אוורגרנד
צילום: אתר החברה

שוק הנדל"ן הסיני הפך למשקולת: המסחר במניית אוורגרנד הופסק

חברת הדגל של האימפריה הקורסת הודיעה כי אינה מסוגלת לשלם את הריבית על האג"ח בהיקף של כמעט 550 מיליון דולר. גם היזמית הגדולה קאנטרי גרדן בבעיות קשות וכבר חובותיה והשווקים המרכזיים שלה קורסים
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה אוורגרנד סין

הצרות לא מפסיקות לרדוף אחרי שוק הנדל"ן הסיני ובמיוחד האימפריה הקורסת, אוורגרנד – החברה שצברה חובות של למעלה מ-328 מיליארד דולר נכון ליוני האחרון. עזבו את זה שעוד לפני שהמסחר במניה הופסק בהונג קונג – בשל דיווחים כי מייסד החברה הוי קא יאן, הוכנס לסוג של מעקב – לא לפני שירדה בכמעט 20% במסחר, 42% ב-5 הימים האחרונים וכמעט 81% מתחילת השנה.

שנתיים לאחר שהודיעה שאינה מסוגלת לעמוד בהחזרי החוב שלה, הנגדה, חברת הבת ומי שנחשבת לספינת הדגל של אוורגרנד בסין, הודיעה כי אין ביכולתה לשלם ריביות של כ-547 מיליון דולר על האג"ח שלה. שמח.

חברה נוספת שנמצאת בצרות לא קטנות היא קאנטרי גרדן, חברת הנדל"ן הגדולה בסין, שהתמקדה באזורים יותר פריפריאליים והקימה גם מרכזי מסחר – וחווה נפילה חופשית של 72% במכירות ביחס לשנה שעברה.

לפי בלומברג, לחברה יש 11 מיליארד דולר חוב למשקיעים זרים ולאחרונה קיבלה אישור של משקיעים לדחות תשלומים על 2 מיליארד חוב קצר מועד, כדי למנוע הודעה על חדלות פירעון. שווי הניירות ירד מאז יוני בחדות מ-80 סנט לבין 6 ל-10 סנט.

"לסין עדיין יש כלים לייצב את מכירות הנדל"ן למגורים בערים הגדולות, אבל אנחנו לא צופים שהערים בטייר נמוך יותר יקבלו את אותו הסיוע", כתבו האנליסטים איריס צ'נג ואדווארד צ'ן מחברת הדירוג S&P.

בחודש שעבר פרסם הממשל הסיני כי מחירי הדירות החדשות ירדו רק ב-2.4% ביחס לשיא של 2021, כשמחירי הבתים המשומשים ירדו רק ב-6%. בהתבסס על שיחות עם מתווכים סיניים בפורצ'ן דיווחו כי המחירים הריאליים נפלו הרבה יותר, כשמחירים בשכונות מבוקשות בערים הגדולות כמו שנגחאי ושנז'ן ירדו בכ-15%. אז הסבירות שהיא שבערים הפחות נחשקות המחירים צללו.  

 

משבר הנדל"ן יקשה על סין להתאושש

קשה להתווכח עם הטענה כי כמעט כל סקטור הנדל"ן הסיני נוהל כפירמידה, שעכשיו קורס יחד עם העלאת הריבית בארה"ב – מה שאומר שהכאב בשוק הסיני יימשך עוד זמן רב. חברות הנדל"ן לא רק שמכרו דירות בפריסייל כדי לממן פרויקטים קיימים, הן גם קנו בנקים מקומיים כדי שיסייעו להם להמשיך ולממן את הפירמידה הזו – שסביר להניח וחותכת דרך כל שכבות הממשל הסיני המקומי והארצי.

קיראו עוד ב"גלובל"

במערב ישנם אנליסטים, כמו פיטר זייהן, שחושבים ששוק הנדל"ן למגורים – וגם בניית התשתיות – הגיעו לרוויה כבר בתחילת העשור הקודם. כלומר תנופת הבנייה המשיכה באופן כה ספקטקולרי, שאין מספיק סינים, ליטרלי, כדי למלא את כלל הדירות שנבנו. ואם מוסיפים לזה את אוכלוסייתה המזדקנת של סין הסובלת מעשורים של פוליסת הילד האחד, הם גם אף פעם לא יתמלאו.

הממשלות המקומיות אחראיות גם על גביית מיסים, אבל אין להן סמכויות אכיפה, כך שגביית המיסים המרכזית הייתה ממיסים על שוק הנדל"ן. וזו הייתה חתיכת בוננזה שאפשר לממשלות המקומיות לייצר צמיחה ומיסים יש מאין וסביר להניח שגם לרפד לא מעט כיסים של בכירי ממשל. עכשיו העצירה בשוק הנדל"ן יוצרת בעיות עבור הממשלות המקומיות, שלפי הערכות במערב מחזיקות בחובות של 9 טריליון דולר – זאת למרות שתיאורטית אסור להן בכלל להחזיק בחובות.

רק השבוע הממשל הסיני המרכזי פתח קרן מיוחדת בהיקף של כמעט 140 מיליארד דולר כדי לסייע לקרנות הממשלתיות המקומיות הנמצאות במצוקה, אבל זה רק יעזור להחזיר חובות, זה לא ימלא את הכיסים לממשלות הזקוקות למסי הנדל"ן כדי להתקיים.  

נכון לכרגע, ולמספרים הידועים, בשנה שעברה היה לסין חוב של 14 טריליון דולר, שהיוו 77% מהתמ"ג שעמד על למעלה מ-18 טריליון דולר, השנה הצפי הוא שהחוב עלה ללמעלה מ-15.6 טריליון דולר, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 18.7 טריליון.

לאחרונה קונצנזוס של רויטרס הוריד את תחזית הצמיחה הסינית ל-5% השנה ו-4.5% לשנה הבאה. הכול טוב ויפה, רק שלנתוני הצמיחה הללו אין משמעות אמיתית. מי שקובע את נתוני הצמיחה לשנה הבאה הוא הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג. התפקיד של כל המערכת תחתיו היא לעמוד ביעדים הללו, כך שגם אם יש "צמיחה", האיכות שלה אינה ברורה ואינה מעידה על חוסן כלכלי גובר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    100 28/09/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    כמה מושחטים השלטון שם שלא עצר את זה. לפי הנתונים, ארהב תרסק את סין עם המשך עליית הריבית.
  • המגיב 29/09/2023 02:51
    הגב לתגובה זו
    לסין יש מיליארדים (אם לא טריליונים) של אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם ארה"ב תנסה לעשות איזה טריק, הסינים יכולים "לזרוק" לשוק אג"ח בשווי עצום, ולפגוע קשות בבנקים האמריקאים, ובבמשלת ארה"ב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social