אורביט  אורביט -0.6%  עוסקת בתחום התקשורת לכלים אוויריים וימיים כמו גם בתחום התקשורת הלווינית, והיא פועלת מול השוק האזרחי והבטחוני. היא הציגה כבר 23 רבעונים רצופים של צמיחה ומתקדמת אל עבר הכנסות של 100 מיליון דולר תוך 3 שנים, או אפילו לפני, כמו שאומר בתקווה המנכ"ל דניאל אשחר, אבל נראה שהמשקיעים עדיין מחכים, אם כי בשבוע האחרון המניה התעוררה. מתחילת השנה המניה הוסיפה 14%, כשהיום היא מוסיפה 2% לשווי של 512 מיליון שקל. 

החברה מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי - הכנסות החברה הסתכמו ב-16.4 מיליון דולר, לעומת 16 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 2.5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-6.4 מיליון דולר (39% מההכנסות) לעומת 6.1 מיליון דולר (41% מההכנסות) ברבעון המקביל, עלייה של 5%. הרווח התפעולי הסתכם ב-3.3 מיליון דולר, זאת לעומת 2.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 27%.

הרווח הנקי הסתכם ב-3.2 מיליון דולר לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 31.6%. ה-EBITDA הסתכם ב-4.3 מיליון דולר לעומת 3.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 20.1%. צבר הזמן נכון לתקופת הדיווח עמד על 77.6 מיליון דולר, זאת לעומת 70.5 מיליון דולר באותה תקופה בשנה שעברה, ולא כולל סכום של 40.4 מיליון דולר בהסכמי מסגרת, אשר להערכת החברה ימומשו בסבירות גבוהה.

ביום 15 בנובמבר, לאחר תאריך הדוח, חתמה החברה על הסכם מסגרת בסך כ- 16.5 מיליון דולר לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות ניהול תקשורת מוטסות מסוג ADAS למטוסי חיל האויר האמריקאי. הסכם מסגרת זה מחליף את הסכם המסגרת הקודם מול חיל האויר האמריקאי אשר יתרתו בסך הזמנות המסגרת הינה כ – 5.5 מיליון דולר. לאחר תאריך המאזן דיווחה החברה על קבלת הזמנות בסך של כ- 16.6 מיליון דולר ממשרד הביטחון למערכות תקשורת מתקדמות.

• אורביט: "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"
• אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט מערכות

*הראיון נעשה לפני פרסום הדוחות לרבעון השלישי

מה אתה יכול להגיד על שתי ההזמנות האחרונות בהפרש של יום שביחד מסתכמות במעל 20 מיליון דולר?

"אנחנו עובדים עם מערכת הביטחון כבר הרבה שנים, וכתוצאה מהימים הלא פשוטים האלה אנחנו מתגברים ומרחיבים את היקף ההזמנות. בוא נגיד ככה - זה בעקבות המלחמה אבל ללא קשר למלחמה, ההזמנה ממשהב"ט תסופק בין 2024-2026. לגבי ההזמנה מארה"ב - זה השוק הכי גדול שלנו עם הפוטנציאל הכי גדול. אנחנו בתהליכים מאוד אינטנסיביים להגדיל את השוק הזה, ואני מאוד אופטימי שנצליח להגדיל אותו לרמה יותר משמעותית מאירופה ומישראל, רק שתהליכי החדירה הם הרבה יותר ארוכים, בגלל שאנחנו נכנסים לשוק הזה עם המוצרים הכי מתקדמים, כמו למשל תקשורות לווינים מוטסות - לוקח הרבה זמן להתנהל מול הגופים כמו ה-SEA (רשות התעופה האמריקאית), יש המון בירוקרטיה ואישורים שצריך לקבל ותהליך הרגולציה מביא לכך שהחדירה לשוק האמריקאי לוקחת יותר זמן. אבל השוק בצפון אמריקה הוא אינסופי מבחינתינו".

החברה עוסקת בהרבה תחומים - אוויר, ים, חלל, לוויני - מה התחום המצליח יותר בארה"ב?

"כרגע מערכות שמע למטוסים זה תחום מאוד דומיננטי בארה"ב. אנחנו עובדים עם חברות כמו בואינג BOEING , לוקהיד מרטין  LOCKHEED MARTIN CORP וחיל האוויר האמריקאי. עכשיו אנחנו מתחילים להיכנס לשני תחומים - מטוסי מנהלים ותקשורת לווינית בשימוש ממשלתי, זה הגל הבא שייכנס לייצור".

• הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
• גולף תרכוש את ג'אמפ ועונות תמורת 30 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

מה עם השוק הימי בארה"ב?

"השוק הימי מאוד גדול אבל התהליכים להיכנס לשם הם יותר מורכבים, ובנוסף השחקנים המקומיים שם הם יותר חזקים. אנחנו בתהליכי חדירה, אבל המכרזים בתחום הזה הם הרבה יותר ארוכים עם חוזים שמגיעים גם ל-10 שנים, והדבר הזה מקשה יותר על החדירה בין לבין. אנחנו עובדים באופן מאוד אינטנסיבי בשוק הצבאי באופן כללי, וצפויות לנו לא מעט עסקאות בתחום הזה, ושמנו לנו יעד מרכזי להתחרות בצורה יותר אגרסיבית בשוק הצבאי בצפון אמריקה ובעיקר בארה"ב".

התחום הימי להבנתי גדול יותר גדול מהאווירי בארה"ב

"זה נכון. אנחנו עושים המון פיתוח עסקי וחיבורים עם חברות רלוונטיות, יש לנו 'תכנית תקיפה' מסודרת לתחום הים אבל זה לוקח זמן. עם חדירה לארה"ב צריך לעבוד בסבלנות ובנחישות".

יש לך מסגרת זמן למתי נשמע הודעה מהותית בתחום הזה?

"לא הייתי רוצה להתחייב למשהו צופה פני עתיד, אבל אני מאוד אופטימי בהקשר של פלח השוק שלנו בשוק האמריקאי. יש לנו המון מה להציע, אנחנו שומעים את המשובים האלה מהמון לקוחות גם באוויר וגם בים ועכשיו אנחנו צריכים לממש את זה. המוצרים מצוינים אבל צריך לעבור סט מסוים של תהליכים בשביל להפוך את ההזדמנויות האלה להזמנות".

בתחילת השנה התראיינת אצלינו ואמרת שאתה שואף לצמיחה דו ספרתית ולהגיע להכנסות של 100 מיליון דולר עוד 3 שנים. אתה עדיין עומד מאחורי זה?

"אני עדיין עומד מאחורי זה, ורוצה לקוות שאפילו נגיע ל-100 מיליון דולר עוד לפני".

מה המצב בתחום הקישוריות/חיבוריות?

"זה אחד השווקים שהכי צומחים בעולם - כולם רוצים הרבה יותק תקשורת, בכל מקום ובכל זמן. לדוגמא, אם פעם היית עולה על טיסה לניו-יורק בידיעה שעכשיו אתה מנותק מהעולם ל-10 שעות, היום אנשים רוצים להמשיך להיות מחוברים לרשת. רואים את זה יותר במטוסי מנהלים - היום מנהלים עולים לטיסה בידיעה שהם רוצים לעשות שיחת וידאו עם הדירקטוריון או עם המשפחה שלו או אפילו סתם לראות נטפליקס. המטוסים צריכים תקשורת לווינית בשביל זה. אותו דבר בתחום הצבאי - פעם מסוק למשל היה טס בלי תקשורת לווינית, היום זה כבר חובה, בין היתר בגלל שיש שיבושים וחסימות שגורמים לכך שצריך לייצט תווכים שונים. וגם בחלל - מעלים רק עוד ועוד לווינים, היום כמות הלווינים בחלל עומדת בערך 5,500. כל לווין כזה צריך תחנת קרקע שתקבל ממנו את המידע וגם טרמינל על הכלי (מטוס או אוניה) שיתקשר איתו - ואנחנו בשני המקומות האלה".

בתחום מטוסי המנהלים, כמה סאטקום דיירקט והאניוול  HONEYWELL INTERNATIONAL "מפריעות" לכם בתקופה האחרונה?

