האם היקף ההשקעות בהייטק הישראלי מתייצב והמשקיעים חוזרים ארצה?
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.676 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה; היקף הגיוסים משקף ירידה של 14% מהרבעון האחרון, אך ניכרת יציבות בהשוואה לרבעון הראשון של השנה; היקף המשקיעים הזרים התייצב אף הוא בהשוואה לרבעונים האחרונים
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 1.676 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2023 ב-85 עסקאות. סכום הגיוסים משקף ירידה של 38% במשך השנה וירידה של 41% במספר העסקאות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בהשוואה רבעונית, היקף הגיוסים ברבעון השלישי משקף ירידה של 14% בלבד בהשוואה לרבעון השני של השנה, וכמעט ללא שינוי לעומת הרבעון הראשון, כך עולה מנתונים ראשונים של דוח לאומיטק ו-IVC של סיכום הרבעון השלישי בהיי-טק הישראלי. התוצאות המלאות צפויות להתפרסם לקראת אמצע אוקטובר.
עוד עולה מהדוח כי אם מנטרלים את עסקאות הענק (מעל ל-200 מיליון דולר) שהפכו לנדירות לאחרונה, מניתוח הרבעונים האחרונים (ברבעון השלישי ישנה רק עסקה רלוונטית אחת: השקעה של 238 מיליון דולר ב-Cato Networks) ניתן לראות יותר בבירור את השינוי במגמה - מירידה להתייצבות. הרבעון השלישי גבוה מהנתונים של הרבעון הראשון, ולפי הערכת IVC הנתונים הסופיים של הרבעון ישקפו היקף השקעות קרוב לזה שראינו ברבעון השני.
היקף הגיוסים בנטרול עסקאות גדולות:
הנוכחות של המשקיעים הזרים, שבאה לידי ביטוי בכמות העסקאות שבוצעו, היא לרוב סימן משמעותי לזמינות של כסף להשקעה וזו יורדת במעט לעומת הרבעון השני. עם זאת, הנתון ברבעון השלישי להיקף העסקאות שביצעו משקיעים זרים, תומך גם הוא בהמשך מגמת ההתייצבות.
עלייה בגיוסי Seed לאחר ירידה רציפה של 5 רבעונים
סבבי הגיוס מסוג Seed מעידים על הסנטימנט של המשקיעים לקחת סיכון בחברות סטארט-אפ, ועל היכולת של חברות חדשות להתפתח. היקף ההון שגויס בסבבים אלו עלה לראשונה ברבעון השלישי, לאחר 5 רבעונים של ירידה רציפה. כמות הסבבים אמנם נמוכה במקצת מאלו שהיו ברבעון השני, אך על פי הערכת IVC המספרים בסוף הרבעון יעידו על שינוי מגמה גם במספר החברות שגייסו.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר: "אנחנו ממשיכים לראות בנתוני הרבעון השלישי, סימנים ראשונים של התייצבות בכמות והיקפי הגיוסים, נתונים אשר מחזירים אותנו לרמות של 2018-19. על אף שעדיין ישנה ירידה בהשקעות ראשוניות (Early rounds) - היא מתונה יותר ביחס לזו שראינו ברבעונים קודמים. בנוסף, אנחנו מזהים התייצבות בקצב השקעות ה-Follow-on, אינדיקציה כי החברות מתחילות להתאים את השווי שלהן לסביבת הריבית החדשה".
- 2.בלוף 26/09/2023 19:27הגב לתגובה זוועדת חקירה עם מסקנות פליליות: מי הפיץ את השקרים על יחידות הצבא, על הכלכלה ועל היציבות. אהוד ברדק? ולמה התקשורת, כולל אתר זה הפיצו את השקרים
- 1.אחד מהצפון 26/09/2023 14:59הגב לתגובה זוכולם מבינים שהייתה בועה קשה בהייטק ב- 2020-2021 . ההתפצצות שלה החלה כבר לפני שנה בשלהי 2022 , ניתן היה לראות את זה בין היתר בירידת השווי של הספאקים בעשרות אחוזים בוולסטריט. אח"כ זה כבר הגיע לשוק הגיוס שם השינויים לא ככ מידיים. סה"כ חזרנו לשפיות פחות או יותר... לא משהו דרמטי.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
