רשות המסים
צילום: רשות המסים

300 מיליארד שקל בהון שחור בישראל: רשות המסים החלה בפיילוט לדיווח על חשבוניות אונליין

ברשות המסים ציינו כי התוכנית יצאה לדרך לפני עשרה ימים, בתחילת 2024, וכי היא החלה באופן חלק, ובחודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיביים של התוכנית". בנוסף הוצגו בדיון נתונים על שנת 2023 בה הוגשו כתבי אישום במסגרת כ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 כתבי אישום במסגרת תיק מע"מ, רובם, במסגרת הגדרת הון שחור
נחמן שפירא | (7)

ועדת הכספים קיימה היום דיון בנושא מאבק בהון השחור בישראל לצורך הגדלת הכנסות המדינה. במהלך הדיון חשף יואל חלימי מרשות המיסים כי ברשות המסים מצויים כיום בעיצומו של פיילוט התוכנית לדיווח אונליין על חשבוניות, בכדי להיאבק בהון השחור. התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד.

ברשות המסים ציינו כי התוכנית יצאה לדרך לפני עשרה ימים, בתחילת 2024, וכי היא החלה באופן חלק, ובחודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיביים של התוכנית".

חלימי שייצג את רשות המסים בדיון ציין כי "מדובר בפיילוט מחייב, נרשמו מרבית יצרני בתי התוכנה, הם מצליחים לקבל מספרי הקצאה, הכל עובד, אין תקלות, אנחנו מצליחים לתת את המספרים, הוועדה החליטה שבפיילוט זה מ-25 אלף, והיירוט של החשבוניות יתחיל מ-25, כך שהשנה אנחנו בעיקר לומדים ומטמיעים.

ברשות המיסים ציינו גם כי במהלך שנת 2023 הם הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון הציגו כי בשנת 2023 העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מעדכנות את הרשות בדבר ממצאי הבדיקה.

שי אהרונוביץ ראש רשות המסים צילום אביחי סוחר

האם רשות המסים סוף סוף תילחם בהון השחור? שי אהרונוביץ, ראש רשות המסים צילום אביחי סוחר​.

 

300 מיליארד שקל בהון השחור בישראל

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

יוזם הדיון בוועדה, ח"כ רביבו אמר כי "אין מחלוקת בין הצדדים כמה הערך גדול, גביית כסף בהיבטים כאלה תבטל גזרות, תוריד חסמים מעל עסקים קטנים ובינוניים, תוסיף ביטחון ברחובות, תלחם בפשע, ותוריד את העומס מההוצאות הגדולות שיש לנו". רביבו הוסיף כי "לפי דוח ההפרשים שהגיש משרד האוצר לוועדת הכספים מסתמן כי בתקציב 2024 יש צורך בקיצוצים נרחבים והגדלת הגירעון על מנת להשלים הפרש גירעון של 67.2 מיליארד שקל. לפי מחקרים של ה-OECD, ההון השחור בישראל מוערך ב-300 מיליארד שקל שהם 20% מהתוצר. ההון השחור בישראל משומש למימון פעילות פלילית כגון פרוטקשן ומכירת סמים וכן למימון פעילות טרור". 

העלמות מס ביתיות

עוד צוין בהצעה לדיון כי "ישנן העלמות מס "ביתיות" כתוצאה מעבודות מזדמנות במזומן וישנן העלמות מס "עסקיות" לדוגמא אי דיווח על הכנסות מהשכרת דירת מגורים או נסיעות פרטיות באמצעות רכב עבודה בו הדלק מהווה הוצאה מוכרת. תופעה נוספת הנקשרת עם ההון השחור ופוגעת בגביית המיסים היא תופעת החשבוניות הפיקטיביות". כך מסכמת ההצעה כי "מאבק עיקש בהון השחור הביתי, העסקי, הפלילי ובחשבוניות הפיקטיביות יגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים בטווח המיידי ובטווח הארוך". 

קיראו עוד ב"משפט"

חלימי הוסיף כי "אנחנו מלווים את בתי התוכנה, את הלשכות, יועצי המס, רואי החשבון, פתחנו כל מיני אפיקים כדי להיות אתנו קשר, אנחנו מתדרכים, אנחנו מוכנים, תגברנו את מוקד שירות הלקוחות, הכשרנו נציגים ייעודים לנושא, הקמנו כבר את חדר הבקרה, אין מספיק עובדים, יש בעיה בגיוס עובדים, אנחנו בהליך גיוס, כל יום אנחנו מגייסים עובדים, רק שרמת השכר גבוהה, ופחות נענים למשרות שלנו. שמנו את זה כמשימה אסטרטגית, אנחנו כל יום על זה כדי לגייס עובדים. אנחנו כרגע מסתדרים עם מה שיש". 

