עובדת ויקס
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27
פרשנות

עובדת WIX פרסמה פוסט תמיכה בטרור ופוטרה; האם מעסיקים יכולים לפטר עובדים על אמירת וכתיבת דעותיהם?

עובדת בחברת וויקס בסניף באירלנד פרסמה פוסט תמיכה בפלסטינאיים וכתבה שישראל פועלת בטרור נגד עזה. התגובות לא אחרו לבוא, בסופו של דבר העובדת פוטרה אחרי שלא הסירה את הדברים ואף הוסיפה שמן למדורה עם תגובות נוספות. אבל הפרשה רק מציפה בעיות גדולות - האם העובדת רשאית להגיד את דעתה, האם היא פוטרה כדין? ראש ממשלת אירלנד הפציר בה לקבל יעוץ משפטי והפרשה עושה סערה באירלנד שגם ככה לא ממש תומכת בנו.  זה רק מקרה אחד. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר פועלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להסרת תכנים כחלק מהמאבק בהסתה לאלימות וטרור ברשתות החברתיות. משטרת ישראל חוקרת עשרות רבות, אפילו מאות של מקרים בהם פורסמו פוסטים שבהם הסתה לאלימות, תמיכה גלויה בטרור ועוד.

פוסט תמיכה בפלסטין

פוסט תמיכה בפלסטין

הטבח הנורא שנעשה בתושבי העוטף והדרום, חטיפתם המזעזעת של נשים, ילדים ואזרחים תמימים והכל על רקע המלחמה בכמה חזיתות יוצרת אווירה לחוצה וחסרת סובלנות לביטויי תמיכה בטרור, גם אם מרומזים ולא בוטים. כל פוסט שמעלה אדם שיש בו רק רמיזה לתמיכה באירועים הנוראיים שאירעו בעוטף עזה גורר תגובות מתלהמות, דיווח יזום למעסיקו של האדם על ידי גולשים, ואף הגשת תלונות למשטרת ישראל.

 

מלחמה וירטואלית

המלחמה הנוכחית שהפכה גם להיות מלחמה של ממש בזירה הווירטואלית ברשתות החברתיות מובילה לשאלות רבות בנוגע לזכותם של מעסיקים לפעול כנגד עובדים המפרסמים פוסטים שונים - החל מביטויי שנאה, הסתה ואף הבעת דעה קיצונית התומכת באירועי הטבח בעוטף עזה כמו גם מנגד ביטויים קיצוניים כנגד התקשורת, אנשי שמאל ועוד. כך גם עולות שאלות בנוגע לקיום הליך שימוע בעניינם של עובדים אלו. 

 

פרסומים שעשויים לעלות כדי דברי הסתה ביטויי שנאה

פרסומים באופן פומבי שעשויים לעלות כדי הסתה הינם פרסומים שיש במסגרתם הסתה לאלימות, הסתה למרד, הסתה לגזענות או אף פרסום דברי שבח שיש בהם כדי להביא לטרור. דוגמאות לביטויים כאלו ניתן למצוא בהקשר המלחמה בפרסומים המשבחים את מעשי החמאס והרצח הנבזים העולים כדי פשעי מלחמה; פרסומים הקוראים לאלימות בישראלים (או אף על רקע יהדותם); אמירות הזדהות עם מחבלים וארגוני טרור; פרסומים המשווים אנשי ציבור לנאצים; הבעת הזדהות עם תושבי עזה ושמחה על הסלמת המצב הבטחוני.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

 

ההבדל בין לייק לתגובה ברשת החברתית

אין ספק כי לכתיבת תגובה או פוסט מילולי ישנו משקל רב יותר משיתוף פוסט (share) ללא הבעת דעה, או סימון לייק (Like) על פוסט. בוודאי שלביטוי שנעשה באופן אקטיבי ויזום של הכותב עצמו יש משקל רב יותר אולם בעת זו בה הרשת גועשת וסבלנות הציבור נמוכה מאוד, כמו גם של רשויות המדינה, כל הבעת דעה אף באמצעות שיתוף סרטונים מסיתים או שיתוף דעות של אחרים עשויה להוביל, בהתאם לחומרת הפרסום, לנקיטת הליכים כנגד המפרסם אם הפרסום עולה כדי עבירה פלילית של הסתה.

 

פיטורי עובד שהביע דעה או הסית לאלימות ברשתות החברתיות

בימים אלו התבטאויות חריגות ברשת, גם אם האדם אינו מזוהה עם מקום עבודה בפרופיל שלו, עשויה להוביל לדיווח חבריו לפרופיל, בדרך כלל כאלו המועסקים עימו, על הפרסום למעסיקו. כך גם, התבטאויות חריגות ברשת, כאשר האדם מזוהה בפרופיל עם החברה בה הוא עובד, מובילה כמעט מיד לדיווח ישיר למעסיקו על הפרסום.

