תרופות לדיכוי תיאבון הכניסו את שוק המזון האמריקאי ללחץ
זה לא סוד שאחת הבעיות שהעולם המערבי מתמודד אתו היא תופעת השמנת היתר, כשלפי המרכז לשליטה ומניעה של מחלות, ה-CDC, 100 מיליון מבוגרים (42% מהאוכלוסייה הבוגרת) וכמעט 15 מיליון צעירים (כמעט 20%) סובלים מעודף משקל קיצוני, שחלק ניכר ממנו נובע ממזון זול ועתיר סוכר וקלוריות הנמכר ברשתות. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים חוץ ממזון זה תרופות שיתקנו אותם, כשלפי ה-CDC למעלה מ-13% מהאמריקאים צורכים נוגדי דיכאון.
אז מי שהרוויחו הכי הרבה ממגפת השמנת היתר אלה כמובן יצרניות המזון והקמעונאיות, אבל נראה שטרנד חדש של תרופות לדיכוי תיאבון מסוג GLP-1 תקע מקל בגלגלים הרווחיים ויצר לא מעט חששות לעתיד, במיוחד אוזמפיק שמשתמשיה טוענים כי השימוש יצר אצלם דחייה לג'אנק פוד.
כך שהתרופות אוזמפיק (Ozempik) ו-ווגובי (Wegovy) הולכות וצוברות פופולריות מדכאת תיאבון ביעילות כזו, כשבמחקר שערכה ענקית הקמעונאות וול מארט, שבו בדקו הרגלי קניות של צרכנים, הם גילו שמשתמשי התרופה מקטינים הסל שלהם.
"אנחנו בהחלט רואים שינוי בסל הקניות (של צרכני אוזמפיק) ביחס לאוכלוסייה הרחבה - פחות יחידות וקצת פחות קלוריות", אמר מנכ"ל וולמארט ג'ון פרנר בראין לבלומברג ביום רביעי.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק כהרגלו הגיב בחדות, כשמניית וולמארט ירדה בכמעט 5% בחמישי וגם מניות כמו קוקה קולה (KO) סיימו שבוע בירידה של 5%, כשהחשש הוא שנטילת התרופות תשנה לאורך זמן הרגלי צריכה, כשלפי מורגן סטנלי הצריכה של אוכל אפוי וחטיפים מלוחים יכול לרדת ב-3% בטווח הארוך, או אפילו יותר.
המכירות בהחלט תומכות בלחץ של השוק. רק ברבעון שעבר ההכנסות של נובו נורדיסק רק מאוזמפיק שפותחה במקור לטיפול בסוכרת, היו 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% במכירות ביחס לתקופה המקבילה. ווגובי וסקסנדה (Saxsenda) – עוד טיפול להשמנה – שילשו את המכירות שלהם ל-1.6 מיליארד דולר – כשנובו אמרה כי בשנה הבאה תגביל את שיווק ווגובי מאחר ואינה מצליחה לעמוד בביקושים. ברבעון 4 אשתקד הוציאו מרשמים ל-9 מיליון תרופות שכאלה. במורגן סטנלי מעריכים כי 2035 24 מיליון אמריקאי יצרכו תרופות מסוג GLP-1.
- 1.אחד 11/10/2023 23:26הגב לתגובה זוה 107 קילו שלי רוצים לרדת....אבל ה bmi שלי 30 לכן זה לא מאושר עבורי.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?