ירידה בשכר השוטף של עובדים לאורך זמן עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי בפנסיה. הכיסוי הביטוחי תלוי במונח שנקרא "השכר הקובע" שלפיו משלמת קרן הפנסיה את קצבת השארים והנכות.

השכר הקובע להבדיל מהשכר השוטף הוא נוסחה שקבועה בתקנות והוא מושפע מהשכר השוטף. ירידה בשכר השוטף על פני זמן פוגעת בשכר הקובע ובתנאים בפנסיה. בשלושה חודשים האחרונים, בשל המלחמה, עובדים רבים נפגעו בשכר והשאלה אם זה יביא גם לפגיעה בזכויות שלהם בפנסיה? (להרחבה על הכיסוי הביטוחי)

לרשות שוק ההון והביטוח בהובלת עמית גל יש סמכות לשנות את אותה נוסחה של שכר קובע, והיא עשתה זאת בתקופת הקורונה כדי שהעובדים לא יפגעו. במהך לפניית ביזפורטל, אומרים ברשות שוק ההון והביטוח - "הרשות עוקבת ומנתחת את נתוני השוק על מנת לתת מענה בהתאם לצורך. נכון לעת הזו טרם נצפתה מגמה המעידה על הפחתות שכר גורפות באופן המצריך התערבות הרשות בעניין. הרשות תמשיך לעקוב אחרי המגמות בשוק גם בהמשך".

הממשעות היא שאין כרגע חשש מפגיעה כוללת בשכר הקובע, אבל ברשות בודקים זאת באופן צמוד. עם זאת, במידה וזה לא יהיה אירוע גורף, אלא חלקי וממוקד, נראה שרשות שוק ההון והביטוח, לא תבחר בהקלות לעובדים וזא יהיו עובדים שיפגעו. 

• האם ירידה זמנית בשכר בתקופת המלחמה תפגע בכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הירידה בשכר של השכירים והירידה בהכנסות העצמאיים נרשמה בעיקר בעיקר באוקטובר, כשבדצמבר חלה התאוששות. ועדיין - יש רבים שלא מתקרבים לשכר וההכנסה שלהן רגע לפני המלחמה. אחת ההשפעות של מצב זה היא ירידה בסכומי ההפקדה השוטפים לקרן הפנסיה וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית בשכר הקובע בקרן הפנסיה, שממנו נגזר סכום הביטוח.

הקרן מחשבת את השכר הקובע בהתאם לסכומי ההפקדה ושיעורי ההפקדה לקרן בתקופות זמן שונות, ולכן לכאורה בשל ירידה בשכר השוטף לאורך זמן עלול להיפגע השכר הקובע. אבל הרגולטור קבע כבר מזמן מנגנונים שנועדו להגן על השכר הקובע של העובד בשל פגיעה בתקופות זמן קצרות. 

 

כך מחשבים את השכר הקובע

אופן חישוב השכר הקובע מוסדר בתקנון התקני של קרנות הפנסיה, אך לצורך הפשטות וכפוף לתקנון המלא, לרוב השכר הקובע הוא הגבוה מבין הממוצע של השכר המבוטח על פי מספר תקופות:

• דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות
• עדכון: קרנות השתלמות בנובמבר - תשואה של 1%-0.9% במסלול הכללי; תשואה דומה במסלול מנייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין...

- שלושת החודשים הרצופים האחרונים

- 12 החודשים הרצופים האחרונים

- 12 חודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים

השכר הקובע גם מוגבל בשלוש פעמים השכר הממוצע במשק בקרן מקיפה; בקרן כללית/משלימה ההגבלה היא לארבע פעמים השכר הממוצע.

כדי ש"השכר הקובע" יירד, צריכה להיות ירידת משמעותית בשכר המבוטח על פני זמן. גם אם השכר המבוטח ירד ביחס לממוצע בשלושת החודשים האחרונים, בטווח הקצר הירידה בשכר המבוטח לא תשפיע על הממוצע ב-12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים האחרונים. יש כאן מנגנון ששומר על העובד, ועדיין - אם  מדובר על תקופה ממושכת (שעולה על 12 חודשים) שבה השכר המבוטח נמוך, או שמדובר בעובד חדש שאין לו מספיק ותק בקרן (חודשי הפקדה רצופים), אזי השכר הקובע עשוי בהחלט להיפגע.

 

עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון והביטוח - האם יספק הגנה לעובדים ששכרם נפגע? (צילום: מארק ניימן)

 

הנה דוגמה - עובד בשכר של 12,000 שקל בשנתיים שקדמו לחרבות ברזל. בשל המצב בחודשים אוקטובר עד דצמבר שכרו ירד משמעותית ל-6,000 שקל. בינואר 2024 קרה מקרה ביטוח, האם תהיה השפעה על הכיסוי בקרן הפנסיה בגלל הירידה בשכר? התשובה היא לא. על פי הנוסחה השכר הקובע  לא ייפגע. הכיסוי הביטוחי לא ייפגע.

למעשה לצורך חישוב השכר הקובע, הקרן לא תיקח בחשבון את שלושת החודשים האחרונים שהם השכר נפגע, אלא דווקא את הממוצע ב-12 חודשים שקדמו ל-12 חודשים האחרונים (כלומר את הממוצע בחודשים 13-24 האחרונים), ולכן השכר הקובע נותר 12,000 שקל. העובד בדוגמה הראשונה בטבלה לא נפגע.

 

דוגמה נוספת - עובד  שהתחיל לעבוד בינואר 2023. במשך 9 חודשים הרוויח 12 אלף שקל ובשלושת החודשים האחרונים של השנה 6,000 שקלים. בינואר קרה אירוע ביטוחי. השכר הקובע יקבע על 10,500 שקל (השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים - זה השכר הגבוה מבין שלוש האפשרויות). מכאן שיש פגיעה אצל עובדים חדשים יחסית.