יאניק קראסקו
צילום: טוויטר אתלטיקו מדריד

עוד אחד בדרך? כוכב אתלטיקו מדריד חתם באל שבאב

אחד הכוכבים של אתלטיקו מדריד, יאניק קראסקו, בחר לעזוב את אירופה ולחתום בליגה הסעודית. מה היה המחיר ומה יהיה שכרו?
מיכאל וייסרמן | (1)

בזמן שמועד ההעברות באירופה הסתיים אז בערב הסעודית ממשיכים להחתים שחקני רכש משמעותיים וכעת הגיע תורו של הקשר יאניק קראסקו, שחתם בקבוצת אל שבאב. אל שבאב מדורגת במקום הלפני אחרון בטבלה עם שתי נקודות לאחר חמישה מחזורים ורצתה להתחזק במהרה ולכן החליטה לשלם את מלוא תג המחיר על השחקן שעמד על 15 מיליון אירו.  עזב את אירופה. קראסקו (צילום: טוויטר אתלטיקו מדריד) השחקן עצמו חתם על חוזה לשלוש שנים עם שכר שמוערך בכ-50 מיליון אירו לכל התקופה, כולל בונוסים. הקיץ הוזכר קראסקו מספר פעמים כמועמד להצטרף לברצלונה אך הגעתו הייתה מסובכת בשל הבעיות הכלכליות במועדון. הקטאלונים לא יכלו לעמוד בתג המחיר של 15 מיליון אירו והשחקן לא רצה להישאר באתלטיקו ולאחר סיום מועד ההעברות באירופה בחר להצטרף לליגה בערב הסעודית. בברצלונה עוד ניסו לפני תום מועד ההעברות לנסות ולצרף את קראסקו דרך מכירתו של הבלם קלמאן לאנגלה. לנגלה נרכש על ידי ברצלונה ב-2018 מסביליה תמורת סכום גבוה של 35 מיליון אירו, אך לא התאקלם במועדון והפך לאחד השחקנים השנואים על אוהדי ברצלונה. בעונה שעברה הושאל השחקן לטוטנהאם באנגליה והעונה הושאל בסופו של דבר לאסטון וילה שהסכימה לשלם את מלוא שכרו של השחקן. בשתי הקדנציות של קראסקו במדריד שותף ב-173 משחקים וכבש 31 שערים. הקשר המצוין הופיע גם 62 פעמים בנבחרת בלגיה וכבש 8 שערים, כאשר הגיע עם נבחרתו למקום השלישי במונדיאל 2018. קראסקו גדל בבלגיה אבל כבר בגיל נוער עבר למונאקו, שם גם התחיל את קריירת הבוגרים שלו. בשנת 2015 נרכש על יד אתלטיקו מדריד תמורת 20 מיליון אירו וזאת הייתה הקדנציה הראשונה שלו בספרד שנמשכה שלוש שנים. בשנת 2018 נמכר השחקן לקבוצת דליאן ייפאנג הסינית תמורת 30 מיליון אירו כאשר שכרו של השחקן עמד על 10 מיליון אירו לעונה. במהלך שנת 2020 הושאל חזרה לאתלטיקו וחצי עונה לאחר מכן חתם רשמית לקדנציה שנייה במועדון הספרדי שנמשכה עד עכשיו - המעבר לערב הסעודית. קראסקו זכה באליפות ספרד עם אתלטיקו בשנת 2020/21 וזכה במקום השלישי במונדיאל 2018 עם נבחרת בלגיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבעיה שלרכוש את קראסקו, בגיל מתקדם, זה לא בדיוק חיזוק. (ל"ת)
    מרקוס 05/09/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.