מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

אגרות החוב עלו יותר מדי, התשואה בהן לא מפצה על הסיכון; המניות מעניינות יותר

מיכה צ'רניאק, מומחה בהשקעות חוב ואקוויטי מצביע על הכשלים בתמחור אג"ח, על ההזדמנויות, על הדבר הכי חשוב בהשקעה באג"ח בסיכון ומעריך את התשואה שלנו בפנסיה
שלי אפלברג | (23)

"הבורסה המקומית נמצאת בתקופה 'לא שפויה' תקופה. היא מגיבה באגרסיביות לכל התפתחות גם במניות וגם באג"ח ולא תמיד בצדק", אומר מיכה צ'רניאק, מומחה בהשקעות באג"ח ובאקוויטי. למרות שהדעה המקובלת היא שאגרות החוב  אטרקטיביות הוא טוען שאין מציאות בשוק ושהסיכון להפסד גבוה מהסיכוי לרווח. 

 

שוק האג"ח יקר 

"השוק מושפע מהרבה גורמים" מוסיף צ'רניאק, "בשנה האחרונה מה שהשפיע הכי הרבה על שוק החוב היה נושא העלאת הריבית. כעת השוק צופה ירידה בריבית, ירידה שכבר מגולמת באופן מסוים. אלמנט נוסף הוא המלחמה שמשפיעה ויוצרת פאניקה אצל משקיעים . ב-8 באוקטובר כולם רצו למכור. בהמשך היתה רגיעה". 

צ'רניאק מצביע על פעילות דלילה של מוסדיים במניות ובאגרות חוב של החברות הקטנות - "קופות הגמל וקרנות הנאמנות מעדיפות להתרכז בחברות הגדולות ולא לפעול במניות ואגרות חוב של חברות קטנות. בגלל זה אנו רואים פערים גדולים, בתמחור עד למצב מגוחך. קיימים פערים עצומים בביצועים לאורך שנים בין  מדד SME60 למדד ת"א 35 או 125.

איפה המוסדיים פעילים?

"הם מעדיפים לפעול דרך מדדי התל בונד או באגרות החוב הממשלתיות. לכן גם כשמסתכלים על השוק היום מבחינים שמה 1 בנובמבר עד היום מדדי התל בונד 60 , תל בונד שקלי, אג"ח ממשלתיות עלו ב- 4% זה המון"

זאת לא עלייה חדה מדי?

"ברור שכן. לפני חודשיים התשואה הפנימית בקרן כספית, אחת האופציות הפופולריות בקרב משקיעים הייתה 4.8%. היום היא בין 4% ל-4.3%. בטווח של מספר שבועות, התשואה ירדה יותר מ-0.5% מבלי שהריבית במשק  ירדה".

מה המשמעות?

"זה מצביע על כך שהשוק מגלם צפי להורדת ריבית. שימי לב שהבנקים כבר הורידו  את הריבית על הפיקדונות. גם הריבית במק"מ ובאג"ח השקלי בירידה. באג"ח הממשלתי הצמוד בטווח של עד 5 שנים התשואה ירדה משמעותית והיא מדד פלוס 1.3% בלבד. רק אם הולכים לטווחים מאוד ארוכים של צמודים ממשלתי התשואה - 1.7%. המשמעות מבחינת המשקיעים  שאתה לא מקבל פיצוי על הסיכון בטווח הארוך".

מדוע לדעתך זה קרה? אחרי הכל, בישראל עדיין יש מלחמה

"השוק פוחד ממניות. המוסדיים לא רוצים להשקיע יותר מדי בארץ, בחו"ל הם לא רוצים להיות עם חשיפות מטבע גדולות, אז את כל היצירות שנכנסות להם מקופות הגמל וקרנות הפנסיה, מושקעות באג"ח ממשלתי וכך מעלים את המחירים והתשואה יורדת. זה מוביל למצב בו הקרנות הכספיות ואגרות החוב של הממשלה מבטאות הורדת ריבית של 0.5%".

