאים תמימים שגרו כאן לפניך? לך לארץ אחרת! רק בגלל התורה האומרת שארץ ישראל לעם ישראל יש לך זכות בכלל להיות כאן! הלוואי שכולם יזכו להיות אברכים לומדי תורה, רק אלו החזיקו את עם ישראל 2,000 שנה בלי מדינה! וסביר להניח שאתה חתיכת פרזיט וחוצפן אם אתה מעז לדבר כך על האברכים!
- בת אל 17/01/2024 22:37חרדים תשרתו בצה"ל ותפסיקו לבזוז

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
