דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן
דוחות

עזריאלי: ה-NOI עלה ל-535 מיליון שקל; רווחי שערוך של 177 מיליון

ה-FFO צמח ב-21% ל-398 מיליון שקל. שיעור התפוסה הממוצע בקניונים - 99%, במגזר המשרדים - 98%. גם הרווח הנקי עלה ל-352 מיליון שקל. המנכ"ל חנקין: "תוצאות מגזר הקניונים ברבעון הרביעי יושפעו עקב המלחמה"
איציק יצחקי | (1)

ה-NOI של קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה -0.85% ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-535 מיליון שקל לעומת כ-513 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-4%. הגידול נובע בעיקר מעליה בשכ"ד בקניונים ובמשרדים. הגידול קוזז בחלקו עקב אי הכללת תוצאותיה של Compass כבר ברבעון הנוכחי. ה-Same Property NOI גדל ברבעון בכ-6%.

ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-367 מיליון שקל לעומת כ-321 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-14%. סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-398 מיליון שקל לעומת כ-330 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-21%.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון לכ-352 מיליון שקל לעומת כ-330 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הכולל הסתכם ברבעון לכ-575 מיליון שקל לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון נרשמו רווחי שערוך של כ-177 מיליון שקל, בעיקר בחברת הבת (100%) Green Mountain הפועלת בתחום ה-Data centers. ברבעון המקביל אשתקד נרשמו רווחי שערוך דומים בהיקף של כ-174 מיליון שקל אשר נבעו בעיקר מעליית המדד ושכר דירה.

שיעור התפוסה הממוצע (בנטרול נכסים באכלוס) במגזר הקניונים עמד על 99%, במגזר המשרדים בישראל עמד על 98%, ובדיור המוגן עמד על 97%. לגבי פדיונות – בחודשים ינואר-ספטמבר 2023 נרשמה עליה של 5.8% בפדיונות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (הגידול לא כולל את פדיונות קניון מול הים באילת ושטחי המסחר בטאון תל אביב). בחודשים יולי-ספטמבר 2023 נרשמה עליה של 1.5% בפדיונות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

לקבוצה מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל, וכולל מניות בנק לאומי, מזומנים ושווה מזומנים וני"ע סחירים בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל. החוב נטו (כולל לאומי) הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל. שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה הסתכם בכ-43.5 מיליארד שקל. יחס הון עצמי למאזן של כ-44%, ויחס חוב נטו למאזן של כ-38%. נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-35 מיליארד שקל.

לאחר תאריך המאזן, בתחילת חודש אוקטובר, הקבוצה השלימה את העסקה למכירת החזקות המיעוט שלה בחברת Compass האמריקאית. בחודש יוני השנה הודיעו שותפיה של עזריאלי כי התקשרו בהסכם למכירת החזקותיהם ב- Compass בסכום המשקף לה שווי ברוטו (Enterprise Value) של 5.7 מיליארד דולר, ושווי נטו (Equity Value) של 2.7 מיליארד דולר. בהתאם למנגנונים הקבועים בהסכם עם השותפים, החברה הצטרפה לעסקת המכירה. העסקה משקפת שווי של כ-3.2 מיליארד שקל לחלקה של קבוצת עזריאלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה, וקבוצת עזריאלי נרתמה כולה למאמץ ולסיוע אזרחי בכל החזיתות. במסגרת זו, גיבשנו מתווה סיוע לשוכרי הקניונים ויצאנו עם תוכנית תמיכה רחבת היקף המשלבת בין חיזוק העורף הכלכלי בכל הארץ, שנועד לחזק את הכלכלה ולהניע את גלגלי המסחר, לבין סיוע ישיר למשפחות שפונו ולעסקים מהדרום ומהצפון.

"בתקופה זו, המחויבות של הקבוצה להמשיך לפתח ולבנות את הארץ, כפי שעשינו כל השנים - מקבלת משנה תוקף, ונותרת עקרון יסוד של פעילות הקבוצה. נמשיך בדרכנו תוך שמירה על איתנות פיננסית והתנהלות אחראית בתקופה מאתגרת שמייצרת סביבת עסקים מורכבת וגם הזדמנויות".

 

אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "לצד ההתגייסות והעמדת המשאבים, קבוצת עזריאלי מסכמת רבעון טוב נוסף עם המשך צמיחה בכל הפרמטרים. פעילויות הקבוצה במגזרי הקניונים והמשרדים הציגו תוצאות יפות ותפוסות גבוהות. מגזר הקניונים פועל באופן מלא, כאשר יותר מ-99% מהחנויות נפתחו, שעות הפתיחה הינן כמעט כבימי שגרה וכך גם תנועת המבקרים. מובן כי תוצאות מגזר הקניונים ברבעון הרביעי יושפעו עקב המלחמה אך בצורה מתונה יחסית, והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרת להתמודד בהצלחה עם ההשלכות הצפויות.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחח אינשאלה כל העדר של החונטה הפסיד את הכסף (ל"ת)
    חחחחחח 27/11/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?