בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי מחר, אך לאותת על הורדת ריבית בעתיד - כך סבורים בלידר שוקי הון. על פי הסקירה של יונתן כץ וכלכלני החברה, למרות ההשפעה האינפלציונית בטווח הקצר בשל הפיחות והמחסור בירקות, צפויה השפעה ממתנת עקב החולשה בביקוש המקומי. בנוסף, הם צופים כי התשואות הארוכות בארה"ב ממשיכות לעלות, זאת על רקע נתוני מאקרו חיוביים, ובשוק האג"ח - הם צופים התמתנות גם בפעילות וגם בסביבת האינפלציה ותומכים באפיקים השקליים.

הסקירה מתבססת על חששות להסלמה באזור וההתבטאויות ניציות על ידי מספר חברי הפד והעיבו על השווקים. עוד התבססו על התשואות הארוכות בארה"ב שהמשיכו לעלות לכיוון 5% על רקע גידול מהיר יחסית בצריכה הפרטית וירידה במספר דורשי העבודה החדשים אשר ירד אל מתחת ל-200 אלף איש.

לגבי שוק האג"ח, לפי הסקירה הוא מתחיל לתמחר אפשרות להעלאת ריבית נוספת עד ינואר 2024: "בשבוע האחרון התשואות בישראל עלו בחדות על רקע הודעת בנק ישראל שלא צפויה הורדת ריבית חדה בקרוב. גם המשך עליית התשואות בארה"ב השפיעה לרעה על שוק האג"ח הישראלי. התמתנות צפויה בסביבת האינפלציה תומכת באפיקים השקליים. תחזית הריבית של בנק ישראל ברבעון הרביעי 2024 צפויה לעמוד על 4.0%-3.75%. שוק האג"ח יגיב למסיבת העיתונאים של נגיד בנק ישראל מחר ולתחזית המאקרו של מח' המחקר". עוד נטען בסקירה, כי הסביבה הפיסקאלית הבעייתית וגידול בהנפקות בארה"ב יקשו על ירידה משמעותית בתשואות. בחברה הניחו שהתשואות ל-10 שנים בארה"ב יתייצבו סביב 4.7% בעוד שנה, אז פער התשואות מול אג"ח ישראלי ל-10 שנים יעמוד על -0.4% (חזרה לשיווי משקל). בנוסף, הם מזהים כי צפויה סביבת אינפלציה נמוכה בשנה הקרובה לאור ההתמתנות בביקוש המקומי וציפייה לייסוף קל בשקל לאחר סיום המלחמה: "אנו צופים אינפלציה של 2.8% שנה קדימה ו- 2.1% ב-2024".

לגבי השפעת המלחמה על האינפלציה נכתב כי קשה עדיין להעריך את עוצמת ההשפעה של המלחמה על סביבת האינפלציה במבט של שנה קדימה. "ברור שבטווח הקצר, קיים מחסור בחלק מהסחורה החקלאית וצפויה השפעת פיחות מסוימת על מוצרי היבוא ונסיעות לחו"ל (למרות שבטווח הקצר לא בטוח שהלמ"ס תמדוד סעיף זה בשל מיעוט הנוסעים לחו"ל). לפי הערכתנו, מספר סעיפי המדד אשר יושפעו מההתמתנות בביקוש המקומי גדול יותר מאותם סעיפים אשר יושפעו מהפיחות. חשוב גם לזכור", נכתב. "לקראת סיום העימות, סביר להניח ייסוף מסוים בשקל. גורמי המאקרו במשק הישראלי עדיין תומכים בהתחזקות בשקל. הנחנו שקל ב-3.95 שקל לדולר בעוד שנה. כדי לממן את עלויות המלחמה ושיקום יישובי הדרום, צפוי קיצוץ בחלק מהצריכה הציבורית (תיתכן הקפאת שכר במגזר הציבורי וקיצוצים בתשלומי ההעברה) וצפויה העלאת מיסים (ביטול ההנחה בבלו – כאשר צעד זה יתרום לאינפלציה בטווח הקצר). בקיצור, כוח הקנייה של משקי הבית צפוי להישחק. הסביבה הגלובלית נמצאת בכיוון של התמתנות בפעילות, מגמה אשר תשפיע גם על כלכלת ישראל".

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקראת החלטת הריבית מחר נכתב: "בנק ישראל שם דגש על יציבות בשווקים (בעיקר על השקל) וחושש שירידה חדה בריבית תזמין תנועות הון לכיוון הדולר בשל הרחבת פערי הריביות. בשלב זה, שיקולים נוספים כגון ההתמתנות הצפויה גם בפעילות וגם בלחצי האינפלציה בעלי משקל משני. עדיין, נתוני האינפלציה בספטמבר היו מתונים יחסית כאשר אינפלציית הליבה התמתנה ל-3.6% שנה אחורה (מ-3.9% באוגוסט), וקצב האינפלציה השנתי בניכוי עונתיות שלושה ושישה חודשים אחורה מגרד את ה-3% הגבול העליון של היעד. הפעם תהיה חשיבות מיוחדת לתחזית המאקרו של בנק ישראל, גם לגבי הצמיחה, סביבת האינפלציה והריבית. יחד עם זאת, בנק ישראל צפוי 'לברוח' מהקושי לבצע תחזית אחת ברורה בתקופה של חוסר וודאות וצפוי להציג שני תרחישים: 1. סיום מהיר בלחימה 2. עימות ממושך כולל הסלמה בחזית נוספת. במסיבת העיתונאים, הנגיד ירון עשוי לרמוז שתתכן הורדת ריבית עם סיום המלחמה במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית".