כרטיס אשראי
צילום: Steve Buissinne from Pixabay

נתוני האשראי מראים: הישראלים הוציאו בשבוע החולף 10% פחות

?בשבוע ה-13 של מלחמת "חרבות ברזל" ההוצאות של הציבור הגיעו לסכום של 8.215 מיליארד שקל - ירידה של 9.7% לעומת שבוע ממוצע ב-2023. איפה נרשמה עלייה והיכן נרשמה ירידה?
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי שבא

הציבור בישראל רשם ירידה בהוצאות בשבוע הראשון של 2024, כך עולה מדוח נתוני שבא (שרותי בנק אוטומטיים). בשבוע ה-13 של מלחמת "חרבות ברזל" ההוצאות של הציבור הגיעו לסכום של 8.215 מיליארד שקל - ירידה של 9.7% לעומת שבוע ממוצע ב-2023. 

אגב, בהשוואה לשבוע ה-1 בשנת 2023 מדובר על עלייה של 7% שבמהלכו היקף ההוצאות הגיע לסכום של 7.641 מיליארד שקל.  ההוצאות באשראי בשבוע ממוצע מתחילת 2023 עומדות על 9.096 מיליארד שקל. בשבוע החולף נמשכו העליות בענף הפארמה, החשמל והאלקטרוניקה, וענפי המזון. בבתי המלון נרשמה ירידה בהוצאה של כמעט 60% (השיא היה בשבוע השישי - 76% פחות) כשגם בסכונויות הנסיעות נרשמה ירידה גבוהה של 61%.

בשבוע הראשון של המלחמה היקף ההוצאות עמד על 6.496 מיליארד שקל, בשבוע ה-2 של המלחמה 6.939 מיליארד שקל, בשבוע ה-3 של המלחמה סך ההוצאות עמדו על  7.965 מיליארד שקל, בשבוע ה-4 סך ההוצאות הגיע ל-7.512 מיליארד שקל, בשבוע ה-5 7.142 מיליארד שקל, בשבוע ה-6 גדל מעט ל-7.153 מיליארד שקל, בשבוע ה-7 של המלחמה ל-8.806 מיליארד שקל, בשבוע ה-8 ל-10.183 מיליארד שקל, בשבוע ה-9 של המלחמה עמדו ההוצאות על 7.659 מיליארד שקל, בשבוע ה-10 בו חל חג חנוכה ההוצאות עמדו על 8.803 מיליארד שקל. בשבוע ה-11 ההוצאות הגיעו ל8.803 מיליארד שקל ובשבוע שעבר, ה-12, ל-10.838 מיליארד שקל.

טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא אומרת כי "בהשוואה לנתוני השבוע המקביל בשנת 2023 אנחנו רואים שמגמת העלייה בהוצאות באשראי ממשיכה. עדיין ישנם ענפים שסובלים ממצב המלחמה ובראשם התיירות לסוגיה, אבל גם בהם קיימת מגמת התאוששות. חשוב לציין כי ענפי המזון השונים מצביעים על עלייה בפעילות העסקית כבר לאורך יותר מחודש ימים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דודו 11/01/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
    וואו ממש חכם להשוות שבוע ראשון מול ממוצע שנתי מה שגם השוואה של שבוע בשבוע מציג עליה
  • 1.
    כספי 10/01/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    החרדים בזזו את הקופה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.