קיראו עוד ב"אג"ח"

אבל בנק ישראל לא מעוניין להוריד את הריבית. הוא הרבה יותר מפחד מהמלחמה שתפגע ביכולת הגיוס של ישראל בחו"ל מאשר מצב העסקים במשק.

"נכון, הנגיד לא רוצה להוריד את הריבית, בין היתר כי היא לא יורדת בעולם. לכן התמחור של אגרות חוב שן נכס צאן הברזל של קופות הגמל -  נסחרים במחירים שלדעתי לא מפצים על הסיכון.

"השוק 'לוחץ' על הנגיד להוריד את הריבית. אך גם אם יש בכך הגיון בשל המצב הכלכלי של המשק בישראל, אני לא רואה את זה קורה. לכן אגרות החוב הממשלתיות שנחשבות בטוחות יקרות לדעתי. זה לא מתמחר את העובדה כי הגירעונות של הממשלה יהיו עצומים והיא תצטרך לגייס סכומי כסף אדירים לממן את המלחמה".

 

הזרמות הכספים למוסדיים מעלות את מחירי האג"ח

אך לא רק החוב הממשלתי מבחינתו של צרניארק נמצא בחוסר איזון ולא מעניק למשקיעים תשואה מספקת על הסיכון. לדבריו אם מסתכלים על האג"ח הקונצרני דרך מדד התל בונד 60 –הכולל את 60 אגרות החוב הגדולות בבורסה שמשך החיים הממוצע שלהם הוא 4 שנים, רואים כי התשואה הפנימית שלו לשנה זה 2.8% פלוס מדד. התל בונד השקלי, מדד אגרות החוב השקליות העיקריות נסחר בתשואה פנימית לפידיון של 5.5%  והתל בונד השקלי 100 הכולל את אגרות החוב הבטוחות כמו של בנקים נותן 5% בלבד.

"|גם אג"ח חברות שנסחרו עד לא מזמן בתשואה של 6%, כבר די קרובות לריבית שבמשק 4.75%. יש בתמחור ציפייה גדולה להורדת ריבית גדולה, אבל זה לא בטוח, זה יכול להתעכב, וזה מעיד על תמחור יתר של אגרות החוב". 

המוסדיים לא רואים את זה?

"כסף זרם אליהם. שוק המניות נראה מפחיד והעדיפו לעבור לאגרות חוב. במקביל התפתחה ציפייה להורדת ריבית בקרב המשקיעים"

הם ראו בחודשים האחרונים שהריבית גבוהה אז אולי רצו לקבע את התשואה לאורך זמן

"בדרך כלל אנשים אומרים בואו נקבע את הריבית הגבוהה בשביל להבטיח תשואה לטווח ארוך. אך לדעתי זה לא נכון. אגרות החוב הארוכות אינן נותנות פיצוי נאות. אתה לא יודע מה יקרה עם האינפלציה, עם חומרי הגלם וכיו"ב. משקיע הגיוני לא אמור לקבע תשואה ברמות של 4.5%".

אז המוסדיים עומדים להפסיד לנו כסף בפנסיה?

"לא. הם פשוט לא ירוויחו הרבה. הם ירוויחו 3%-4% מהם תצטרכי לנכות דמי ניהול".

 

אג"ח בסיכון - לבדוק אם יש בנקים בתמונה

שוק האג"ח מתחלק למספר תחומים, כאשר חלק קטן ממנו אבל מעניין הוא אג"ח בסיכון. הרווחים יכולים להיות מאוד גדולים למי שמנתח היטב ופוגע בתחזיות-הערכות. אבל זה מלווה בסיכון גדול. רואים את זה באגרות חוב של דסק"ש שביטאו תשואה של מעל 20%, שגם בתרחיש רע עשוית היו להחזיר את רוב ההשקעה ובטח כאשר היא נערכת למכירת סלקום לפורטיסמו. מהלך שהזניק את אגרות החוב.  אם תשאלו את צ'רניאק מה הדבר הבסיסי שחייבים לשים אליו לב לפני שרוכשים אג"ח בסיכון? הוא ישיב שחייבים לבדוק טוב אם לחברה יש חוב לבנקים. "ברגע שיש לחברה חוב לבנקים, מחזיקי אגרות החוב לא תלויים רק בעצמם, הם תלויים בצד ג' שלא חושב על האינטרסים שלהם"

זה קרה כעת בחנן מור

"כן, בחנן מור זה מאוד דומיננטי. הבנקים שם קודמים למחזיקי אגרות החוב. הם נמצאים עם שעבודים ספציפיים ואז הם כופים פעולות שעשויות להוביל לכך שהם יקבלו את כל החוב חזרה רק בדרך ימחקו את מחזיקי אגרות החוב. הבנקים יכולים להותיר את מחזיקי החוב של חנן מור בלי כלום ואז גם שעבודים על עודפים של פרויקטים לא יעזרו להם כי אין פרויקטים".

יש את זה כיום בחלק מאגרות החוב של חברות האשראי החוץ בנקאי

"בדיוק. יש שם חברות עם חובות לבנקים. אם אתה מחזיק חוב בחברה שאין לה חוב לבנקים מצבך משמעותית יותר מחברה שיש לה גם  לבנקים. במשך כל החיים שלי בשוק ההון ראיתי שזאת הבעיה הכי גדולה בהשקעה באג"ח בסיכון"

 

שוק המניות יספק פיצוי טוב על הסיכון

נחזור לכך שהתשואות באג"ח נמוכות ולא מפצות על הסיכון. אז מה צריך לעשות?

"אם משהו רוצה לקחת סיכון הוא צריך לקחת אותו בשוק המניות הישראלי. שוק המניות בישראל מתחילת השנה נסחר בלי שינוי. בעולם הוא עלה ב-18%. השוק הישראלי בתת ביצוע משמעותי בגלל סיפור ההפיכה המשפטית, המלחמה והריבית שעלתה. אבל כשהדברים יתחילו להיפתר, המשקיעים יקבלו פיצוי על הסיכון. באגרות החוב אין פיצוי על הסיכון. אם משהו רוצה פיצוי על הסיכון שייקח אותו במניות.

  

בגלל שלדעתו אין פיצוי לסיכון באג"ח ארוך, את החלק הסולידי בתיק ממליץ צ'רניאק  לפזר בחוב עם מח"מ של שנה שנתיים שמאפשר באג"ח ספציפיות להגיע לתשואה שנתית שקלית של - 6%. אבל, זאת המלצה למומחים, לאלו שלא מבינים הוא מציע לא להתעסק בזה כי זה דורש מומחיות ומעקב ולרכוש הצמדה לתל בונד לזמן קצר.

יכול לתת דוגמאות לאגרות חוב מעניינות כיום?

אם משהו רוצה לשלב בין רכיב מנייתי לחוב הוא יכול לרכוש אג"ח להמרה. למשל אג"ח ברן 5.8% שיקלי, עם מח"מ 1.6 שנים. הוא מאוד קרוב לרכיב המנייתי. פרמיית המרה שלו שמשמעותה כמה המנייה צריכה לעלות בשוק בשביל ליהנות מהעלייה במניה זה 6% בלבד, זה כלום. במקרה הכי גרוע אם זה לא יקרה אז כמשקיע אני אקבל תשואה  של  5.8%.

