מיקרוסופט
צילום: טוויטר

קנס עצום למיקרוסופט - 29 מיליארד דולר על מסים שלא שולמו

רשות המסים האמריקנית הגישה למייקרוסופט דרישה לתשלום בסך 29 מיליארד דולר על מסים שלא שולמו בין 2004 ל-2013; ההחלטה מגיעה בתום ביקורת בת מספר שנים שהרשות ביצעה במייקרוסופט בנושא; הסכום הסופי כולל בתוכו ריביות וקנסות על התקופה
רוי שיינמן | (1)

חקירות וקנסות נגד חברות גדולות הן לא דבר מיוחד כל כך, אבל הסכום שרשות המסים האמרקינית דורשת ממיקרוסופט לשלם חריג בגודלו. הרשות מנהלת ביקורת במייקרוסופט כבר מספר שנים ומסיקה את המסקנות במשך תקופה ארוכה - לחברה ענקית כמו מייקרוסופט יש כמויות אדירות של ספרים וכספים שזזים ולכן הדבר לקח זמן כה רב.

משרדי מייקרוסופט

משרדי מייקרוסופט

בשביל להבין את קנה המידה של הסכום בסך 29 מיליארד דולר, כדאי לציין שהתקציב של נאסא, סוכנות החלל האמריקנית, לשנת 2021 עמד על 23 מיליארד דולר. כן, זה באמת הרבה כסף, וכמו שאתם בטח מדמיינים מייקרוסופט לא תרוץ לרשות בשביל לשלם את הסכום.

מייקרוסופט טוענת שהיא קיבלה מהרשות הודעה על "התאמה של התוצאות" בתקופה הנבחנת המבקשת להחיל מס נוסף על העברות כספים בין חברות שמייקרוסופט לקחה בהן חלק. מייקרוסופט טוענת שהיא לא מסכימה להתאמות העלה ושהיא "תתנגד נחרצות" לבקשה של רשות המסים דרך ערוצי התקשורת שלהן ואפילו, אם יהיה צורך, בבית המשפט. לפי מייקרוסופט ההחלטה הסופית בעניין כנראה תתקבל תוך מספר שנים.

בבלוג שפירסמה מייקרוסופט היא מספרת כיצד שיתפה פעולה באופן מלא עם רשות המסים בתקופת הביקורת ועל כך שהדגישה לה שנעשו בחברה שינויים במבנה ההנהלה בתקופה, ולכן הביקורת לא רלוונטית לחברה היום וגם לא מתייחסת לאותם שינויים. "אנחנו מאמינים שתמיד פעלנו לפי החוקים של רשות המסים ושילמנו את המסים שאנחנו חייבים לארה"ב ולמדינות אחרות בכל העולם", כתבה החברה בבלוג, "מייקרוסופט היא אחת ממשלמות המס התאגידי הגדולות ביותר בארה"ב מבחינה היסטורית. מאז שנת 2004 שילמנו מעל 67 מיליארד דולר במסים לארה"ב".

זה לא חדש שהחברות הגדולות, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה, נמצאות תחת זכוכית המגדלת של הרשויות השונות. רק לפני שבועיים דווח שרשות התחרות הצרפתית פשטה על משרדי אנבידיה במדינה בתום חקירה סמויה שניהלה נגדה בנושא של הגבלת התחרות בתחום מחשוב הענן. הרשויות בצרפת פועלות גם נגד חברות גדולות אחרות, כך למשל בספטמבר האחרון צרפת עצרה את המכירות של מכשיר אייפון 12 ואיימה בחיוב אפל בהחזרת המכשירים אחרי שטענה כי נמצא שהמכשירים פולטים קרינה מעבר לרמות המותרות והמהלך דחף את אפל לשחרר עדכון תוכנה ייעודי בצרפת למכשיר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אהבתי ההחלטה. מגיע לחברה כזו קנס (ל"ת)
    עמית 12/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.