בחירות קלפי
צילום: לע"מ
דעה

הבחירות לרשויות המקומיות חשובות מהבחירות לכנסת

אחוז ההצבעה בבחירות המוניציפליות נמוך היסטורית מזה של הבחירות לכנסת; העיריות והמועצות משפיעות על חיי האזרח בסופו של יום הרבה יותר מהשפעת הממשלה; מה הסיבות לכך וכיצד מעלים את אחוז ההצבעה?
דור עצמון | (6)

הבחירות המוניציפליות לרשויות המקומיות תתקיימנה ב-31 באוקטובר ונשאלת השאלה האם התושבים ייצאו להצביע ועל כמה יעמוד אחוז ההצבעה? לבחירות המוניציפליות יש היסטוריה לא טובה - במשך שנים נרשם בבחירות אלו אחוז הצבעה ארצי נמוך משמעותית מאחוז ההצבעה של הבחירות לכנסת. אחת הסיבות לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות המוניציפליות היה ביטול יום השבתון מאז בחירות 1993 ועד הבחירות בשנת 2013, אך בבחירות 2018 הוחלט להחזיר את יום השבתון ובכך גם נרשמה עלייה מסוימת באחוז ההצבעה.

הגורם העיקרי ככל הנראה לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות הוא חוסר ההיכרות עם המועמדים והשקפת עולמם לעומת הבקיאות שיש לאזרחים עם הפוליטיקה הארצית המסוקרת באופן נרחב בערוצי התקשורת והאינטרנט השונים. לצד זאת, גם השחיתות הגבוהה המאפיינת לא מעט את הרשויות המקומיות מניאה מלצאת ולבחור, במיוחד ברשויות עם היסטוריה בעייתית במיוחד. גם המחשבה כי לרשויות המקומיות אין חשיבות גדולה מדי וכי היא כפופה לכאורה להחלטות הממשלה והכנסת, מאפיינת את האזרחים אשר נמנעים מלגשת לקלפי.

מנגד, דווקא כעת, הנתח הגדול שלוקח השיח הפוליטי-ארצי בתודעה של האזרחים - על רקע החקיקה המשפטית - עשוי להוות גורם אשר ישפיע על אחוזי ההצבעה ויעלה אותם. מנגד, אותה תודעה פוליטית גבוהה לפוליטיקה הארצית מהווה כאמור לכשעצמה חסם מהצבעה ברשויות המקומיות בשל היעדר הבקיאות של שאר הרשימות הקטנות המתמודדות.

המחשבה הרווחת לרוב בקרב הציבור היא שהבחירות לרשויות המקומיות מסתכמות בפינוי זבל, מדרכות, תיקונים בכביש ועוד כמה דברים קטנים ואל מהותיים. אלא שמדובר בטעות גדולה. ראש רשות מקומית או ראש עירייה הוא למעשה האדם החזק ביותר בעיר, כמעט שליט בלעדי וכל יכול. צריך לזכור שחברי המועצות בעיריות הן מתנדבים ולא מקבלים על כך שכר, כך שאין להם באמת יכולת גדולה יותר מדי להשפיע על השגרה היות שהם נמצאים בעבודה "הרגילה" שלהם לפרנסתם, ובשעות הערב מתפנים להגיע לעירייה על מנת לעסוק בעבודתם הציבורית - כאמור בהתנדבות. ראש העירייה הוא היחיד למעשה שעושה זאת כ"משרה מלאה" ומקבל על כך שכר לצד מספר סגנים שהם בדרך כלל ראשי רשימות אשר קיבלו מספר מנדטים גבוה.

עבודת העירייה נוגעת לתרבות שהעיר מציעה לתושביה, לרמת החינוך, הביטחון האישי, הבריאותי, החברתי והרווחתי. עירייה היא גם נציגת תושביה אל מול רשויות המדינה ומשרדי הממשלה השונים. היא תשפיע על מפת הפקקים בתחומה, על התשתיות, על התקציבים מהמדינה, פיתוח הנדל"ן ואפילו נתיבי טיסה מרעישים ליישובי עוטף נתב"ג.

ראש עירייה הוא למעשה האדם שמשפיע על חיי האזרח באופן יום-יומי הרבה יותר מאשר ראש הממשלה. ובכל זאת, אזרחים רבים לא שמים פעמיהם לגשת אל הקלפי הקרובה לביתם ולהגיד מה חשוב להם מחוץ לדלת הבית. רק החזרת יום השבתון כאמור בבחירות הקודמות (2018) העלתה מעט את אחוז ההצבעה. חברי המועצה - שאמור אינם מקבלים שכר על פועלם - צריכים להיות בדיוק כמו חברי כנסת ולקבל על כך שכר מלא על מנת שיוכלו להיות אנשי ציבור ב-100% ולא רק בשעות אחר-הצהריים.

גורמים בעלי אינטרסים רבים שמים יהבם על הבחירות המקומיות ומנסים להשפיע על התוצאות על מנת לזכות בהון פוליטי או עסקי בזכות המועמד שלהם. בדיוק מסיבה זו הפכו הרשויות המקומיות שם נרדף לגוף מושחת. מדובר באחת הסיבות המרכזיות להעלאת אחוזי ההצבעה על מנת למנוע ככל הניתן הישנותם של אירועים אלו. גם העובדה שאין הגבלה על כהונת ראשי ערים, והיו עשרות מקרים של ראשי ערים שכיהנו 15-20 שנה ויותר, היא סיבה ללכת ולבחור במועמד על מנת לרענן ולמנוע מצב של כהונה ארוכה שלרוב מסתיימת בעבירות כאלו ואחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הציבור צריך להפנים שהבחירות הללו חשובות יותר מהבחירות לכנסת. אין מועדי ב' או פירוק קואליציות כפי שקורה בכנסת ובכל מספר חודשים/שנים ניגשים לבחירות. מדובר בבחירות גורליות לעתיד של הסביבה בה אתם חיים אחת ל-5 שנים. צאו לבחור!

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בלי רפורמה משפטית אף רשות שלטונית לא תוכל לבצע כלום (ל"ת)
    אריה 26/09/2023 00:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבנר 25/09/2023 22:29
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעצור את ההשתלטות החרדית
  • 3.
    אליהו 25/09/2023 20:05
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות להכות בהנהגה האשכנזית גזענית הישנה אסור להצביע לעוכרי דין לקקני הבגצ בחידות לראשי ערים מנותקים מהבוחרים
  • 2.
    יותם 25/09/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    הן הזדמנות להכות בהנהגה החרדית הארורה הבוזזת את קופת המדינה.
  • מה זה קשור (ל"ת)
    בן 26/09/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתאוריה 25/09/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    בפרקטיקה הכל לא,מעניין מה האינטרס העיתונאי לדחוף אנשים לבחור
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.