חברות באמריקה אומנם מיהרו לגנות את מתקפת הטרור של חמאס ביום השחור של ה-7 באוקטובר, עם יותר מ-200 חברות וארגונים, כולל גוגל, סטארבקס וה-NBA שפרסמו גינויים למתקפה. אבל כעת, ככל שהזמן עובר וישראל מתקדמת בחיסול הטרור, התמונות מעזה, יחד עם משרד הסברה שלא קיים והעובדה שהפלסטינים פשוט יותר טובים בלשקר ולהתקרבן מאיתנו (וכמובן בעזרת גופים ומדינות שמשקיעים במלחמה על דעת קהל מיליונים), עוררו קריאות להפסקת אש וגרמו לחברות רבות להחליף דיסקט ולבחור בשתיקה. 

החברות האמריקאיות נמצאות בדילמה. האהדה לישראל נשחקת על רקע העלייה במספר ההרוגים בעזה והמשבר ההומניטרי שנגרם כמובן כתוצאה מפעולות חמאס, אבל יותר קל להאשים את ישראל. החברות מתמודדות עם לחצים משני הכיוונים והרבה פעמים מה שמכריע אלו עובדי החברות שלוחצים עליהן לקחת צד באמצעות קמפיינים, עצומות ותרומות. 

"החברות נאבקות כי לאנשים יש דעות מאוד מקוטבות, מושרשות ואישיות על המצב", אמר דייב פליט, ראש הדיגיטל בחברת יחסי הציבור אדלמן. "זה מצא בניואנסים", הוסיף וציין כי "חברות גילו שעמדה חד צדדית לא מזדקנת היטב". 

אומנם זו המלחמה הגדולה השנייה שמתפרצת בשנים האחרונות, אבל היא מתגלה כמפלגת הרבה יותר מהסכסוך בין רוסה לאוקראינה. במלחמה ההיא, רוב החברות הבינלאומיות מיהרו לצאת מרוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה. הסנקציות דחקו אותן החוצה, יחד עם קמפיינים ברשתות החברתיות ולחץ ציבורי עצום. 

המלחמה של ישראל לא נתפסת כשחור או לבן

• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מלחמת ישראל-חמאס לעומת זאת, לא נתפסת כשחור או לבן. "עם רוסיה, היה לך צד חזק מאוד שתקף את השני, אוקראינה, שהיה חלש", אמר מרקו פאפיק אסטרטג ראשי ב-Clocktower Group. "זה עלה בקנה אחד עם התפיסות המוסריות שלנו לגבי נכון ולא נכון". לעומת זאת עם ישראל והפלסטינים, בעולם מצליחים לטעון ששני הצדדים הם קורבנות. 

בנוסף, מלבד ההשפעה על אספקת הנפט והגז, למזרח התיכון אין כמעט השפעה כלכלית עולמית. הפלישה של רוסיה לאוקראינה גרמה לעליית מחירים בשווקי האנרגיה והחקלאות בעולם, עוררו את האינפלציה והביאו לשינויים גיאופוליטיים. כלכלת ישראל אומנם סובלת מאוד, אבל היא נחשבת זעירה על הבמה העולמית. השווקים הפיננסיים די מהר התנערו מהסכסוך. אפילו שווקי האנרגיה לא הגיבו, בין השאר כי אף אחד לא דיבר על אמברגו נפט ערבי או ניסיונות אחרים לשבש את האספקה.

בכל זאת, המלחמה כן מגבירה את המתחים סביב מדיניות חברות וממשלת ארה"ב כלפי ישראל ומזינה את האנטישמיות בעולם. עובדים רבים בחברות כמו גוגל וסטארבקס יצאו במחאות. כמו גם תעשיות הבידור והאופנה. חברות מסוימות אף דוחקות בעובדים להימנע מהצהרות פומביות בנושא.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

כמה מנהיגי תאגידים טוענים שהטיפול בקונפליקט באופן פומבי אינו משיג הרבה ושכמעט בלתי אפשרי לא להכעיס פלג כלשהו, כולל עובדים, בעלי מניות ולקוחות. "אני חושב שחשוב להדגיש שרק אנשים יכולים להיות בעלי דיעה", אמר תומס פטרפי, מייסד ויו"ר אינטראקטיב ברוקרס. "כחברה תמיד התרחקנו מלנסות ולהשפיע על דעותיהם של בעלי העניין שלנו בכל נושא הנוגע לפוליטיקה או דת". 

