שוב זה קורה לארה"ב: הפעם יש להם עד סוף השבוע לפני השבתת הממשל
שנה עברה, שנה באה, ואין תחת השמש – לפחות לא בנוגע לתקציב הממשל האמריקאי ל-2024, שאם לא יימצא פתרון של הרגע האחרון, יביא להשבתת הממשל הפדרלי כבר בסוף החודש. הפעם, מלחמה פנימית בתוך המפלגה הרפובליקאית המתכוננת לבחירות לנשיאות שנה הבאה מאיימת על פתיחת דלתות הממשל והלחץ בוושינגטון הבירה עולה.
נקדים ונאמר - יש בכך היגיון לא מועט, נוכח העובדה כי לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי הממשל האמריקאי יוציא בכל שנת 2023 סכום של 1.5 טריליון דולר יותר ממה שהוא יגבה. כך שבהחלט נדרשת מידה של צמצום בהוצאות. אבל הפעם מדובר על מלחמה פנים מפלגתית, בין האגף הקונסרבטיבי הרפובליקאי הדורש קיצוצים של עד 8% מהתקציב הפדרלי – לא כולל בצבא ובמשרד לחיילים משוחררים – לבין האגף המתון יותר, שסבור שצריך להגיע להסכמות עם הדמוקרטים.
אבל איך אמר אוטו פון-ביסמארק, מייסד גרמניה המודרנית, "פוליטיקה זו אומנות האפשר". אבל אפשר רק אם רוצים להתפשר. נכון לכרגע, הקונסרבטיבים מסרבים להסכים לכל ויתור ומאיימים בהדחתו של מנהיג הרוב הרפובליקאי בקונגרס, קווין מקארתי, אם יגיע להסדרים מול המפלגה הדמוקרטית. הצד המתון יותר חושב אם להעביר חוקים בהסכמה מעל ראשם של האגף הקונסרבטיבי לפני יום שישי, כך שיהיה אפשר להמשיך תקצוב ולהימנע מהשבתה.
חלק מהרפובליקאים חוששים שזה יחזור אליהם כבומרנג
אגב, יש לא מעט רפובליקאים שמפחדים מהסגירה המתקרבת וחוששים כי היא עלולה לחזור ולנקום בהם בבחירות לנשיאות בסוף 2024. אמנם מקארתי מנסה להביא מספר חוקים לאישור שיביאו לתקצוב חלקי ויוכלו לתת לממשל אוויר לנשימה, הוא לכוד בין הפטיש לסדן. בזמן שבסנאט הנשלט על ידי הדמוקרטים מנסה לאשר המשך תקצוב למלחמה באוקראינה ותקצוב לסיוע לאסון, האגף הקונסרבטיבי, מתנגד לתקצוב המלחמה באירופה.- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגיבויו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הנמצא באמצע קמפיין בחירות מחודש, חברי הקונגרסים קוראים להימנע מכל ויתור. ברשת החברתית שלו, טראמפ קרא לחברי הקונגרס הרפובליקאים שלא להיכנע. "הרפובליקאים הפסידו בגדול בתקרת התקציב, לא קיבלו כלום ועכשיו חוששים שיואשמו בהשבתת הממשל. טעות! רק הנשיא המכהן אשם", כתב טראמפ, שבתקופתו ב-2018 הייתה את השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית, שנמשכה 35 יום וקרתה לאור דרישתו של טראמפ לתקצוב גדר עם מקסיקו. "אם לא תקבלו הכול, תסגרו אותו (את הממשל). תסגרו את הגבולות, עצרו את החימוש (Weaponization א.ל.) של 'הצדק' ותביאו לסיום ההתערבות בבחירות", הוסיף טראמפ.
כשנשאל על הערותיו של טראמפ, מקארתי שבעצמו נחשב לתומך נאמן של הנשיא הקודם, אמר לתקשורת האמריקאית כי הוא חושב ש"אנחנו חזקים הרבה יותר כשהממשל נשאר פתוח. אני לא מבין איך לא לשלם לחיילים או לפקחי הגבול יחזק אותנו אם אנחנו רוצים להבטיח את הגבולות".
הריטואל החוזר, הגירעון שלא נגמר והסיכונים בהשבתה
איומי ההשבתה כבר הביאו לכך שהנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, נזף במהלך הלילה בחברי המפלגה הרפובליקאית ואמר כי התפקיד הבסיסי ביותר של הקונגרס הוא לדאוג לתקציב הממשל. "השבתת הממשל יכולה להשפיע על הכול, מביטחון תזונתי, מחקר על סרטן ותוכניות הד-סטארט לילדים", צייץ ביידן. "תקצוב הממשל זו אחת מהאחריויות הבסיסיות של הקונגרס, הגיע הזמן שהרפובליקאים יעשו את העבודה שלשמה הם נבחרו", הוסיף.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הנזיפה של ביידן כמגיעה כמצופה מהנשיא, אבל כמעט בכל שנה נשמעים האיומים להשבתת הממשל, לרוב לקראת דצמבר. בדרך כלל, יש איזה דאוס אקס מאכינה, האל מתוך המכונה, שמצילה מהשבתה והממשל מוצא דרך להימנע מסחרור. סביר להניח שגם כך יהיה השנה, למרות שקשה לדעת כמה זמן תימשך השבתה. בכל מקרה, זה לא כיף אבל גם לא סוף העולם.
