היישוב שדרות חווה טראומה ביוני 2021, כאשר עידו אביגל ז"ל, בן 6 בסך הכל, נהרג מפגיעת רקטה בביתו. הטראומה לא נוצרה רק בעקבות מותו, מה שיצר אותה הן השאלות שעלו אחרי שהתבררו נסיבות מותו: רסיס רקטה חדר לבית דרך חלון הממ"ד והרג אותו. מאז, נשאלה שאלה חשובה: האם הממ"ד באמת יעיל נגד התקפות טילים? "רק בשבוע שעבר ניצל זוג עולים מרוסיה". האלוף גולן עם נתניהו (לע"מ) במקרה של אביגל ז"ל, הטענה המרכזית הייתה שהרסיס נכנס בזווית שונה, בשיפוע, דרך פלטת הפלדה בניצב. כלומר, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אבל זה קרה. ברגע שהרסיס חדר את הפלדה, הוא עבר את חלון הזכוכית. האירוע הזה לימד אותנו דבר אחד: במקרה של אזעקה, כדאי להיות צמודים לרצפה. מי שיכול להעיד על האופן בו הממ"דים מגנים עלינו הוא אחת הדמויות המרכזיות במלחמה הזאת, האלוף יאיר גולן, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ומעבר לתפקדו הפוליטיים היה סגן הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון. "את מקרה עידו אביגל ז"ל אני מכיר אישית", הוא אומר בראיון ל"ביזפורטל". "זה מקרה ייחודי שטופל, של איך צריך להיראות תריס המד"ד ועוד. הממ"ד הוא הדבר הבטוח ביותר הטוב ביותר כיום. רק בשבוע שעבר ביקרתי בבית באשקלון, חייהם זוג עולים מרוסיה, אולגה ואיגור, ניצלו. הממ"ד עושה את העבודה". בהמשך עוד נחזור לגולן, אבל מה שחשוב להדגיש הוא את העובדה שהאירוע ההוא גרם לכולנו להסתכל על ממ"דים בצורה קצת שונה. קשה לומר שכל הממד"ים בישראל עמידים בפני טיל, בטח לא אלה שלא נבדקו מזה שנים, שחלון הברזל שלהם לא תקין או חלוד. יש מי שאומר שהטילים היום מגוונים יותר, שהממ"ד שהיה עמיד בפני טילים של שנות התשעים עבר כבר לא חסין בפני כל איום. אבל כפי שתראו בהמשך - דברי גולן מבהירים היטב - הממ"ד לא חסין מפני פגיעה ישירה של טיל, אלא מפגיעה לידו. אגב, הממ"ד שנולד אחרי מלחמת המפרץ והוקם לראשונה בשנת 1992 היה אמור לשלם בעיקר נגד הדף, ולא נגד פגיעה ישירה של טיל במבנה. סקאד שנחת בעבר בשכונת התקווה בתל אביב הצליח להרוס את פינת המקלט. זה עדיין לא אומר שהממ"ד לא עמידים בפני רוב האיומים. להפך, הם אמורים לשרוד כמעט כל היום רקטי, אלא שהחשש הוא שככל שהאיומים משתכללים, אחוז ההגנה יירד. ההערכה היא שהיום הממ"ד לא עמיד ב-100% נגד פגיעות טילים, אבל הוא מאוד קרוב למספר הזה וההערכה היא שכדי להגיע להגנה מלאה צריך להשקיע בבניית אמצעי מיגון אחרים סכומי עתק, שלא המדינה ולא האזרחים יוכלו להתמודד איתם. חדר מדרגות, למשל, יכול להתברר כמקום יותר בטוח. למה? כי הוא רחוק מחזית המבנה. ההמלצה היא לשבת בקומות הנמוכות, כי רוב הטילים נוחתים בחלק העליון של המבנה. כלומר, ככל שישבת בקומה נמוכה יותר, כך הסיכוי שההרס יגיע אליך נמוך יותר. בעבר, אומרים בפיקוד העורף, המרחבים המוגנים שעמדו לרשות האוכלוסייה בארץ היו מקלטים. בשנת 1992, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה אושרו תקנות לפיהן בכל מבנה חייב להימצא מרחב מוגן תקני, כלומר מרחב מוגן דירתי (ממ"ד), מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) או מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ). מפיקוד העורף נמסר כי "הממ"ד, הממ"ק והממ"מ מגינים מפני קשת רחבה של איומים לרבות ירי טילים ורקטות, רעידת אדמה, שריפה ואירוע חומרים מסוכנים. זמן ההגעה אליהם מהיר יותר בהשוואה לזמן הנדרש להגעה למקלט משותף או ציבורי ורמת התחזוקה שלהם גבוהה יותר מעצם היותם חלק מהדירה, הקומה, הבניין או המוסד הציבורי. לפיכך, מרחבים אלו מהווים כיום את הפתרון הטוב ביותר בעת קבלת התרעה על ירי רקטות וטילים". כלומר, גם בפיקוד העורף מגדירים אותו כפתרון הטוב ביותר, אבל לא מבטיחים הגנה מלאה. גולן: "ממ"ד לא דן בפגיעה ישירה, אלא קרובה. והוא מציל חיים" האלוף גולן מסביר לנו כי "איך נקבע תקן ממ"ד? על פי איום-ייחוס, הוא לא דן בפגיעה ישירה אלא בפגיעה קרובה. טיל ישיר בממ"ד ולצאת בחיים... זה לא הסיפור. החישוב בזמנו היה טיל כבד עד 15 מטר מהממ"ד - זה אומר מעל מעל חצי טון חומר נפץ. לכך הוא נותן הגנה יוצאת מן הכלל. דברים נוספים הם עמידות הדלת והחלונות וההתמודדות עם לחץ האוויר שנובע מפיצוץ מההדף. כל הדברים האלה בוצעו עליהם ניסויים דקדקניים, פיקוד העורך עושה ניסויים מדי שנה". ועדיין, קשה לומר שההגנה היא ב-100%. "הממ"ד הוא באמת דבר מאוד בטוח. עד היום הציל חיים של מאות, אם לא אלפי אנשים. אם למישהו יש ספק, אין ספק. תשתית המיגון הטובה ביותר שנוצרה בישראל עם כל נושא ההתחדשות העירונית והבניה החדשה בישראל, שהולכת ומתחרבת, היא דבר מאוד חיובי. אחוז הבתים הממוגנים, כלומר כאלה שיש להם הגנה כלשהי, עומד היום על בערך, 78% מהבתים בישראל. יש כמובן גם מקלטים ציבוריים וגם פרטיים, אבל הרוב המוחלט זה ממ"ד. למי שקורא את הכתבה - שלא יהיה לו ספק. רוצו לממ"ד באזעקה. הוא מציל חיים". למה צריך לשים לב כדי שהממ"ד יהיה תקני? ממ"ד בנוי כקוביה עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה. בהתאם לתקנות, שטחו הפנימי של הממ"ד (נטו - ללא קירות) נדרש לעמוד על 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. גובה הממ"ד לא יפחת מ-2.5 מטרים ולא יעלה על 2.8 מטרים (אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התכנון), ורוחבו לא יפחת מ-1.60 מטרים. משנת 2002 יש חובה להתקין מעברי צנרת לצורכי מעבר תשתיות כגון מיזוג אוויר על פי תקן ישראלי 994. מותר להתקין מזגן על קיר פנימי בלבד של המרחב המוגן. מעבר הצנרת יהיה בקיר פנימי בלבד ויש לאטום אותו באמצעות חומר אטימה בעל אישור תקף מפיקוד העורף.