"אגרות החוב של דסק"ש היו מסוכנות, אבל מעניינות, לפני ההודעה על הרכישה, הן כמובן עלו מאז. קשה למצוא כיום אגרות חוב ששוות את הסיכון. אם מישהו מחפש אג"ח קונצרניות צמודות יש מספר אגרות חוב שנראות מעניינות בנקודת זמן הזו לטווח הקצר. אלבר טז , עם תשואה 6% ברוטו +מדד בעלת מח"מ 0.3 שנים עם דירוג A+; אלדן ה, תשואה 5.9% ברוטו, מח"מ 0.3 שנים , דירוג A+; מזרחי טפחות 59, תשואה 4.1% , מח"מ 0.3 שנים, דירוג AAA; סלקום ח, תשואה 3.5% ברוטו, מח"מ 0.6 שנים, דירוג A+ ; נכסים ובניין ד , תשואה 6.3%, מח"מ 1 שנה , דירוג A; אפי נכסים יא , תשואה 3.1%, מח"מ 1 שנה."

 

באפיק השיקלי לדבריו ניתן לראות את  לייטסטון א , תשואה 7% ברוטו , מח"מ 0.5 שנים, דירוג A+; דורסל ג , תשואה 7.4% , מח"מ 0.5 שנים, דירוג A- ; אבגול ג, תשואה 6.3%, מח"מ 0.6 שנים, דירוג A+; סילברסטין א, תשואה 6.3%, מח"מ 0.6 שנים, דירוג AA;

בזן ה, תשואה 5.5% ברוטו, מח"מ 0.6 שנים, דירוג A+; מגדל הון ה, תשואה 5.8% ברוטו,  מח"מ 0.6 שנים , דירוג A+.

 

"אל תרוצו לרכוש את אגרות החוב הללו אם אתם לא מבינים בשוק. אתם יכולים לקנות אותם בטעות בעלייה ואז לא תקבלו את התשואה שרשומה. אם האיגרת עולה ב- 1% התשואה יורד ב 2% ואז כמשקיעה אתה מוחק את כל התשואה שלך. זה בפרוש לא תיק מומלץ על ידי, אלו אגרות חוב מעניינות לרגע נתון. צריך בכל נקודת זמן לבדוק את התשואה האפקטיבית".  

 

מה דעתך על השוק האמריקאי אל מול הישראלי?