קיראו עוד ב"משפט"

התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות, עשויה לפגוע בתדמית המעסיק, באמון ציבור הלקוחות ולגרום לנזק ציבורי רב – בוודאי בעת זו - אשר ישפיע על רצון המעסיק לנקוט בניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד. לדוגמא, כפי שהחליטה חברת אל-על לפטר דיילת ערביה שכתבה פוסט ברשתות החברתיות שבו "מרחמת על השהידים".

ככלל, אין לפטר עובד בשל פרסום השקפה או דעה ברשתות החברתיות, קשה ככל שתהיה אך ישנם מקרים שיובילו לפיטורים או לפחות הליכים משמעתיים. זה בעיקר תלוי בסוג התפקיד של העובד, בתוכן הפרסום שפרסם ובפגיעה האפשרית במקום העבודה אם הפרופיל או הפרסום מזוהים עם מקום העבודה.

יש לציין, כי כיום בעקבות המלחמה גם פרסומים חריפים וחריגים שתומכים במעשי החמאס, אף אם אין להם קשר למקום העבודה, גוררים הליכי משמעת היות ומדובר בפשעי מלחמה ובאווירה ציבורית קשה מאוד נוכח מעשי הטבח שנעשו. תשומת לב, כי גם בימים אלו תמיכה באזרחי עזה, ללא קשר לחמאס, או פרסום בקשות לסיוע הומניטרי כשלעצמן, כאשר אינן כוללות אמירות הסתה או אלימות, סביר שיכללו כהבעת דעה או השקפה אישית.

פיטורים מוצדקים של עובד שפרסם פוסטים חריפים וחריגים עשויים להיות כאלו כאשר הפרסום פוגע במכוון במעסיק או בעבודה, בשמה הטוב של החברה, או כאשר הפרסום משפיע על תפקידו של העובד כפועל יוצא מאופי תפקידו ובוודאי כאשר אינו תואם את ערכי החברה והקוד האתי שלה.

 

הליך השימוע במקרה שבו פורסם פוסט קיצוני ומסית

מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להתגונן לפני ההחלטה לפטרו וזאת מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי עובד מעסיק וזאת על ידי קיום שימוע לפני פיטורין. גם במקרים חריגים, ועל אחת כמה וכמה, נתונה לעובד הזכות להשמיע את עמדתו טרם קבלת החלטת החברה האם לפטרו. נדגיש, כי כתוצאה מהלחץ הציבורי ישנם גם לא מעט תלונות שמתבררות כתלונות והאשמות שווא אשר עשויות לעלות לעובד בעבודתו ולכן, בוודאי במקרים חריגים אלו קיימת חובה מוגברת לקיום הליך שימוע תקין לעובד.

 

ההבדל בין פוסט של עובד פרטי לבין עובד רשות ציבורית

פרסומים באופן פומבי שעשויים לעלות כדי הסתה, שבנסיבות מסוימות עשויה זו לעלות כדי עבירה פלילית, אסורים על כל אדם ללא קשר למקום עבודתו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי על עובד במגזר הציבורי חל איסור מכוח החוק והתקשי"ר להביע עמדה פוליטית בכל דרך שהיא. כך גם, עובדים המפרסמים פרסומים קיצוניים וחמורים שיש בהם השפעה על תפקידם כפועל יוצא מאופי התפקיד בו הם מחזיקים (כגון אנשי חינוך, גננות, מורים, פסיכולוגים ברשות ציבורית וכד') עשויים להינקט כנגדם אמצעי משמעת עד כדי פיטורים בשל הפרסומים.

התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות, בוודאי משעה שכבר מזוהה עם החברה בה מועסק, עשויה לפגוע בתדמית המעסיק, לפגוע באמון ציבור הלקוחות ולגרור נזק ציבורי רב אותו יבקש המעסיק לתקן, לרוב באמצעות ניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איאי 26/10/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו עם הבדיקות מה אומר החוק הגיע הזמן להתייחס לאוייבנו החיים בתוכנו ביד חזקה ללא מורא של מערכת המשפט. יצאת נגד המדינה לומר שלום ולא להתראות. מי שצוהל על אובדן חיי ילדנו לא יכול להמשיך לחיות בקרבנו ועוד כאזרח שווה זכויות לא עוד תתעוררו מהתרדמת וסלקו כל מי ששומר יהודים. זו מדינת היהודים
  • 3.
    ג׳וחה 26/10/2023 12:14
    הגב לתגובה זו
    נוטים להיות סוג של פוליטיקאים בעבודה ובד״כ רק מעוררים משברים נוספים, אם זה עם לקוחות מזדמנים, ספקים ו/או עובדים אחרים
  • 2.
    הנביא 26/10/2023 11:08
    הגב לתגובה זו
    כל מי שתומך בטרור, ללא יוצא מן הכלל, צריך לכרות לו את הראש, לשרוף את גופתו ולפזר את האפר שלו בים!
  • 1.
    חברה לא יכולה להתקיים ללא הצו במלה "לא" והיום הכל מותר (ל"ת)
    [email protected] 26/10/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.