מה המשמעות של השבתת הממשל?
גם בסוכנות הדירוג מודי'ס התייחסו להשפעת ההשבתה ואמרו כי אמנם אין חשש לתשלום האג"ח של משרד האוצר האמריקאי, אבל היא כן עלולה להשפיע על דירוגה של ארה"ב. "בזמן שחובות הממשל לא יושפעו מהשבתה קצרת מועד וסביר להניח שלא תפגע בכלכלה, היא תדגיש את חולשת המוסדות והמשילות ביחס למדינות בעלות דירוג AAA-, כפי שהדגשנו בשנים עברו", כתבו במודי'ס.
בכל מקרה, החוב האמריקאי נאמד כעת ב-33 טריליון דולר ונשמע אסטרונומי, אבל ביחס לתמ"ג של כמעט 25.5 טריליון דולר ב-2022, זה חוב שאפשר לחיות אתו. אגב, התקציב הפדרלי של אשתקד עמד על 6.27 טריליון דולר, שהיוו כ-25% מהתמ"ג. חצי מהתקציב הולך על תשלום פנסיות ומימון של תוכניות בריאות. החוב השנתי השנה יעמוד על 1.4 טריליון דולר ולפי ועדת התקצוב של הקונגרס, החוב השנתי צפוי לצמוח עד 2033 ל-2.7 טריליון דולר.
בנייר עמדה שפרסם מכון ברוקינגס היוקרתי, הגירעון האמריקאי צפוי לצמוח מ-3.8% אשתקד ל-5.7% ב-2023, בשל ירידה במיסוי לאחר שאשתקד הייתה שנת שיא בגבייה "בצורה יוצאת דופן". לפי המכון, אין סיבה לדאגה בשל הגירעון העולה. מדובר בעיקר על ירידה ברווחי ההון בשוקי המניות האמריקאים בשנה האחרונה והעובדה כי בשנה שעברה נגבה שיעור מס גבוה שהתעדכן בשל האינפלציה, מה שהוביל לכך שהשנה הגירעון עלה ב-600 מיליארד ביחס לתקופה המקבילה. במכון אומרים כי גם גובה הריבית תהיה מכרעת לסוגיות אלה בשנה הקרובה.
- 12.אזרח 30/09/2023 15:52הגב לתגובה זוהמערב צריך חשבון נפש לבוז לפרוגרס ולחזור לערכי המשפחה
- 11.1929 כאן !!! אוטוטו מתחיל בארה"ב ובעולם כולו !!! (ל"ת)דן 26/09/2023 21:33הגב לתגובה זו
- 10.כמו ילדים בגנון -כל כמה חודשים אותו הסיפור (ל"ת)dudu 26/09/2023 21:32הגב לתגובה זו
- 9.זאת האמת 26/09/2023 20:09הגב לתגובה זוהרי יגיע היום שהדולר יהיה שווה נייר טואלט, וברור שהיום הזה קרב. כלכלה שיצאה מאיזון ממזמן.
- אנחנו כבר שם ממזמן. (ל"ת)פרופ' איצ 26/09/2023 21:45הגב לתגובה זו
- 8.אמיר 26/09/2023 19:40הגב לתגובה זואל תדאג לא יקרה שום דבר
- 7.לילי 26/09/2023 19:08הגב לתגובה זוכרור שבסוף יאשרו . כמה זמן זה ימשך? מה עומק הקיצוץ בתקציב ??? נחיתה קשה
- 6.ביטול ה gold standard = ריסוק הציויליזציה המערבית. (ל"ת)99 26/09/2023 18:52הגב לתגובה זו
- 5.יובל 26/09/2023 18:20הגב לתגובה זובינתיים.נמשיך לשחק בכסף מונופול. משחק שכולם יודעים את האמת אך מעדיפים לזרוק את תפוא הלוהט להבא בתור
- 4.יובל 26/09/2023 18:19הגב לתגובה זועוד שנתיים החוב יהיה 40 אלף מיליארד דולר. כן.זה המספר. ולעולם הסכום לא יקטן.אק יגדל. אחלה שיטה. ברגע שחוסנו של הדולר כמטבע מסחר עיקרי בעולם יתערער קלות. הכל יתרסק
- התכוונת לטריליון (ל"ת)99 26/09/2023 18:51הגב לתגובה זו
- המגיב 26/09/2023 21:0040 אלף מיליארד = 40 טריליון.
- 3.יובל 26/09/2023 18:17הגב לתגובה זואיזה יופי. נניח שאני חייב לבנק מה שאין באפשרותי אי פעם להחזיר. אני אדון עם עצמי ואודיע לבנק שהחלטתי להגדיל את חוב
- 2.מורן 26/09/2023 17:35הגב לתגובה זוהחוב הלאומי תופח ופאול הרשע רומס את השכבות החלשות בהצגה של מלחמה באינפלציה שבפועל יצא המרצע מן השק שאמר שהריביות ישארו גבוהות עוד הרבה זמן. כח מה שמעניין אותו לדפוק את השווקים
- 1.ביידן לך הביתה נשיא כושל! (ל"ת)מישל 26/09/2023 17:29הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
