ערן סער מנכ"ל ישראמקו גז נפט תמר
צילום: יח"צ

זפירוס משלימה עליה של 38% מההנפקה. מה הסיבה?

חברת האנרגיה המתחדשת נהנית מהרוח הגבית בשוק האנרגיה בפולין, צופה שהתשואות ומצב החברה ישתפר בעקבות שיפורים והתקדמות בפרויקט הדגל שלה - Potegowo
עדן ספיר | (4)

חברת זפירוס זפירוס 0.93%  שבשליטת קרן תש"י הונפקה בבורסה המקומית במרץ השנה ומאז המניה שלה השיגה תשואה של 38% לעומת תשואה של 3% במדד ת"א 125 כולו, אליו היא שייכת. זפירוס עוסקת באנרגיית רוח והיא אחת החברות הישראליות הראשונות שהקימו חוות רוח בפולין.

החברה בחרה להתמקד בפולין מהיותה המדינה עם הכלכלה הגדולה ביותר במרכז ובמזרח  אירופה מצד אחד, ומהתלות של פולין בתחנות כוח פחמיות מזהמות מנגד. השילוב בין שני אלה יוצר צמיחה פוטנציאלית משמעותית לחברות בעלות מלאי קרקעות מוכנות לפיתוח כמו זפירוס.

זפירוס, שאותה מנהל ערן סער, פיתחה שורה של פרויקטים בפולין, ובראשם פרויקט פוטגובו (Potegowo), שהינו פרויקט הרוח הגדול בפולין וכולל 8 חוות רוח במספר אתרים הפרוסים על כ-100 ק"מ בצפון מערב פולין, בקרבה לים הבלטי, עם כושר ייצור של כ-257 מגה וואט (כולל כ-37 מגה וואט בחלקו הדרומי). החברה ציינה בנוסף, כי החלק הדרומי של פרויקט Potegowo מניב הכנסות משלהי שנת 2022 והינו פרויקט מוכן לחיבור. במהלך הרבעון הראשון של 2023 קיבלה החברה רישיון שימוש למלוא החלק הדרומי של פרויקט Potegowo, ולהערכתה הוא צפוי לקבל רישיון ייצור בחודשים הקרובים.

בנוסף, דיווחה זפירוס על התקשרות בתוספת להסכם החיבור לרשת החשמל. באוגוסט נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם החיבור הכוללת תנאים מעודכנים, שעיקריהם התחייבות משב פוטגובו להקים מתקני ייצור בהספק כולל של 319.75 מגה-וואט, מתוכם 256.9 מגה -וואט באנרגיית רוח ו-62.85 מגה-וואט באנרגיה פוטו-וולטאית והארכת לוחות הזמנים המחייבים בהסכם להשלמת החלק הדרומי של פרויקט Potegowo ופרויקט PV Potegowo עד לחודש אוגוסט 2024.

כל הפרויקטים של זפירוס בוצעו על ידה, כאשר היא אחראית על ההקמה ועל ההפעלה שלהם. דרך פעולה זאת אורכת זמן רב יותר, אך היתרון שבה הוא שהיא מאפשרת לחברה לייצר תשואות ממונפות דו־ספרתיות נמוכות, בניגוד ליזמים אחרים שרוכשים פרויקטים בפולין בתום שלב הפיתוח ומשלמים סכומים של גבוהים מאוד של 200–150 אלף יורו למגה־וואט.

זפירוס ציינה שכרגע אין בכוונתה להיכנס לשוק האמריקאי, שכן הוא רווי תחרות והפרויקטים בו דורשים כמות רבה של כסף (מהלך שעשו הרבה חברות ישראליות בתחום - כניסה לשוק האמריקאי). בכוונת החברה לנצל את הסכום של 145 מיליון שקל שגייסה בהנפקתה כדי להרחיב את פעילותה בפולין ולנצל זיקה שיש לה לאלפי דונמים, ולהיכנס למדינות נוספות באירופה.

מניית החברה נסחרת כעת ב- 20 שקלים למניה עם שווי שוק של 1.27 מיליארד שקל.

זפירוס - גרף מניה שנתי

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 07/09/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    הם לא ישארו רק בפולין,יש מספיק רוחות בדנמרק,הולנד וארצות אחרות,לדעתי בלבד לא ממליץ יש עתיד לעניין שהוא ייחודי ברוחניותו לעומת כל המתחשמלים
  • יריב 08/09/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
    הולנד ודנמרק מרושתות היטב עם חברות ענק שמשאירות אבק לחובבנים ישראלים. אולי התליחו בפולין הפחות מפותחת. הדנים בכלל המציאו את השבשבות האלה והם היצרנים הגדולים בעולם שלהן. מחכים לזפירוס שם....פחחח.
  • 1.
    אלי 07/09/2023 08:45
    הגב לתגובה זו
    אבל שווה כבר מעל מיליארד... את מי ישחילו הפעם ?
  • לרון 07/09/2023 17:40
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט קט ייצאו בהנפקת זכויות ודילול לקיימים,אך לדעתי בלבד יש עתיד
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?