מטוס בואינג
צילום: בואינג

אשרי המאמינים: בואינג אופטימית בגלל השוק הסיני ב-2043

החברה העלתה במעט את התחזיות למכירות לשוק הסיני בשל העלייה בטיסות הפנימיות והצפי להתאוששות בשוק הסיני בטווח הבינוני, אבל המאבק בין המעצמות, כמו גם המטוס הסיני החדש, יכולים לתקוע את החלומות
ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה בואינג וול סטריט

על גבי שוק התיירות הפנימית הסינית, BOEING מאמינה שהביקושים בשוק הסיני יותר מיכפילו את עצמם ויגיעו ל-8,560 מטוסים חדשים, עלייה קלה מהתחזית הקודמת שצפתה 8,485 מטוסים. מדובר בחדשות טובות עבור יצרני המטוסים באשר הם, אבל לא בהכרח, בעת שסין מתקדמת עם בניית מטוס מקומי ובעידוד הממשל כנראה ותסית תקציבים לרכישת מטוסים מייד אין צ'יינה.

 

"התעבורה האווירית הפנימית בסין כבר עברה את היקף הפעילות שהיה לפני המגפה והתעבורה הבינ"ל מתאוששת בצורה עקבית", מסר סגן נשיא בואינג דארן הולסט. את העלאת התחזית המזערית, השוק קיבל בחוסר התלהבות מובהק, כשבטרום מסחר מניית בואינג עלתה בפחות מאחוז.

 

המשמעות של הדברים לפי בואינג היא שסין תצרוך חמישית מהמטוסים המסחריים החדשים בעולם בשני העשורים הקרובים ותהפוך לשוק הגדול ביותר. אבל צריך לקחת את התחזית הזו עם קורטוב של מלח. ראשית, בקורונה למדנו להיזהר שבעתיים מתחזיות, כאשר בזה אחר זו, כל "מומחי השוק" לא הצליחו לחזות את הטרנדים המהותיים שחוותה הכלכלה העולמית.

 

שנית, סין השלימה השנה את בנייתו של המטוס המקומי C919 מייצור של COMAC. אמנם לקח 16 שנה לפתח את ה-C919, הוא עדיין תלוי בחלקים שבונים במערב, בהם המנוע. אבל אם סין תראה התקדמות בנושא, כפי שהראתה בשבבים החדישים בטלפונים החכמים של וואווי, אזי סין תשאף לעצמאות בתחום התעופתי, כפי שהיא שואפת לעצמאות בכל תחום אחר.

 

זה לבד יכול לתקוע את התחזיות של בואינג, מבלי לדבר על מלחמה אפשרית בטאיוואן, שהמצב שם מסלים מיום ליום. מתקפה על האי יכולה לגדוע כמעט את כל שותפות הסחר בין ארה"ב לסין, במיוחד בסקטורים שעלולים לתרום למאמץ המלחמתי הסיני – כמו מטוסים וחלקי מטוסים.  

 

בכל מקרה, לחברה יש כמה סיבות טובות לשמוח. בשבוע שעבר בעת ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בווייטנאם, נחשף כי בואינג תמכור 50 מטוסים מדגם 737 בעלות של כמעט 8 מיליארד דולר.

יתר על כן, בתוצאות הרבעון השני של השנה החברה הציגה הפסד למניה של 82 סנט על הכנסות של כמעט 20 מיליארד דולר, לעומת צפי בשוק להפסד של כמעט דולר והכנסות של 18.6 מיליארד. זה היווה זינוק של למעלה מ-18% בהכנסות. נכון לכרגע הצפי בשוק הוא שברבעון הנוכחי החברה תעלה ב-7.7% במכירות שיעמדו על 19 מיליארד דולר והפסד למניה של 1.33 דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א-ב 24/09/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    תמיד מצחיק הכותרות המפוצצות עם תחזיות עשורים קדימה כאשר כל "הנביאים" משנים גרסה מבלי שמציינים או משחזרים את הכישלונות שלהם. מה לנו תחזיות לעוד 20 שנים כשאין פגיעה בתחזיות הרבעוניות?
  • 1.
    המגיב 21/09/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
    כל הגופים שם בחובות עתק. מחברות בניה, דרך ממשלים איזוריים וחברות שונות, ועד חלק גדול מהאנשים הפרטיים.
  • הממשל לא יאפשר קריסה. ידפיס כסף (ל"ת)
    לילי 23/09/2023 22:05
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?