בלאקרוק: מלחמה במזרח התיכון פירושה סיכונים גיאופוליטיים מוגברים
בלאקרוק, חברת הניהול הגדולה בעולם, פרסמה סקירה ותחזית לגבי המגמות השונות המובילות ומשפיעות על השווים. התחזית גובשה על ידי מומחי מכון ההשקעות של בלקרוק בהובלת פיליפ הילדברנד, סגן יושב ראש בלקרוק, וז'אן בואוון, ראש מכון ההשקעות של בלקרוק.
המשטר החדש של תנודתיות מאקרו ושוק גדולה יותר הביא לאי ודאות ופיזור התשואות
הנוף הכלכלי הנוכחי מאופיין במגבלות ייצור מחד, ומאבק באינפלציה מאידך, מה שמגביר את אי הוודאות עבור בנקים מרכזיים ומשקיעים. כעת השווקים נעים בין תקווה לנחיתה רכה של הכלכלה לבין חשש ממיתון, אך בדרך הם מתעלמים מכוחות מרכזיים שמעצבים את הכלכלה, ביניהם צמצום כוח העבודה, קיטוב גיאופוליטי והמעבר לכלכלה דלת פליטות פחמן. חוסר התאמה זה בין הנרטיב בשוק למציאות המבנית מגביר עוד יותר את התנודתיות. בעידן זה הסתכלות מאקרו יכולה להיות בעלת ערך רב - התנודתיות המוגברת ופיזור התשואות יוצרים הזדמנויות חדשות, ומומחיות בהשקעות יכולה להיות אפקטיבית מבעבר - בדגש על נקיטה באסטרטגיות אינדקס, איתור אלפא, וזיהוי תמחור שגוי של נכסים.
במקביל, ישנם כוחות מבניים שכבר מהווים מניעים משמעותיים לתשואות, והם צפויים להיות גם בעתיד, מה שהופך אותם לרכיב חיוני בתיק ההשקעות. האינפלציה תתייצב באופן משמעותי מעל לרמות שנראו טרם הקורונה, שהבנקים המרכזיים יצטרכו להכיל עקב עומס החוב וגובה ההוצאות הממשלתיות. משמעות הדבר היא שאנו נכנסים למשטר כלכלי שיתאפיין בצמיחה איטית יותר, אינפלציה גבוה יותר, ריבית גבוהה יותר ותנודתיות מוגברת. לסיכום, ב-2024 משקיעים יצטרכו לאמץ גישה אקטיבית יותר ולקחת סיכונים - זהו לא הזמן להשקעות פסיביות.
ניהול סיכוני מאקרו
חשיפה לסיכוני מאקרו יכולה לתגמל משקיעים אך גם להוביל להפסדים. בבלקרוק סבורים כי משקיעים צריכים לשאוף לנטרל חשיפה מאקרו, או במידה ויש להם אמון רב בהשקעה להיות זהירים לגבי החשיפה שהם נוטלים. התקופה הנוכחית מציעה יותר הזדמנויות להתעלות על השוק בהשוואה לעבר. מגבלות הייצור נרחבות, והבנקים המרכזיים מתמודדים עם פשרות מאתגרות יותר במאבקם באינפלציה והם לא יכולים להגיב להאטה בצמיחה כפי שעשו בעבר. הדבר מוביל לפיזור רחב יותר של הדעות בשוק - לדוגמא, הערכות האנליסטים לגבי הרווחים העתידיים של מניות S&P 500 מגוונות יותר כעת מאשר ב-2019. קושי זה בחיזוי תחזיות הרווחים מצביע על כך שהנחות מאקרו עשוית להיות בעלות ערך רב יותר.
עם זאת, המשקיעים צריכים להיות מודעים לסיכונים הכרוכים בחשיפת מאקרו. ראשית, השווקים מתאימים בהדרגה לאינפלציה גבוהה יותר מבחינה מבנית ולשיעורי ריבית גבוהים, אך התהליך אינו עקבי. לדוגמה, התשואות האמריקאיות ל-10 שנים זינקו לשיא של 16 שנה סביב 5%, אך רוב התשואות על מניות בשווקים מפותחים לא עלו באופן משמעותי. תהליך התאמה זה חשוב יותר מעצם קיומו של מיתון טכני, מה שמוביל לעמדה זהירה לגבי חשיפה רחבה.
שנית, שילוב של צמיחה נמוכה יותר מבחינה מבנית וריבית גבוהה יותר מהווה אתגר לחוב הממשל האמריקאי המעמיק. אם עלויות ההלוואות יישארו בסביבות 5%, הממשלה עשויה להוציא בקרוב יותר כסף על תשלומי ריבית מאשר על טיפול רפואי,, מה שעלול להוביל לסיכון לטווח ארוך של אינפלציה גבוהה יותר.
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתר על כן, בבלקרוק רואים עלייה בפרמיית הסיכון, הפיצוי הנוסף שהמשקיעים דורשים עבור הסיכון הכרוך בהחזקת אג"ח ארוכות טווח. זה, יחד עם הציפייה שלנו לעלייה בתנודתיות התשואות, מובילה אותנו לעמדה ניטרלית טקטית ולמשקל חסר אסטרטגי באג"ח ממשל אמריקאי ארוכות טווח. לעומת זאת, המשקל החסר האסטרטגי הגדול ביותר שלנו הוא באג"ח צמודות אינפלציה.
ניהול תיקי שקעות
בסביבה הפיננסית הנוכחית, בבלקרוק ממליצים על גישה אקטיבית לניהול תיקים. עם שיעורי ריבית מדיניות גבוהים יותר מבחינה מבנית, צריכות להתממש בסופו של דבר תשואות גבוהות יותר על כל הנכסים. עם זאת, לא כל הערכות השווי של הנכסים מתאימים למציאות החדשה הזו. כתוצאה מכך, חשיפה סטטית לקבוצות נכסים רחבות לא תניב את אותן תשואות מתואמות סיכון שהיו להן בעבר הן במניות והן באג"ח. במשטר החדש הזה, מומחי בלקרוק צופים תפקיד משמעותי לאלפא, או תשואות מעל נקודת הייחוס, במיוחד כאשר השקעות מזומן מתחילות להציע תשואות אטרקטיביות. לסיכום, בנוף הפיננסי החדש הזה, סביר להניח שמומחיות השקעה תספק יתרון משמעותי לתיקים.כוחות מבניים
הכוחות המבניים מעצבים כבר כעת את השווקים, ומשפיעים על תחזית האינפלציה והצמיחה, ומשנים את סוגיית הרווחיות. בבלקרוק רואים אותם כמקור לתשואה עכשיו, ובעתיד.קיטוב גיאופוליטי ותחרות כלכלית
המשברים שחווה העולם בשנים האחרונות הגדילו את הקיטוב העולמי, מה שהוביל לעלייתם של גושים גיאופוליטיים וכלכליים מתחרים, השווקים רגישים יותר להתפתחויות אלה מבעבר. למרות זאת, אין כעת סיבה להאמין כי על משקיעים להתמקד אך ורק בהשקעות מקומיות. המעבר להענקת עדיפות לחוסן מקומי על פני יעילות כלכלית אכן עשוי להעלות את העלויות, אך הוא גם פותח הזדמנויות השקעה חדשות. בסביבה גלובלית זו, בבלקרוק צופים עלייה משמעותית בהשקעות במגזרים אסטרטגיים כגון טכנולוגיה, אנרגיה, הגנה ותשתיות. ישנן גם הזדמנויות מתעוררות בחברות המתמחות בניהול והפחתת סיכוני סייבר.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