"אומנם אפשר לקבל תשואות מאוד גבוהות של 6%-7% אך התנודות בדולר מאוד חזקות. מי שלא חושש מתנודות המטבע יכול לרכוש אגרות חוב ארוכות בארה"ב. המשקיעים חושבים שהריבית כאמור תרד בגלל האינפלציה שהתמתנה ומקבעים להם ריבית כעת בשביל לרשום רווחי הון בשנה הבאה. אך אם המלחמה בישראל תיעצר ויגיעו להבנות הדולר יכול להמשיך לרדת ותהיה לך תשואה דולרית אך בשקלים תפסיד כסף. לכן בתיק של 100% אגרות חוב לאנשים פרטיים אני מחזיק רק 15% אגרות חוב דולרי, 25%  צמוד מדד ו 65% שקלי".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ארנב ענק 16/12/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    ניתוח טוב ומעניין של השוק. מסכים עם הכותב בכל מה שהוא אמר. כתבה מצויינת נהנתי לקרוא.
  • 15.
    רם 07/12/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    החברה קונה אגחים ומניות של עצמה בשוק. לא רואה תסריט שהם לא משלמים, מה אתה אומר על האגחים בתשואה של 17%
  • זהר 09/12/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    תזהר
  • 14.
    משקיעה 07/12/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
    מצטרפת לבקשה שתחזור לקרן הנאמנות שלך.
  • 13.
    אורן 07/12/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום, האם לדעתך הסיכוי לרווחי הון עקב המחמים הארוכים של ממשקים אלו שווה את נטילת הסיכונים הגלומים בהשקעה בממשקים אלו בעת הנוכחית ?
  • 12.
    עדיף כרגע "לחנות" בכספיות ולחכות לתיקון. אמצע 2024. (ל"ת)
    רז 07/12/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רם 07/12/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    יסודות אגח א, מה דעתך?
  • זהר 09/12/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    תזהר
  • 10.
    רם 07/12/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
    עוד אג"ח עם תשואה נאה, מה דעתך?
  • 9.
    צארניאק אתה צחמיץ תיקון למטה 15 במדדי מניות בעולם (ל"ת)
    צרניאק תתעורר יוסף 07/12/2023 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רם 07/12/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    הילה משרדים אגח א' - מה דעתך?
  • 7.
    רם 07/12/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על אוטומקס אגח ב' ?
  • 6.
    dw 07/12/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    בהנחת מכירת סלקום הם סוגרים את 2024 וחלק מ 2025. לאחר מכן תתכן מכירת אלרון, לפי מחיר כפול מהיום (לא חושב שיש מוכרים היום באלרון מלבד תעודות סל, רק אקזיט קרטיהיל שווה יותר מכל החברה) ואז הם סוגרים את כל 25 וחלק מ 26, וישאר חוב קטן. אותו יוכלו לסגור עם דיבידנד מנכסים או בעזרת גיוס אקוויטי קטן. ל 3 בעלי השליטה החזקים אין בעיה של כסף (צחי, זלקינד ורמי לוי). לכן אני נשאר עם אגחי דסק"ש לפידיון, ולא מעניין אותי שכרגע במקרה יש לי רווח הון. מחזיק ולא ממליץ
  • רון 07/12/2023 12:54
    הגב לתגובה זו
    שווה פי 3 מהמחיר שנסחרת. הזוי
  • dw 10/12/2023 14:11
    לגיטימי, לכן הייתי זהיר ושמרן בהערכה שדסקש יסכימו למכור את אלרון בהצעת רכש מצד קרן פרטית לפי מחיר כפול מהיום, ולא פי 3. בכ"ז גם הקרן הקונה רוצה להרוויח משהו. ברור לגמרי שאף גוף נורמלי לא מוכר אלרון בשווי 300 מלשח של היום, וכל עיסקה רצינית תעשה לפי מחיר הרבה הרבה יותר גבוה (ואם לא? לא צריך טובות, אלרון תחלק לנו דיבידנד שמן מאקזיט קרטיהיל, סהכ זה לא שאנחנו לחוצים או משהו)
  • 5.
    רם 07/12/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    דעתך על לוויסקי ד' תתקבל בברכה
  • 4.
    amiryariv1 07/12/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    לחנן מור יש מספר אגחים. לאגח ט ואגח טו יש שעבודים ספציפיים של מרכזי קניות ולכם הם קודמים לבנקים לאגח יב יש שיעבודי עודפים מפרוייקט באור עקיבא שהוא לקראת סיום עם עודפים צפויים פי 2 משווי האגח
  • משקיע באבקת חשמל 07/12/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
    מדוייק
  • 3.
    מ. כהן 07/12/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
    איגרת חוב, שעולה ב 1% והמח"מ שלה 0.5 שנים התשואה יורדת ב2%, אבל אין כאלה דברים באג"ח קצרות. לעומת זה אג"ח שעולה ב1% והמח"מ הוא שנתיים התשואה יורדת ב 0.5% וגם שם כמעט אין דברים כאלה.לעומת זה אג"ח ל 10 שנים שעולה ב1%, התשואה יורדת ב 0.1% זניח. ושם יש כאלה דברים במסחר היומי.
  • 2.
    לרון 07/12/2023 10:49
    הגב לתגובה זו
    תודה על המומחיות,אולי תשקול המשך קרן הנאמנות שסגרת?
  • 1.
    מזרחי 59 קוקו ? 07/12/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    מיכה שאלה מזרחי 59 הוא קוקו או אגח סטרייט ? תודה
  • מיכה צרניאק 07/12/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    לכן משתמע מזה שזה אגח רגיל שנפרע סופית בתחילת אפריל 24
  • תודה (ל"ת)
    תודה מיכה 08/12/2023 11:27
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.