ח"כ אחמד טיבי אמר בדיון כי "אחת הסיבות לפשיעה הגואה בחברה הערבית היא השוק השחור, לכן אנחנו זועקים לסיוע מול השוק השחור, מול הפושעים, השוק האפור, הפרוטקשן, ככל שימגרו את התופעה, הפשיעה תרד". 

ח"כ רביבו הוסיף על הדברים וקרא כי גבייה עודפת שתיווצר כתוצאה מהרפורמה, יש להכווין למוסדות תרבות וחינוך שמטרתה להטיב עם הפרט ואוכלוסיות הזקוקות לכך "זה משהו שאני שוקל לקדם, זה יראה כמה המלחמה בהון השחור צודקת ומטיבה עם הפרט, זה גם דבר שיתמרץ יותר". 

בהמשך הוסיף חלימי כי נוכח המלחמה ועימה גיוס מתכנתים ועובדים שונים, התעכבו הליכי הפרסום והשיווק של התוכנית לצמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות, וכי חודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיבי של כל המהלך הזה וחשיבותו, פרסום ייעודי בכמה שפות".

הרשות להלבנת הון: "אנחנו לא רשות אכיפה"

ברשות המיסים הציגו כי במהלך שנת 2023 הוגשו כתבי אישום במסגרת כ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 כתבי אישום במסגרת תיק מע"מ, "רובם, כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור".

תמר ולדמן, סגנית יועמ"ש הרשות לאיסור להלבנת הון: "אנו רשות מודיעינית ולא רשות אכיפה, בשנת 2023 העברנו 161 מיידעים מודיענים ב-2022 הועברו 130 וב-2021 הועברו 83, אנחנו מעבירים מידע ישירות לרשות המיסים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אם עולה חשד או בעקבות בקשה, הרוב בעקבות בקשה. השיתוף עם רשות המיסים הוא טוב ומשתפר".

לשאלת ח"כ רביבו בדבר מעקב אחר הממצאים והיוצא מהם, השיבה ולדמן כי לא תמיד מועבר מידע כזה מצד גורמי אכיפת החוק:  "גם בשבילנו אנחנו רוצים לדעת כדי לדעת מה מניב המידע שאנחנו מעבירים. השאלות האלה צריכים יותר להיות מופנות לרשויות האכיפה והפרקליטות, חבל שהם לא פה". 

אורי גודלמן, נציג לשכת עורכי הדין קרא לצד הצעדים הננקטים לאפשר גם הליכי גילוי מרצון לאנשים שלא דיווח על כספם, ולאפשר להם לשלם מס, וזאת גם בענף הקריפטו, "כל השוק מבין שזה אמור לקרות והנוהל עוד לא קיים".

ח"כ אלי דלל ציין כי "הכסף הגדול נמצא בארגוני הפשע ואפשר להגיע להם. עצם העלאת הנושא מאוד חשובה ברגע הזה, כי אנחנו הולכים להטיל לא מעט מיסים, אנחנו במלחמה וחייבים לפעול כדי שלא תהייה קריסה כלכלית. לא יכול להיות ששכבה מסוימת שעובדת לא לפי החוק תחגוג על חשבון המדינה". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אפק 09/01/2024 22:01
    הגב לתגובה זו
    ישראל חברי כנסת שרים ראש ממשלה ראשי ערים. שיחפשו אצל כולם יכלו מלפני עשרות שנים לטפל בזה ככה היינו משלמים פחות מחצי מהמס שמשלמים היום על עבודה ועל שאר הדברים שהמדינה גוזלת מאיתנו אבל לא משקיעה בעם עשירית מזמ.
  • 6.
    טיפול במשפחות פשע גם כביכול "בכסף הנקי שלהם" (ל"ת)
    אלעד 09/01/2024 21:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מרינה 09/01/2024 21:54
    הגב לתגובה זו
    יש להפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, תוך שהיא מנצלת את חולשתו של נתניהו הכושל.
  • 4.
    ביבי ,גם ככה אתה נשמה אבודה...... (ל"ת)
    בא 09/01/2024 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 09/01/2024 20:20
    הגב לתגובה זו
    עם מחבלים ,רק בישראל מיתאבדים ומשחררים אלפי פסיכופתים שרוצחים אחכ אלפי אנשים בשביל חייל אחד ,זה העם הכי חכם ולכן גם הכי טיפש.
  • 2.
    דודו 09/01/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    אסור להעלות מיסים זה מעודד הון שחור , כן חובה לתפוס את בעלי ההון השחור ולנשל אותם מכל רכושם
  • 1.
    פחחח עשו דיון בלי הפרקליטות ובלי המשטרה.. (ל"ת)
    מדינת הקומבינות!!! 09/01/2024 18:55
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

פיטורים
צילום: copilot

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל

עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת

עוזי גרסטמן |

ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.

היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.

בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.

"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".

בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".