ביל אקמן
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק, סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

ביל אקמן מנסה להמציא מחדש את הספאק; X תהיה ההשקעה הראשונה?

לאחר שבסוף השבוע השיק המיליארדר ביל אקמן את הדור הבא של החברות לרכישה למטרה מיוחדת (SPAC), אתמול הוא הצהיר בראיון לוול ססטריט ג'ורנל כי הוא בוחן השקעה ברשת החברתית החביבה עליו, שנמצאת בעלות אילון מאסק
איתן גרסטנפלד | (1)

בסוף השבוע הודיע המיליארדר ביל אקמן, כי בכוונתו להשיק את מה שהוא כינה ספארק (SPARC), הדור הבא של החברות לרכישה למטרה מיוחדת (SPAC). כעת מתברר שמי שעשויה להיות אחת ההשקעות הראשונות של החברה היא הרשת החברתית של המיליארדר אילון מאסק X (טוויטר לשעבר).

ביום שישי האחרון הודיע אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square), כי הרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) אישרה את המסמכים שהגישה החברה החדשה שלו, אותה הוא מכנה ספארק (special purpose acquisition rights company), חברה לרכישת זכויות מיוחדות. בניגוד לאחותה הגדולה, הספאק, הספארק תאפשר למשקיעים להשקיע כשהם כבר יודעים, עבור איזו חברה ישמשו הכספים שגויסו.

"אם חברת הצמיחה הפרטית שלך רוצה לצאת לציבור ללא הסיכונים וההוצאות של הנפקה טיפוסית, עם פרשינג סקוור כבעלת המניות שלך, אנא התקשר אלי", כתב אקמן בסוף השבוע בפוסט ברשת החברתית X. הוא גם אמר שהחברה שלו תיתן לפונות מענה מהיר האם בכוונתה להשקיע בהן. על פי המסמכים שהגישה החברה לרשות לניירות ערך היא פונה לחברות המבקשות לגייס הון של מינימום 1.5 מיליארד דולר.

המצאה מחדש של הספאק

על אף שחברת רכישה למטרות מיוחדות (ספאק) קיימות כבר עשרות שנים, הן זכו לתשומת הלב הציבורית במהלך שנת 2021, אז שורה של חברות בעלי פרופיל גבוה כמו WeWork, Grab ו-SoFi עשו בהן שימוש כדי לרשום את מניותיהן למסחר בוול סטריט. חברות אלו, משמשות למעשה כשלד ללא פעילות, אשר מגייסות כספים ממשקיעים לטובת השקעה בחברות שרוצות להפוך לציבוריות. עבור החברות הללו, המיזוג עם הספאק חוסך עבורן את התהליך הרגולטורי הממושך הכרוך בהנפקה ראשונית בבורסה.

השיא של חברות הספאק הגיע במהלך שנת 2021, בזמן הגאות בשווקים על רקע משבר הקורונה. מספר המיזוגים של חברות מעין אלו הלכו וצברו תאוצה עד שהגיעו לשיא ברבעון הרביעי של 2021 אז מוזגו 104 חברות לתוך ספאק. אלא שמאז, על רקע השחיקה המתמדת בשווין של חברות אלו, חל קיטון משמעותי בנסיונות המיזוג באמצעות חברות אלו, שהפכו בעיני רבים לסמל של השווים המנופחים של תקופת הקורונה. כך למשל, ברבעו הראשון של 2023 נרשמו למסחר בסך הכל 11 מיזוגים בלבד באמצעות חברות אלו. 

כעת מציע אקמן למשקיעים מכשיר חדש, די דומה לזה של הספאק, בתקווה לעורר עניין מחודש בחברות המטרה. החברות שמבקשות להתמזג עם הספארק של אקמן, יתקלו במודל המוכר להן מעסקאות הספאק. אלא שעבור המשקיעים, הספארק יאפשר להם להשקיע בשלד כשהם כבר יודעים עבור איזו חברה ישמשו הכספים שגויסו. עם זאת, ספק אם שינוי קל זה ישנה את התמונה, ויצליח לעורר עניין מחודש בחברות הספאק החבוטות.

אקמן ישקיע ב-X?

אתמול דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי אקמן שוקל להשתמש בחברת ה-SPARC החדשה שלו כדי להשקיע ב-X. בראיון שהעניק אקמן לעיתון הוא הדגיש כי על אף שהוא "בהחלט" מעונין בהשקעה, בשלב זה אין לו מושג אם X בכלל מעוניינת בה וכי עדיין מוקדם לקבוע האם העסקה ניתנת לביצוע או לא.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הנוכלים מתחלפים כמו הפראיירים (ל"ת)
    ברי 02/10/2023 11:49
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.