הרשתות החברתיות

הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית מסבכות עוד יותר את המלחמה הזו. ישראל וחמאס נלחמו בעבר מספר רב של פעמים, אבל בפעמים הקודמות, כמו ב-2014 שישראל נכנסה לעזה, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, לא היו חזקות בעיצוב דעת הקהל או יותר נכון הפצת מידע מוטעה כמו היום. טיקטוק אפילו לא הייתה קיימת. ל-AI יש כעת את היכולת להפיץ וידיאו ותמונות מזויפות. מדינות כמו רוסיה ואיראן מנצלות את זה ומממנות צבאות של בוטים שתפקידם לפרסם שקרים בלי בקרה, לעודד שנאה ולנסות לשנות את ההיסטוריה.  

לפי חברת ניתוח הנתונים Cyabra, רבע מהפרופילים ברשתות החברתיות שפרסמו או דנו במלחמה והפיצו מידע שקרי מיד לאחר התקיפה של חמאס היו חשבונות מזויפים ולא במפתיע, פרו פלסטינים. התפשטות המידע השגוי מכניסה חברות לבקרת נזקים מהר יותר בניסיון להתגונן מהפייק הרב שמופיע ברשתות. כיום, מספיק להיות עם אלפי עוקבים בודדים ברשתות ולפרסם תמיכה בישראל ולגנות את חמאס בשביל לקבל הודעות נאצה מאלפי בוטים.

יותר מזה, העובדה שהצד תומך הטרור הרבה יותר רועש מהצד הפרו-ישראלי, גורם לאנשים לחשוב שכולם נגד ישראל. בעוד סקרים של YouGov מצביעים על כך שהתמיכה של תושבי ארה"ב בישראל חזקה הרבה יותר בסקרי דעת קהל מאשר מה שמוצג במדיה החברתית. הדרך בה הרשתות החברתיות פועלות, גורמת לאנשים לתפוס שונה את דעת הקהל בעולם לגבי הסכסוך מאשר מה שהיא במציאות. 

ההשפעה על החברות

זה לא עבד. עובדים רבים בגוגל הפגינו בפומבי וכתבו מכתב פתוח הקורא לחברה להפסיק לספק תמיכה ב-"אפרטהייד" ול-"רצח העם" הישראלי. העובדים קראו לבטל עסקים של גוגל עם ממשלת ישראל כמו פרויקט נימבוס, חוזה של 1.2 מיליארד דולר לשירותי ענן. דוברת גוגל אמרה כי ההתנגדות לפרויקט היא "חלק ממסע פרסום ותיק של ארגונים ואנשים קרובים לא עובדים בחברה".

גם סטארבקס נקלעה לצרות. זמן קצר לאחר הפיגוע של חמאס, איגוד העובדים המייצג כ-9,000 מעובדי הרשת, פרסם ציוץ בטוויטר המביע "סולידריות עם פלסטין" ושיתף תוכן דומה ברשתות. סטארבקס, מיהרה להתנער ואף הגישה תביעה נגד הארגון בטענה להפרת סימן מסחרי ולפגיעה בעסקי ברשת. איגוד העובדים הגיש תביעה נגדית וטען שסטארבקס מכפישה את האיגוד בכך שהיא רומזת שהוא תומך ב-"טרור, שנאה ואלימות". 

לעומת זאת, מנהלים כמו אלכס קארפ, מנכ"ל חברת ניתוח הנתונים פלנטיר, הצהיר כי החברה תומכת באופן מלא בישראל. פלנטיר מוכרת כלי תוכנת מודיעין לארה"ב ולבעלי ברית מערביים רבים. קארפ הגדיר מזמן את עסקי ההגנה במונחים מוסריים כמאבק בטרור ובאיומים אחרים על המערב. "אנחנו בקו החזית ונלחמים במה שמסתכם ברוע", אמר בשיחת הרווחים האחרונה של החברה.