"אני יכול להגיד שהיו לנו שיחות עם האניוול ששקלו לקנות מערכת שלנו ולמכור אותה. הם שוקדים על פיתוח מוצר משלהם אבל הם מאחורינו בערך בשנתיים. אם אני צריך לתת אנלוגיה אז המוצרים שלהם זה משהו כמו אייפון 4 ואנחנו אייפון 15. אבל בשביל למכור את האייפון 15 אנחנו עושים תהליכים מול הרגולטורים בשביל לחדור לשוק. המוצרים של סאטקום דיירקט באוויר כרגע אבל עם תחום תקשורת אחרת משלנו (הם עם תדרי KU ומתחילים לפתח KA). הם כן מתחרים שלנו, אין וואקום - אין מקום שאין בו מתחרים, אבל אני כן חושב שאנחנו מתחרים יותר ראויים מהם בביצועים בצורה יחסית משמעותית. במחיר אנחנו מנסים להיות טובים מהם. באופן כללי אנחנו טובים מהם - אבל הם אמריקאים ואנחנו לא".

אז איך זה מתבטא במכרזים?

"לחברות האמריקאיות יש יתרון מעצם היותן אמריקאיות - השוק מכיר אותן ויותר קל לו לעבוד מולן. אנחנו מגשרים על הפער הזה בעזרת עבודה דרך חברות אמריקאיות - אנחנו עובדים כרגע על שיתוף פעולה, שיפורסם כשהוא יהיה גמור, במסגרתו נעבוד עם חברה אמריקאית מאוד גדולה שהיא תהיה הפרונט שלנו - אנחנו מוכרים את המוצרים לחברה הזאת והיא מוכרת אותם בשוק האמריקאי כאילו אלה מוצרים שלה. הדבר הזה מגשר על הפער בינינו לבין החברות האמריקאיות כמו האניוול להן יש נוכחות אמריקאית דומיננטית יותר. כרגע כל יצרני מטוסי המנהלים רואים את המוצרים שלנו בתערוכות ואוהבים את מה שהם רואים - הביצועים, המוצר והכל, ומה שנשאר לנו זה לקבל את האישורים בשביל להתחיל לממש את ההתרשמויות להזמנות ואנחנו בדרך לשם".

לגבי המניה - אתה חושב שהשוק מתמחר אתכם נכון?

"אני כבר הרבה זמן אומר שהתמחור של המניה נמוך מדי, אבל לא אני קובע אלא המשקיעים. עכשיו ספציפית זאת גם תקופה עם הרבה חוסר ודאות למשקיעים בגלל המלחמה, אבל אני עדיין חושב שהמחיר של המניה נמוך ממה שהיא ראויה ואנחנו נוכיח את זה במספרים. אנחנו לא חברה צעירה ולא חברת 'חלום', אנחנו צומחים ברציפות 22 רבעוניים - שמרנו על רווחיות לאורך כל הזמן הזה שכולל גם את הקורונה וגם תנודות גדולות אחרות בשווקים. זאת חברה שמשדרת יציבות, אבל אני חושב שהמשקיעים זוכרים את העבר של החברה לפני 5-6 שנים שהיה פחות טוב עם אורביט הישנה - היום זאת אורביט אחרת, חברה אחרת, עם DNA אחר ועם מוצרים אחרים".

מניית אורביט מתחילת השנה

יש לכם המון תחומי פעילות - אוויר, ים, חלל, לווינים - זה לא יותר מדי תחומים? לא כדאי להתמקד באחד או שני התחומים המובילים?

"יש הרבה מאוד מרכיבים שהם גנריים בכל העולמות, למשל התוכנה של כל הרכיבים המוטסים היא אותה תוכנה, אבל יותר מזה, מערכת שמשמשת לתקשורת של לווינים יכולה להיות גם על רכב, על אוניה או על מטוס, כך שזה אותו מוצר רק עם התאמות".

אבל העובדה שזאת אותה מערכת לא אומרת שההוצאות הן אותן הוצאות

"זה נכון, אבל התמונה היא יותר רחבה. בשביל לייצר יציבות לאורך זמן זה טוב להחזיק כמה רגליים חזקות, לדוגמא בקורונה - פתאום כל התעופה האזרחית מקורקעת ואם אנחנו עובדים רק בתחום הזה אנחנו מוגבלים, אבל בגלל שהיו לנו עוד רגליים אז גם בקורונה צמחנו והרווחנו. נכון שהפיזור גורר איתו גם יותר הוצאות ויותר עבודה אבל הוא מביא יותר יציבות. גם הפיזור בין השוק האזרחי לשוק הצבאי מביא יציבות. בנוסף, לפעמים הלקוחות עצמם צריכים את המנעד הרחב של המוצרים".